תחשבו על 'דיקסי למשפחות'. אשתי ואני היינו שם עם הילדים בשישי בערב, ועשינו חיים משוגעים.

לקחנו 'תא דיינר', שבודד אותנו טוב מאוד (ילדים היפרים...), יצר אווירה אינטימית/משפחתית, איפשר לכל אחד להשתרע על הספות הנהדרות האלה.

הזמנו הכל - כנפי עוף, פירות ים, סטייקים, המבורגרים ושניצלים לילדים. כולם נהנו. היתה שמחה גדולה.

ולפי הצבעת הילדים - אנחנו חוזרים לשם שוב. רק שימו לב לחנות את הרכב בחניון, ולא ברחוב. מנסים לפרוץ מכוניות ברחוב תוצרת הארץ...

אני זוכרת את המוסד "דיקסי" עוד מלפני תקופת התל אביביות שלי כשהמקום עדיין לא היה פתוח 24 שעות, כשעוד היה אפשר להזמין משם סטייקים מעולים במשלוח וכשבמסעדה סירבו לקבל הזמנת מקומות בטלפון (היית צריך פשוט להגיע ולהמתין עד שיהיה מקום פנוי). ובכלל את ה"דיקסי", רוב תושבי תל אביב הנמרצים מכירים בתור מזללת לילה איכותית לטחון בה המבורגרים מעולים וכנפיים חלומיים אחרי בילוי תוסס ורווי אלכוהול.

הרבה חורפים עברו מאז ולפני מספר חודשים מצוידת בחברה רעבה הגעתי לדיקסי במוצאי שבת אחד וגיליתי תגלית לא נעימה תוך כדי ישיבה על הבר וניסיון נואש ללעוס חתיכה יבשה של בשר שהוגש לי בתחפושת "סטייק", המקום כבר לא מגיש את הסטייקים הכי טעימים בעיר, אז מה כן?

בשביל לא להרוס את רצף היחסים שלי עם המקום ובשביל להתעדכן לגבי מה קורה ואיך קורה בדיקסי היום, הלכתי לטעום את המקום בשעה מאוד יוצאת דופן ושונה - בצהריים. מה שנקרא, תפרתי לעצמי שמלה חדשה מחתיכות בד ישנות, בשביל להתרגש מחדש.

הגעתי לדיקסי בשעה 1 בצהריים והרגשתי שאני רואה חבר וותיק ומוכר שעבר תהליך לשינוי המין! במקום הבליינים הצעירים והרעבים שאני רגילה לראות כחלק בלתי נפרד מהנוף המוכר של דיקסי, פתאום ראיתי ים של חולצות מכופתרות, אוקיינוס של קרחות ויער של עניבות. חלל המסעדה, עדיין אפלולי ואינטימי היה מלא באנשי עסקים הסוגרים את עסקאות העתיד בזמן הארוחה. משהו אבל נשאר מוכר כפי שהיה, דיקסי הייתה מלאה עד אפס מקום. בנות, מי שמפנטזת על איש עסקים צעיר מתחת לחופה יחד איתה, זה המקום!

אז אחרי המנה הסטנדרטית של הלחם החמאה והזיתים הסגולים הטעימים אכלתי מנה ראשונה של קלמרי מוקפצים ברוטב בלתי מזוהה שהוגשו על הצלחת בתוספת ניוקי מטוגנים. קונכיות הניוקי (אני תמיד בעד חידושים קטנים שכאלה) היו בעלי מרקם נימוח עדין ועם כריספיות שמתפוצצת בפה והרוטב שזיהיתי בו קצת מטעמי החמאה והיין השתלב מצוין עם טעם הקלמארי. הניוקי שחילקו עם הקלמארי את אותה הצלחת היו הפתעת הארוחה, הם היו מטוגנים! מאוד אהבתי את הציפוי הקריספי שעטף את המלבנים הקטנים והענוגים האלה של הניוקי הטעים הזה.

למנה העיקרית בחרתי בפילה סלומון בגריל עם חרדל חריף מתוק ובתור תוספת לדג הזמנתי סלט ירוק (מתוך מבחר של אורז, פירה או ירקות מוקפצים). פילה סלומון היה כרגיל קצת קטן (למה תמיד מתקמצנים דווקא על הדג הטעים הזה? מה יש? תפנקו קצת) אבל טעים מאוד, רך, עסיסי, ורדרד מבחוץ אדום מבפנים, כמעט אוורירי ובטעם עדין של חרדל חמצמץ משולב עם מתיקות, ממממיאמי. יחד עם כמה כוסות של גוורצמינר ושירות מקצועי זריז ואדיב, הארוחה הזאת בהחלט הייתה הצלחה קולינרית.

למרות האווירה שהייתה מאוד שונה, ולמרות האוכל שכלל לא כלל בשר, הצליחו בדיקסי לעשות לי טעים ונעים בגוף ובנשמה מה שמוכיח שלא חייבים להיצמד לתדמית הספציפית שיש למסעדה כזאת או אחרת, אפשר לנסות שעות בלתי צפויות ומאכלים שלא נכללים בתוך רשימת "המנות המומלצות" ועדיין ליהנות.

שישי בבוקר, יום יפה

אני באופן אישי לא שותה קפה

חברה שלי ואני אמרנו, אם יסתדר, נלך לארוחת בוקר ספונטנית

אני בראש רציתי את ארוחת הבוקר של הדיקסי

מקושקשת עם תוספת צהובה, בייקון והום פרייז חריפים בצד

יצא שהלכנו, ככה מבלי להזמין מקום

פעם בדיקסי (כנראה לפני המיתון) גם אם היית מזמין מקום, לא בטוח שהיית נכנס בשעה היעודה.

החברה אספה אותי, הגענו, נכנסנו לחניון, חניה מול המעלית ועלינו לדיקסי

ביקשתי שנשב בתא אם אפשר, אפשר.

החברה שלי ביקשה, כרגיל, הפוך, חזק, בלי קצף, עם חלב דל.

הגיע בדיוק על פי הבקשה, על הפעם הראשונה

היא ניסתה לשנות חלק מארוחות הבוקר שלהן, אי אפשר היה, אז היא בחרה את ארוחת הבוקר כמוני

3 ביצים בסגנון על פי בחירה

עם תוספת בייקון / הם

ולבחירה הום פרייז או ירקות חתוכים

כמובן שבחרנו הום פרייז

בנוסף, מגיעות 2 לחמניות קטנות חמודות עם חמאה בצד.

על התענוג הזה משלמים 47 ₪

בנוסף שילמנו גם 7 ₪ תוספת על הגבינה הצהובה שביקשנו למקושקשת

השירות היה קשוב, אבל איטי במיוחד, גם לאור העובדה שהמסעדה הייתה יחסית לעצמה ריקה.

ישבנו, החברה ואני, דיברנו, צחקנו, היה כיף, לא לחצנו עלינו לקום, ישבנו למעלה משעתיים.

אני ממליצה על ארוחת הבוקר הזו, טעימה, לא פלצנית, לא מתחכמת וכיפית.

מומלץ

אוכל טוב אבל לא מפיל, קצת יקר. שירות מצוין, מלצרים קשובים ביותר, אדיבים ונעימים מאוד. בשישי אחרי חצות היה מלא בצעירים (=תחילת שנות ה-20) עם מצב רוח קצת יותר מדי טוב - היה רועש ביותר, עד כדי קושי לנהל שיחה, וספגנו קצת הצקות. המלצרים ניסו להשתלט על העניינים אבל לא מאוד הצליחו.

בסה"כ מקום טוב ויציב, אין הפתעות, רק כדאי להימנע מלהגיע בימים ושעות ה"רשמיים" של "לצאת לבלות" (למרות שזה נכון ל-90u05DEהמקומות בתל אביב בשישי בלילה...).