ביקורת לייב מתוך ההופעה:

איזה סאונד גרוע. אנחנו בהופעה ואין ספק שהיה עדיף להקשיב למוסיקה המצוינת של דפש מוד ברכב או בבית. פאשלה של ההפקה (שוקי וייס). אלא אם כן זה קשור ספציפית למקומות שלנו.

המשך הביקורת (לא בלייב):

ארגון למופת, הכל היה מסודר בצורה מעוררת התפעלות - לא היו פקקים, לא היו תורים יוצאי דופן, הייתה אבטחה והכל תיקתק בזמן. לצערנו, אירגון זה לא הכל!

המבנה של איצטדיון ר"ג לא מתאים לאירוע שמבוסס על סאונד. יש שני שערים שנמצאים קרוב לבמה ויש בהם סאונד סביר. כל השערים הרחוקים סובלים מתת סאונד מבאס. בקיצור או שקונים כרטיסים בדשא (מגיעים מוקדם ותופסים מקום ע"י הבמה) או שמתארגנים על כרטיסי זהב בשערים 2 - 3. כל השאר זה ביזבוז כסף (אלא אם אתה מעריץ שרוף ולא אכפת לך מכלום).

קצת לפני ההופעה הודיעו לקלידן הלהקה שאביו נפטר. זה מסביר לדעתי את אווירת הנכאים שהלהקה שידרה. הם עשו את מה שהיה צריך - כלומר, באו לעבודה ותו לא. הם היו רחוקים מלחשמל את האווירה ואת הקהל (מלבד, מעריצים שרופים וישראלים פרובנציאליים שהודו ללהקה על כך שהסכימה להגיע לארצנו הקטנטנה). בחירת שירים לא ברורה - הגעתם בפעם הראשונה לארץ, תפרגנו לקהל את הלהיטים הידועים שלכם שבזכותם הוציאו הישראלים כעשרים מיליון ש"ח ובאו לראות אתכם. אני תרמתי 400 ש"ח כדי לשים את ישראל על המפה - היה עדיף לאכול ארוחה טובה ביועזר בר יין במקום.