ואם הלבנונים אומרים שגנבנו להם את החומוס

אז  שיבינו שצד"ל זה כאן ועכשיו וישתקו

על כל פנים הגעתי לחומוס זחלאווי בליווי מומחים:

השף טארק שהואן

השפית אביגיל אהרון

הבלוגרית איירין

ויאיר

על מנת להסיר ספק הייתי אורח המקום!!!

קיבל את פנינו אוריין וחלי התחילה להגיש תוך כדי ההסברים של אוריין על המנות וכמובן הצילומים שלנו. אגב, לא תמיד הינו סבלניים לצילום כי המנות היו מגרות.

החמוצים היו מקוריים תוצרת בית והזיתים נהדרים. אני מעריך כשמגישים ליד מנות חומוס בצל לבן.

סלט ירקות קצוץ טרי טרי טעים להפליא הונח על השולחן

ואחריו סלט עגבניות חריף חריף הונח בתמימות מפליאה

אבל על הטבולה שהוכנה על פי מתכון סודי של השף מוחי ( מוחמד) רעד איש צד"ל לשעבר אשר על כל המתכונים כאן, אי אפשר יהיה לפסוח.

מדובר על טבולה ליגה ראשונה 90u05E4טרוזיליה טרייה כאילו כרגע נקטפה נענע בורגול ועוד מרכיב סודי. מנת בריאות מרוכזת וטעימה.

מסעדת חומוס זחלאווי נמצאת ברח' בן יהודה 202, יש חניה כחול לבן...

למעשה על המדרכה יצרו מעין מרפסת כפרית הנותנת תחושה של " כיף לשבת כאן"

הבפנים קצת צפו וקטן יחסית אחרינו נותר אולי שולחן אחד, אבל מדובר בחומוסייה, לא לשכוח.

הקישוטים על הקירות שבו את המבטים שלי כך שאוכל רק לשתף אתכם בצילומים.

חומוס או לא חומוס מדובר כאן באלופי שש בש.

ואם אתם רוצים עוד חוויות יש שם בקבוק עארק זחלאווי מקורי רק להריח...

את המסעדה הקימו שחר ושגיא בעלי מסעדת אלורה שלוקחת אתכם לטוסקנה הטעימה.

שחר הגיע בשלב מסוים אבל אנחנו שהיינו שקועים בצלחות החומוס הטעים לא ראינו מטר מסביב.

החומוס הראשון היה אחד הטובים שאכלתי, חומוס זחלאווי כמובן שמתחרה בכל המשאושה לסוגיו. חומוס חמים טרי טרי, עם רכות של קטיפה נמסה, מעוטר בביצה קשה וגרגרים נימוחים. לנגב אותו עם הפיתה הכי טרייה שיש היה סוף הדרך.

בשולחן היה גם רוטב שום שמן זית וגם סחוג מיוחד ירוק בהיר צהבהב, בדיוק בחריפות האהובה עלי בניגוד לסלט העגבניות.

החומוס השני היה חומוס עם פטריות אשר בהחלט היה טעים , איירין לחשה לי " מאוד טעים"

בהחלט קיים הבדל במרקם והוא שונה.

החומוס שתפס אצלי את המקום השני היה חומוס צנובר עם טחינה, אני לא יודע אבל להרגשתי וטעמי ממש טחנו שם צנובר פרט לזה שמפוזר למעלה. זה חומוס שאי אפשר להפסיק לאכול, ככה עם הכף!! חבל למלא פיתה בבטן.

החומוס " משולש" מביא לך את כל מה שאהבת על צלחת אחת: יש שם פול טעים, גרגרים שנמסים בפה, טחינה עאסלית, וחומוס כמובן. אני בהחלט יכול להמליץ לפתוח רומן עם המנה הזו, הבעיה שרומן כזה הוא קצר מאוד...זה נגמר כל כך מהר.

סיימנו בקינוח של מלאבי שמנת שטרפנו לפני הצילום מה שחייב להביא עוד מנה, ומוס שוקולד מעוטר אגוזים שכשלעצמו שווה להגיע ולהתפנק בקינוח הזה שם.

מוסיקה ערבית של סוואד ואחרות  התנגנה לנו בנעימות ופשוט לא רצינו לקום.

כוס קפה עם מי ורדים עורר אותנו כמובן.

איזה מזל שלא התפתינו ללגום מהארק

אין לי ספק כי כשמדובר בחומוס לבנוני האסלי, עשוי לפי מתכון של מוחי  יש לנו חומוסייה עממית מאוד שווה בתל אביב

 חומוס זחלוואי רח בן יהודה 202 תל אביב

כאמור היינו אורחי המקום.

חומוס? מבחינתי הוא יכול להישאר בתוך קופסת הפלסטיק במקרר כי פעם אחת ניסיתי להשתתף בחגיגת הניגובים והתוצאה הייתה לא משהו כי התחושות בבטן היו לא משמחות במיוחד. לכן, מאז, כשחבריי היו הולכים לנגב אני העדפתי להישאר בבית עם פרוסת הלחם המרוחה בשכבת חומוס נהדר מהסופר ופרוסת גבינה צהובה מעליה. למרות שאני חולה על מסעדות, מתה על אכילה עם הידיים ומאוהבת בארוחות חזירות כשכל האוכל נמרח על הידיים ועל הפנים מסביב לפה, ללכת לנגב חומוס אני יכולה רק תחת לחץ חברתי כבד ואם לא, אני תמיד אמצא לא מעט דברים אחרים שאני אשמח לאכול.

שני חבריי ששמעו על החומוסיה החדשה שנפתחה בבן יהודה העונה לשם "חומוס זחלאווי" היו נחוצים בדעתם לא רק להסתער עליה אלא שתוכניתם הגרנדיוזית כללה גם את המהפך שהם תכננו בשבילי. אז הנחתנו את עצמנו בצפון בן יהודה בצהרי היום ישר לתוך האווירה הנעימה של המרפסת עם עצי הזית שמתחתם מסודרים השולחנות בפשטות שכונתית של בית קפה. מלצרית מלאת קסם אישי וסימפטיות הסתובבה בין השולחנות המלאים ב"מנגבים" הרעבים עם צלחות גדושות בחומוס, חמוצים, סלטים ופיתות. חבריי קרנו מאושר לקראת הזלילה ואני ניסיתי לסחוט מעצמי את ההתלהבות הנחוצה כדי לא להרוס את האווירה, מתבוננת מסביב על התמונה של אדון "עסלי" המתנוססת על חלון הראווה של חומוס זחלוואי, ועל שני האנשים העמלים קשה מאחורי הדלפק בתוך המסעדה.

בהתחלה לשולחן הגיעו שתי צלחות גדושות בחמוצים ובצל טרי וצלוחית קטנה של סחוג צהבהב עם חתיכות קטנטנות של פלפלים ירוקים. לאחר מכן קיבלנו סלסלה עם פיתות רגילות ופיתות מחיטה מלאה (לבקשתי). שני הסוגים היו עבים וחמים כאילו נאפו זה עתה (מאוחר יותר התעניינו וגילינו כי הפיתות אכן נאפות במקום). חבריי לארוחה פסקו כי אלה הפיתות הכי איכותיות שהם ראו בחומוסיות התל אביביות עד כה. מנת החומוס הראשונה שקיבלנו הייתה חומוס עם פטריות חמות טחינה וביצה קשה (חומוס 18 ₪, תוספת פטריות 6 ₪ תוספת ביצה 2 ₪). הפטריות היו לא מקופסת השימורים (!!!!) אלא פטריות טריות שטוגנו כלות. ניסיתי ניגוב עדין זהיר והססני ו... נדהמתי, התאהבתי ועד שהצלחת לא הבריקה לא הסכמתי להניח אותה מידיי. החומוס היה חלקלק וטעים והטחינה שבמרכזו הייתה פשוט נהדרת! בהמלצת חבריי נגסתי מהבצל החיי בין ניגוב לניגוב. איזו תגלית! שילוב קטלני, מנה מדהימה! אני חוזרת בתשובה!

אחרי זה קיבלנו לשולחננו צלחת של חומוס גרגרים חם בתוספת טחינה וביצה. לחומוס הזה היה מרקם "גס" באדיבותם של חתיכות גרגרי חומוס שלא נתחנו עד הסוף. התלהבתי מהמנה הזאת לא פחות מהחומוס פטריות בעיקר בזכות הדגדוג החמים שלה על הלשון. למה למה למה לא אכלתי את זה קודם????????

יחד עם החומוסים הזמנו גם סלט עגבניות פיקנטי (18 ₪) שמלבד העגבניות הקצוצות דק נכחו בו גם כוסברה שום ושמן זית. נראה מגרה במיוחד אבל הפחד שלי מהחריף ניצח והחלטתי ש"פרה פרה", קודם חומוס ואחרי זה אולי גם יגיע תורו של החריף.

העיניים הגדולות של הרעב והסקרנות לגלות משהו "מעבר", משהו שהוא מיוחד למקום, משהו… לבנוני זחלאווי כזה, המריץ אותנו להזמין גם מנה של "מחלוטה" (14 ₪). מדובר בעיסה חומה גסה שמורכבת מחומוס, פול, שום ועשבי תיבול. הכול יחד מבושל וטחון גס לעיסה סמיכה, שתתן את הטאצ' הסופי אם חומוס הוא לא מה שינצח אתכם. המנה הייתה טעימה אבל "כבדה" (לפחות כמו חמין), לא לבעלי קיבע חלשה.

כיוון שטעמי המטבח המזרחי תמיד נתקעים לי בחלל הפה יותר מדי שעות אני מרגישה שאני חייבת לסיים את הארוחה עם משהו מתקתק. ומה יכול להיות נפלא יותר ממנת מלבי הבית? קיבלנו מלבי עם מי פרחים, פיסטוקים קלויים וקוקוס (12 ₪) פשוט מעלף! איזה תענוג זה היה לקנח עם המלבי הנפלא הזה! הוא היה כל כך קרמי אוורירי ועטף את כל חלל הפה במרקם סמיך נפלא. קפה שחור קטן ומהביל שקיבלנו עם המלבי (על חשבון הבית), הפיץ ריח של קפה שאפשר למצוא רק בצפון אצל הדרוזים (כפי שגילינו בהמשך כל המנות בחומוס זחלאווי כולל מלבי וקפה הוכנו לפי המתכון המשפחתי של שף הבית הלבנוני).

עזבתי את המקום עם בטן מפוצצת, פה מלא בטעמים נפלאים שיכולים לאפיין רק מטבח משפחתי אוטנטי ופה פעור מהחוויה הטעימה הבלתי צפויה הזאת. יש במום הזה משהו מאוד ייחודי ולא רק באוכל, עובדה, במשימה שחומוסיות אחרות נכשלו בה, חומוס זחלאווי הצליח בגדול. מלבד החומוס המדהים, הפיתות החמות וריחות מעולים המסעדה מלאה קישוטים, תמונות ופריטי ענתיקות ביתיים שמפיצים באוויר משהו שכונתי חמים נעים ופשוט. עם המון סקפטיות וחשש, ניסיתי והתאהבתי!