טאפאס אחד העם – המסעדה לא כשרה
כמו בכל שנה, פעמיים בשנה, נוהגות חברתי ואני לחגוג את יום ההולדת שלה ושלי באותו האופן, קבענו מסז' וארוחה.
הזמנו מקומות בטאפאס בר החדש של יונתן רושפלד, טאפאס אחד העם, שישי בצהריים בשעה 14:30.
המקום ממוקם איך לא ברחוב אחד העם (27) בלב תל אביב.
שני חניונים צמודים למסעדה, דבר שמוסיף לה נקודות אצלי.
חנינו בחניון הצמוד (25 ₪) ללא הגבלת זמן.
נכנסו, לימיננו דלפק עם קערת ענק עם מגוון זיתים, מלא טאפאסים של ירקות, ערמה של קוביות חמאה וטוסטר ועליו מגש עם אמפנדס.
חיכינו דקה עד שניגש אלינו בחור חביב והושיב אותנו, חברתי לא התאפקה והתכבדה לה בזית אחד.
הבחור החביב הבטיח שמיד מיד יגיעו זיתים אל שולחננו.
האווירה במקום כיפית, המלצרים לבושים ב – t-shirts בכל הצבעים, תלבושת אחידה, אבל כיפית ופחות רשמית.
על השולחן היו שלוש קעריות קטנות שהכילו:
סלסת עגבניות – מעט חמצמצה מדי לדברי חברתי, אבל טעימה.
חצילים קלויים עם שום ושמן זית – חברתי טענה שהחצילים חריפים, אבל זה לא הפריע לה לאכול אותם.
יוגורט עם עשבי תיבול – מעולה, חמיצות עדינה, כמו שצריך, טעים.
הוגש לשולחן טאפאס של זיתים על חשבון הבית, היו בטאפאס 4 סוגי זיתים, כולם מהזן המשובח ביותר.
עוד הוגשו לשולחן 3 חצאי פרוסות לחם על חשבון הבית.
לחם רך עם קרום קשה, לחם איכותי, ביקשתי מהמלצרית חמאה והיא סירבה.
דבר שהיה לי מוזר, שאלתי את חברתי האם ייתכן שהמלצרית סירבה לבקשתי לחמאה ?
ענתה לי שכן, פנתה למלצר אחר שבדיוק עבר שם וביקשה ממנו חמאה, ענה בשמחה והביא לשולחן צלוחית עם 3 קוביות חמאה.
לשאלה מה נרצה לשתות חברתי התעניינה בכוסות יין, המלצרית נקבה בשמות שונים, לבסוף, לאחר התייעצות הוחלט עם כוס סנגריה (35 ₪), שכן חברתי ההריונית רצתה שכוס האלכוהול השבועית שלה תהייה איכותית.
הגיעה כוס גדולה עם חתיכות פרי, רבע לימון,קרח וסנגריה, הסנגריה הייתה בסדר, מתוקה כמו שצריך, אבל לדעתי היה לה מעט טעם לוואי אחרי, חברתי אישרה שהיין שבו השתמשו לא היה מהזן הנכון ביותר וחבל.
אני ביקשתי כד מים קרים עם הרבה קרח, בלי לימון.
כמובן שהגיע קראף קטן עם לימון בלי קרח ...
אחרי שאכלנו מהצלוחיות, לחם עם חמאה וזיתים משובחים, התפנינו לבחור את הטאפאסים.
לקחנו פטטאס ברוואס (18 ₪), קוביות תפוחי אדמה בטמפורה, מלוות בקטשופ פלפלים אדומים.
ביקשנו את הקטשופ המיוחד בצד, הגיעה הצלחת, עם הקטשופ מעל.
חבל שהמלצרית שלנו לא הייתה קשובה.
אמרנו לבחור שהביא את הצלחת שביקשנו את הקטשופ בצד, נלקחה הצלחת אחר כבוד חזרה למטבח וחזרה צלחת חדשה עם הקטשופ בצד.
ההחלטה הייתה מוצלחת, הקטשופ פלפלים, לא היה הטעם שלנו.
תפוחי האדמה היו מצוינים, רכים מבפנים וקריספיים מבחוץ, מנה לא יקרה ומוצלחת.
אני גם שמתי עליהם מהיוגורט, דבר שהוסיף לטעם המעולה של תפוחי האדמה, מנה פשוטה כביכול, אבל בוצעה בדרך הנכונה ביותר.
בנוסף לקחנו טאפאס מתחום הבשרים הקרים, פנצ'טה (25 ₪), משום מה החתיכה הגיעה חמה עם חרדל מעל.
זה לא הפריע לנו, מנה משובחת, בשר איכותי, רך כמו שצריך, הרבה שומן לטעמי, אבל הוצאתי אותו.
החרדל, אחד האיכותיים שאכלתי לאחרונה.
אכלנו להנאתנו ואז התחלנו להתלבט לגבי טאפאסים נוספים.
החלטנו על קאסדיה של ג'מבון וגבינה (36 ₪) – שתי טורטיות וביניהן ג'מבון, גבינת מנצ'גו ובצל סגול, כל החגיגה הזו עוברת לטוסטר.
לאחר מעברה בטוסטר היא הגיעה אלינו חתוכה לרבעים.
מנה מוצלחת, ג'מבון בנדיבות, גבינה בכמות הנכונה ובצל שלא השתלט, אלא רק הוסיף לטעם המיוחד, מנה פשוטה כביכול, אבל רכיבים איכותיים ומינון נכון, הביא את המנה לרמה מצוינת.
שקלנו מה עוד לקחת, אבל השובע התחיל להשתלט עלינו.
החלטנו להפסיק ולהשאיר מקום לקינוח.
זה היה השלב שביקשנו עוד קראף מים, עם הרבה קרח ובלי לימון, ביקשנו ממלצר אחר, אז קיבלנו מה שרצינו, עוד לקחנו דיאט סבן אפ (12 ₪).
קינוחי היום היו, גלידה עם רוטב לבחירה, רוטב שוקולד, או רוטב פירות יער או רוטב אחר שאני מודה, אני לא זוכרת.
הקינוח השני היה עוגת שוקולד.
החלטנו על גלידת וניל עם רוטב שוקולד (36 ₪), קיבלנו קערית עם גלידת וניל שהוגשה כמו ממכונה של גלידה אמריקאית, עם רוטב שוקולד מעל ואילסרים קטנטנים ובנוסף עוגיית קנטונצ'יני תחובה בתוך הגלידה כמו הגלילית שהיו שמים פעם.
הגלידה הייתה בצבע צהבהב בהיר, במרקם קטיפתי, טעימה, איכותית, רוטב השוקולד היה מעולה, משוקולד מריר עם אחוזי השוקולד הנכונים, גם עוגיית הקנטונצ'יני הייתה קשה כמו שעוגיית קנטונצ'יני צריכה להיות, בחירה מוצלחת.
ביקשנו חשבון, שילמתי וסיכמנו, היה מוצלח, נחזור.
הציון שלי 4.2, הציון היה צריך להיות יותר גבוה, אבל המלצרית הלא קשובה מורידה בעיני את הציון וגם היין בסנגריה שלא היה מהסוג המשובח.
החלטתי על סקלה חדשה של ציונים לביקורות האוכל:
1 – גרוע
2 – סביר / בסדר
3 – טוב
4 – טוב מאד
5 – מעולה