יועזר בר יין

העסקית החדשה של יועזר עולה 96 שקלים ונראה שמישהו שם השתגע אני אכלתי קרפצ'ו חתוך גס עם תוספת סלט עלים עם אופי ופרמז'ן -כמו שצריך , אשתי הצמחונית, אכלה מרק כרובית מנה שקיבלה אצלנו ציון גבוהה הגבינה עם הטוויל בצק פשוט מדהימה טעם מיוחד שעוד לא הצלחנו להבין את הפלא ,חברה שלנו אכלה סלט עלים לראשונה שהיה סביר, ולעיקרית מולים עם בייקון שגרמו לנו לבכות מרוב אושר. לעקרית אשתי אכלה את דג אינטיאס בחמאת עגבניות עם שומר וצנון , פירה בצד, שהיתה מפתיעה לטובה . אני אכלתי את הראמפ סטייק תוספת של 20 שקלים אבל הייתי מוכן לשלם עוד 50 לפחות, בשר טוב המלצר סיפר שהבשר מגיע מפרות בוגרות כאלו שכבר ילדו ולכן יש לבשר אופי מיוחד , נאלצתי להסכים . לקינוח אכלנו טארטאטן תפוחים , אשתי שתתה כוס שבלי מצויין ואני כוס, טוב נו שתים של פינו נואר צרפתי מצויין לאפורה .   המקום עבר שיפוץ והוא מואר יותר , ועדין שומר על החן האפלולי שלו .   השרות היה טוב ולא מעונב . מרענן בנוף המסעדות התל אביביות מלצר מקצועי ואדיב .   אווירה : טמפרטורה נוחה מוסיקה : אין , בהתחלה זה היה מוזר ואז הרגשנו שזה ממש טוב אפשר לנו לדבר בקלות   נחזור שוב בוודאות ובקרוב

על היועזר, היין (ולא על הסטייקים)   לכל מי שאוהב סטייקים (ובעיקר סטייקים), מה שאני אכתוב כאן לא יעניין אתכם כי סטייק הוא בכל מקום עדיין סטייק ולא חייבים ללכת דווקא ליועזר כדי לאכול סטייק, כי ביועזר הוא לא זול (ורבים יתלוננו על כך) וחוץ מזה יש עוד הרבה מקומות שיגישו לכם סטייקים נחמדים (אומנם זה לא יהיה לב אנטיקות של יועזר אבל...). מה שכתוב כאן גם לא ימצא חן בעיניי כל שומרי הכשרות שבינינו ואין צורך להרחיב על כך כי מה שאני הולכת לכתוב ידבר אל אוכלי ה"שרצים" והחזירים! כי כזאת אני! מה שאני הולכת לספר לכם זה על המנות האהובות עליי ביותר. ידיי רועדות כשאני אוזרת אומץ לשבת ולכתוב על עולם האוכל של שאול אברון כי ב-12 שנות קיומה של המסעדה נכתב אליה מספיק בשביל ספר שלם וגם למרות אהבתי הגדולה לאכול, קטונתי, לתאר את הפלא הקולינרי הזה אי אפשר .   האם יצא לכם פעם לנסות את צלחת החזירויות? זוהי מנה ראשונה שמורכבת ממבחר נקניקים שמכינים במקום ומגישים אותם על צלחת גדולה בתוספת כרוב כבוש (שנכבש גם הוא במקום) ומלפפונים חמוצים. המחיר שלה הוא 66 ₪ מה שכלל אינו מהווה פונקציה לכמות הזמן וההשקעה שמושקעים בכל מרכיב ומרכיב שאתם מקבלים במנה. אז מה יש לנו שם? קודם כל צוואר חזיר מעושן שעבר 3 שבועות של כבישה לפני שהוא נכנס למעשנת, קורנביף מצוין שגם אותו מכינים במקום, ז'אמבון- ירך חזיר שעוברת טיפול של הזרקת נוזל, כבישה ובישול איטי בחום נמוך (כדי למנוע אידוי של הנוזלים) במשך 9 שעות, קופה או במילים אחרות צוואר חזיר הכבוש כמו פרשוטו, פנצ'טה -חזה חזיר שמזכיר בייקון מיובש וגם סלאמי ופפרוני אבל הפנינה של המנה הוא ממרח ברווזים שבושל במשך 10 שעות שמגיעה עם שכבה של שומן ברווז מעליו. תודו שזוהי מנה מצוינת אם חשקה נפשכם לשבת לנשנש משהו טעים על הבר?   מנת הפולנטה של יועזר שמחירה 49 ₪ מאוד מיוחדת ובלתי צפויה. לדעתי לא הרבה מכירים אותה בגלל ההגדרה של פולנטה כממרח תירס, אך כאן מדובר לא בממרח רגיל, זהו ממרח תירס אוורירי ומעודן, חלק ורך כמו חתיכת ענן, שהמרקם שלו גורם לעיניים לעצמות, במיוחד לאור השילוב של ביצה הלומה שמגיעה גם עם פטריית כמהין. עונג!   וכאן אני מגיעה לגולת הכותרת של המסעדה (מבחינתי לפחות) האוייסטרים. אני אישית לא מכירה הרבה מסעדות אחרות שמגישות את המעדן הימי הזה ומצד שני אני אישית לא יכולה לחיות בלעדיו. זה ומאכל עונתי ולכן גם נדיר למצוא אותו. ביועזר, יש אוייסטרים מדי פעם גם בתקופות שנחשבות ללא העונה והם גדולים, הכי גדולים שלי יצא לראות. מזמינים אותם לפי יחידות והמנה מגיע בכלי מתחתי עגול יפיפה מלא בקרח כתוש. הם פתוחים וטריים ומלאים בנוזל הים הטבעי שלהם בתוספת חתיכת דג טרכון טרי בכלאוייסטר. למי שאוהב את הטעמים הנהדרים ואת הטריות שיש במוצרי ים טריים יתאהב במנה הזאת. כששואבים את התכולה של האוייסטר (בשום פנים ואופן לא עם המזלג) המרקמים של הדג הטרי והאוייסטר הרך משתלבים להם למשהו מושלם. גיליתי גם שביועזר מציעים עם האוייסטרים יין לבן שנקרא שבלו (sheblo) שמחזק את הטעם של האוייסטר עוד יותר. בהתחלה לא האמנתי לזה אבל כשקירבתי את האף כדי להריח אותו אכן היה בו ריח של ים ללא החמיצות המוכרת של יין.   הקרפצ'ו של יועזר הוא האהוב ביותר עליי בגלל העסיסיות שלו והוא גם היחיד שבביס אחד נמסבפה (ולא נמתח כמו מסטיק כמו שזה קורה הרבה במקומות אחרים).   לדעתי הקסם של המסעדה הוא בכך ששם לא מנסים להרשים אף אחד, לא להתעלות על עצמם ולא להיכנס לרשימות של מבקרי המסעדות, הם פשוט עושים אוכל מצוין מהמצרכים הכי מצוינים ועם המון אהבה. זהו אוכל שהם עצמם אוהבים לאכול ושאין בו יומרנות אבל המון השקעה של הנשמה.   יכול מאוד להיות שיהיו כאלה (ששייכים לקהל הישראלי האוטנטי) שהשירות ביועזר יראה להם איטי מדי אבל האם ידעתם שהמלצר הכי חדש במסעדה עובד שם כבר שנתיים? ותבינו בעצמכם מה זה אומר. ולמי שיטען כי המסעדה יקרה מדי לא מבין כי אין זה המקום לדבר בו על תמכור האוכל אלא על הטעמים שלו. אין במסעדה הזאת את השיקיות של "רפאל", מדובר על חלל מאבן עם תקרות מקומרות, נברשות מיוחדות והמון נרות לבנים ארוכים. לכל שולחן וכיסא במקום הזה יש סיפור חיים של עשרות שניפם שלא לדבר על מקררי היינות שיכול לקחת חיים שלמים לטעום את תכולתם.

כמה שמעתי על המסעדה הזו, וכמה חיכיתי להגיע.. כגודל הצפיה, גודל האכזבה.   הגענו לחגוג יום הולדת, שמונה אנשים באמצע השבוע. המסעדה ממוקמת בבית עתיק ביפו, מלאה אוירה ומיוחדת. הכניסה מזכירה כניסה למערה או לבית יין, ומול הדלת מבחר יין עצום. ההתחלה, כמובן, מצויינת. עד שמתיישבים.   הכיסאות כבר שידרו לי מצוקה. פשוט לא נוחים לישיבה. משענת קשה ומושב רך מדי. המלצרית הגיעה מהר והתחילה לדבר על סוגי היין הרבים שיש, וחשבתי ששוב יש תקווה. גם המבחר, וגם הידע של המלצרית בכולם הרשימו אותי לטובה.   התחלנו במנות הראשונות. אני הזמנתי קרפצ'יו בקר (קטן, 48 ש"ח) שהיה די סתמי ומאכזב. המלצרית הזהירה שהוא עבה יותר ממקומות אחרים, אבל הוא פשוט שחה בשמן, ללא טיבול וללא טעם מיוחד. חבל.. חשבתי שאם אני סוף סוף יפגוש את הקפרצ'ו שלי, זה יהיה כאן.. נו טוב. צלחת לחם וחמאה (18 ש"ח) היתה לא רעה, ומבחר הגבינות (66 ש"ח) היה טוב אבל קצת קטן בשביל מחיר כזה.   לילדים הזמנו נקניקית יועזר (88 ש"ח) וההדרדרות התחילה. הבשר היה יבש, פשוט לא טעים, לא הילדים ולא עזרת המבוגרים יכלו לה. פשוט השארנו אותה שם. כמה מבוגרים שהזמינו מנה דומה לעיקרית, פשוט ביטלו אותה.. אף אחד לא רצה להתקרב למשהו כזה.   העיקרית שלי היתה סטייק אנטריקוט של יועזר (177 ש"ח) שהוגש עם תפוחי אדמה, מדיום עד רייר.. והיה.. סתם. פשוט סתם. לא הייתי אומר שהוא היה רע, אבל הוא ממש לא היה טוב. האנטריקוט בNG לוקח בהרבה, והוא הרבה יותר זול. הבנתי סופית ברגע הזה, שזו היתה טעות להגיע לכאן. המחירים, הישיבה, הכל היה נסלח אם האנטריקוט היה מצדיק את זה. והוא לא.   מנה נוספת היתה הבף בורגיניון בנוסח "יועזר" (98 ש"ח) - צלי בקר ביין אדום, שגם אותו לא הרגשנו צורך לסיים. היה סביר, מתקתק מדי לטעמי, וקצת רך מדי.   מה אומר ומה אגיד. אכזבה. במחירים כאלה, כשאתה מגיע ומשלם, אתה מצפה שהכל יהיה מעבר לטוב, ויועזר נכשלו כמעט בהכל. אולי כדי לשתות כוס יין אני אחזור, אבל אם היין זו ההתמחות שלהם, אז מה הפלצנות של המחירים?

אחד מהמקומות האלה, שממש קשה לכתוב חוות דעת שתשקף נאמנה את המקום.בכל זאת,המקום נמצא בסימטה צדדית ע"י כיכר השעון ביפו.אווירה - כשנכנסים יש הרגשה מיוחדת שהגעת למערה מעוצבת. המקום אפלולי ומעוצב בצורה אקלקטית שמצליחה באופן מפתיע לשמור על קו - אותו אפשר, לאהוב או לא לאהוב - לפי טעמכם (או העדרו).מחיר - המסעדה נמצאת בטווח היקר ביותר שאני מכיר בישראל. ארוחה שכוללת שלוש מנות ויין תעלה לא פחות משלוש מאות ש"ח לסועד.סוג אנשים - יחסית למחירים האנשים לא נראים פלצנים כלל ועיקר. רוב האנשים מגיעים בג'ינס, הקהל נוטה לכיוון האנגלו סקסי עם נגיעות של אנשים שהם כבר פוסט פלצנים - אנשים שלא צריכים, דרך הלבוש - להוכיח לאף אחד כלום.שירות - בינוני למסעדה נורמלית. לא טוב למסעדה ברמת מחירים כזו. אף אחד לא עושה את האקסטרה מייל שמצופה ממלצר במקום כזה. סיימת מנה - ישאירו את הצלחת עשר דקות על השולחן. סיימת לאכול - לא יביאו קיסמים. הזמנת אספרסו ומנה אחרונה - יביאו אותם בהפרש של 5 דקות אחד מהשני.אוכל - מעולה. לדעתי, אחת ממסעדות הבשרים הטובות בארץ. מישהו שם יודע לייצר מערכת יחסים מצוינת עם הבשרים אותם הוא מגיש, וזה מתחיל בבחירה של חומר הגלם ומסתיים בדרך בה הוא נעשה. אין הרבה מקומות (בארץ) עם רמת בשר שכזו.הפעם פסחנו על ראשונות ויין וקפצנו ישר לעיקריות.מנת אנטריקוט 250 גר' - 177 ש"ח. וכאן מתחילה הבעיה. המנה מצוינת אבל המחיר שערורייתי. ת'כלס, אפשר להגיד שזו מנה סובייקטיבית. כל אחד יחליט באם מתאים לו לשלם מחיר כזה על סטייק קטן ומאוד מאוד טעים.נקניקיית יועזר, נקניקיה גדולה - 88 ש"ח. שוב, מנה טעימה מאוד ויקרה להחריד - בל נשכח שזו נקניקיה!מנה אחרונה, הזמנו מרציפנים שנעשים במקום. 32 ש"ח לשש חתיכות קטנות מאוד של מרציפן. היה טעים. לסיכום: למי שהפרוטות מצויות בכיסו. מישהו שמוכן להוציא המון כסף על מסעדה שהאוכל בה שווה את זה, אבל - כל השאר לא!