מסעדת מאראבו – אבא הילל 14 רמת גן (בית עוז)

י' ואני לא נפגשנו כבר למעלה מחודשיים, לכן הוחלט מיד על late lunch.

ניהלנו את הדיון הקבוע על איפה נאכל, הצעתי לו, בוא נלך למאראבו.

שמעתי וקראתי רבות על המסעדה, אך טרם יצא לי לאכול בה.

י' זרם איתי ואמר שאין בעיה.

הגענו לבית עוז, רצינו להיכנס לחנייה כי חשבנו שיש חנייה חינם לאורחי מאראבו.

לא נכון הדבר, הקופאית בחניון הבהירה לנו שלא, החנייה בתשלום, המחיר מופקע, בחישוב זריז רק על החנייה היינו משלמים בין 40 ל – 50 ₪.

י' התנגד שניכנס לחנייה ואמר עזבי, בואי לקופי בר.

אני לא רציתי לוותר, אמרתי לו, רגע בוא נעשה סיבוב ואם לא נמצא חנייה, נודיע למסעדה שאנחנו לא מגיעים וניסע לקופי בר.

מצאנו חנייה בכחול לבן (יחי האיזי פארק) מרחק 2.5 דקות מן המסעדה.

הגענו למסעדה, המקום נעים, הושיבה אותנו המארחת עם חיוך כן ואמיתי.

התלבטנו על איזה מנות נלך, ישנם 3 סוגים של עסקיות:

עסקית ב – 58 ₪, 78 ₪ וגם ב – 98 ₪.

החלטנו על עסקית אחת ב – 58 ₪ ועסקית אחת ב – 78 ₪.

מיד שסיימנו להזמין את המנות, הוגשה לשולחן קערה עם 3 פרוסות לחם +חמאה.

הלחם היה טרי וטעים, אך הוגש קר, דבר שהיה מאד לא מתאים בעיני במסעדה שכזו.

בעסקית של ה – 58 ₪, ניתן לבחור בין שתי מנות ראשונות:

סלט ירקות או מרק, הידיד החליט על מרק היום שהיה מרק ירקות עם עגבניות.

י' מסר שהמרק טעים, ניסה לשכנע אותי לאכול אותו, אך ללא הצלחה.

בעסקית של ה – 78 ₪, מבחר המנות הראשונות יותר עשיר ואני בחרתי במנה האהובה עלי בתור מנה ראשונה: פטה כבד, קונפיטורת הבית ובריוש.

המנה הוגשה בצלחת מסוג סירה והיו בה שתי פרוסות של פטה כבד, פנכת קונפיטורה, סלט ירוק קטן בעיטור צנוניות ושני בריושים קטנטנים וחמים.

המנה הייתה מוצלחת, הפטה היה נימוח וטעים, השתלב מצוין עם הקונפיטורה, הסלט היה מתובל במעט רוטב מוצלח ולא משתלט בטעמו.

הבריושים היו חמים וחמודים, אך לא פרופורציוניים למנה.

ביקשנו מהמלצרית עוד והוגשו לנו עוד 2 יחידות של הבריושים המצוינים האלה.

המנות הראשונות נאכלו עד תומן.

י' ואני ביקשנו שאת המנות העיקריות לא יוציאו לנו עד שנבקש.

בקשה שהתקבלה בחיוך ובהבנה.

בכלל השירות שם הוא אדיב, חייכני ולא מותיר רושם של זיוף כמו בהרבה מקומות אחרים.

אחרי שסיימנו לנוח מהמנות הראשונות, הגענו למנות העיקריות.

מהעסקית של ה – 58 ₪, הוחלט על שניצל שהוגש עם פירה, תרד וזוקיני.

השניצל היה פריך והציפוי שלו היה טעים וטוב.

הפירה היה נימוח וקרמי, י' מסר שגם התרד הזוקיני היו מצוינים, טענתו היחידה, היה צריך להיות יותר פירה.

מהעסקית של ה – 78 ₪, הוחלט על פרגית שהוכנה על הגריל.

בתפריט המקורי הייתה אמורה להגיע עם אנטיפסטי ופום פריט שזו הגירסה של המקום לצי'פס.

שאלתי האם אפשר בלי האנטיפסטי ויותר פום פריט, המלצר אמר שיבדוק.

חזר ואמר שאין בעיה, שמחתי על הגמישות המחשבתית והזרימה עם הלקוח.

שכן במקומות אחרים, לא תמיד ששים להקשיב ללקוח.

מנת הפרגית הייתה עסיסית ותובלה באופן טעים ולא משתלט.

הפום פריט היה מעט אנמי, המלצר הגיע ושאל איך המנות, התעניינתי מהו הרוטב המצוי בפנכה שהוגשה עם המנה, זה איולי אריסה, זה בטח חריף אני אמרתי, ממש לא אמר המלצר.

לקחת סיכונים ? שאלתי, אמר בחיוך כן

ואכן כך היה, זה היה מפתיע, טעים והשתלב בצורה טובה עם הפום פריט שכבר לא היו אנמיים.

אחרי כל האוכל הזה, התלבטנו, לקחת קינוח או לא לקחת קינוח.

אחרי שהמלצר שלנו הגיע ואמר שהיום כל הקינוחים במחיר מבצע של 28 ₪, הוחלט שלא נוותר וניקח לנו גם קינוחים.

י' ואני לא יכולים לחלוק קינוח, הוא אוהב סורבה ודברים חמוצים ואילו אני מכורה לשוקולד.

אני רציתי לבחור את המנה של המכורים לשוקולד בתפריט והמלצר אמר שהיא כבר לא כמו שכתוב בתפריט ובכלל הוא ממליץ על המנה החדשה למכורים לשוקולד ותיאר אותה בפרוטרוט, שאלתי אותו, אתה ממליץ עליה ולא על זו בתפריט, ענה בחיוך שכן, אמרתי שהולך.

י' שאל על עוגת גבינת עיזים והמלצר אמר לו בגאוות יחידה שלא תבייש את הסיירת שזו המנה שניצחה את השף סטפן.

י' בחיוך ענה לו, הולך.

צחקנו, בדיוק רבע שעה קודם, שאל י' מאיפה שמעתי כל כך הרבה על המסעדה ואמרתי לו שאמנם אני לא צופה בקרב סכינים, אבל שמעתי שהשף של מאראבו, ניצח את השף סטפן וסימנתי לעצמי שאני חייבת להגיע למסעדה.

הגיעו המנות האחרונות, עוגת גבינת עיזים, הגיעה כשני עיגולים של העוגה, בתוספת של כדור גלידה וקישוט.

י' מסר שהעוגה פשוט מדהימה וטענתו היחידה, המנה קטנה ונגמרת מהר.

הגיעה המנה שלי, המנה מגיעה בצלחת שנראית כמו פלטה של צבעים ואכן המנה ציורית ומדהימה.

שוט גנאש השוקולד פשוט מעולה, שברי פולי הקקאו מעל מאזנים את המתיקות.

כדור הגלידה איכותי וטעים, גם הקישוטים היו עשויים משוקולד ברמה גבוהה.

העוגה שמורכבת משני חלקי עוגת / פאדג' שוקולד וביניהם מוס שוקולד לבן עם לואיזה הייתה מצוינת והתענגתי על כל ביס.

מעל העוגה מוגש קישוט של עיגול שוקולד עם האות M והעיגול מונח על טראפל שוקולד, שני הקישוטים, איכותיים בטעמם.

בחירת הצלחת רק הוסיפה לעונג.

אני חייבת לציין שהצלחות והצלחוּת של המנות מדהים ומוסיף לעונג מן המסעדה.

קיבלנו חשבון של 192 ₪, השארנו 230 ₪, השירות היה מעולה.

ואמרנו, עוד נחזור.

ציון : 4.5 מתוך 5.

יואב בר, השף המכשף מביא אותה בתפריט חורף חדש במסעדת מאראבו.

ואני מקבל הזמנה לבוא ולטעום מהתפריט .

יש מאכלים שלא משנה להם חורף, קיץ, סתיו אביב, אי אפשר להוריד מהתפריט:

כמו הקרפצ'ו, או חלילה ניוקי כמהין, ובטח לא את השרימפס על פסטה לימון שאני מכור, או הסינטה עם פירה ושברי קקאו... ועוד. פשוט הקהל שם מזמין ולא משנה לו בכל עונת השנה.

את מסעדת מאראבו אני מכיר מאז אליפות המסעדות וכתבתי עליה ועל שף יואב כמה פעמים.

זו מסעדת שף עם אוכל ארץ ישראלי עם נגיעות ים תיכוניות ובעל השפעה רבה מהבית של שף יואב.

הזמנתי בלוגרית שבנושאי אוכל ממש נחשבת אצלי כמומחית ויש עליה קבלות ופרסים - איירין שר.

אני מעריך אנשים שמבינים באוכל ולא רק בטעמים ושמסתכלים גם מי יצרן הצלחות או הסכום.

איירין גם בוחנת את העיצוב של המסעדה ונראה לי שהיא מוקסמת עוד בטרם אכלנו בכלל.

לחם הבית וחמאה מוגשים וגם שתייה קרה שהזמנו ובעוד אנחנו מפטפטים ומתבוננים בתפריטים

מגיעה קווה שהפכה לטרנד חדש בארץ בשנה האחרונה. איירין לא ממש מכירה, קווה מסביר לנו הבעלים השותף חיים עמשלום זה יין תוסס כמו שמפנייה רק שאינו זכאי למותג שמפניה שעקב הורדת המיסוי חדר לארץ .

חיים כמארח גם עזר לנו בייעוץ לבחירת המנות, סוף סוף באנו לטעימות מתוך תפריט החורף שהמסעדה בדיוק משיקה. ועל פי הקהל שמגיע למסעדה וקולות ההנאה והגרגור שאני שומע בסביבה זו הולכת להיות חגיגה.

חורף או לא חורף אני חייב שאיירין תטעם מהניוקי ואנחנו מזמינים כדלקמן:

ניוקי כמהין נימוח קוקי סן ז'אק, פטריות ופרמזן. 54 ₪

המנה הזו הורסת את הרוטב שנשאר בצלחת

אותה חילקנו לצלחות האישיות חייבים לנגב בלחם ואסור לוותר על טיפה ממנו. המנה לא גדולה אני חייב לציין אבל היא פותחת תיאבון והיא מהטעימות אם לא הטעימה ביותר שאכלתי בניוקי.

מנה ראשונה נוספת היא

שקדי עגל על קרם חציל ותפוח אדמה עגבניות קצוצות, בצל סגול, נענע,ופטרוזיליה 56 ₪

אני לא נמנה על אוכלי חליוואת, אבל איירין כן ואני מוכן להסתכן. ואני חייב להצדיע לשף יואב,

המנה מהממת לפני כן אכלתי שקדי עגל רק פעם אחת ולא אהבתי. וכעת אני יודע שזה אפשרי ואם השף יודע מה לקנות, וזה טרי טרי, ומכינים כראוי. זו ממש מנה מעולה.

המנה השלישית מסדרת הראשונות היא:

סלט ביבי סלק- עלי חסה צעירים עגבניות, גבינת מאורי,קרוטונים,שאלוט,ונענע ברוטב ויניגרט. 48 ₪

זו מנה שהרוטב קושר בה את כל המרכיבים, בכל הרעיון של ביבי סלק מדהים אותי. הגבינה הכחולה חריפה מאוד לטעמנו במקרה זה ועל כך ניהלנו שיחה עם השף תוך שהוא מציין את הסיבות לבחירה מול גבינות אחרות. הקרוטונים כנראה נמסו... בדרך כי הן בטעות לא הגיעו למנה.

באופן כללי זו מנה מעניינית אם כי אני הייתי נותן בסלק טעם מסיים לפני הגעתו לצלחת. חייבים לקשור את הסלק עם שאר המרכיבים בצלחת על מנת לתת לו טעם מעבר לטעם הטבעי ( אני מעדיף הקפצה בציר של בלסמי ויין אדום אבל אני לא שף).

כעת חייבים הפסקה על מנת לשוח על הטעמים וגם עם הבעלים.

מה שיפה במאראבו ולא קשור מי הסועד, הוא שחיים עובר בין השולחנות ויוצר קשר בינאישי עם האורחים וגם השף יואב מגיח ומתעניין.

עוד דבר שחייבים לציין וצר לי שלא רשמתי הוא - שמות המלצריות החינניות והמקצועיות שדואגות לכל פרט והופכות את הביקור לחוויה.

ממנות האמצע שהן מנה עיקרית לכל דבר ומאפשרת לסועדים לטעום ממעשה ידיו של השף ולהיצמד לתקציב מסוים, בחרנו:

פילה דג בורי על פירה שרימפס עגבניות ובזיליקום. 78 ₪

מנה מנה! הדג היה עשוי על הפלנצ'ה, היו שם שני נתחים האחד היה דקה אחת יותר על הפלנצ'ה.

אבל השוס במנה הזו זה הפירה- כזה עוד לא אכלנו אם צריך לתת פרס על יצירתיות בפירה הרי שף יואב בר יכול לזכות בו.

המנה השנייה מתפריט האמצע היא:

עוף צעיר ( סטייק פרגית) רטטוי ירקות וקרם קסבייה ( ארטישוק ירושלמי) 75 ₪

הפרגית עשויה בדיוק איך שאני אוהב, אבל שוב הרטטוי והקרם קסבייה מדהימים ומשלימים טעמים בהרמוניה. אפשר תוספת קרם קסבייה, שף?

היה לי קשה להחליט אם אני מוכן להתמודד עם הדיאטנית שלי בשבוע הבא והזמין טעימה מהמנות העיקריות. בשר בשעת לילה כבר לא היה בא בחשבון ( הבן אדם רוצה גם לישון בלילה)

הזמנתי רק מנה אחת של:

מוסר ים על תבשיל ארטישוק ירושלמי, פטריות יער ( ראיתי גם אנוקי ) עגבניות שרי, שאלוט שלם,שום קונפי ובזיליקום. 108 ₪

המנה הזו עם הרוטב לימון של התבשיל טעימה מאוד, שף יואב נותן את כל הכישרון שלו בתבשילים וכאן הוא ממש הצליח בגדול ( טוב שלא ויתרתי אני אומר לעצמי)

הארטישוק הירושלמי או הקסבייה מביאה אותנו לשיחה עם השף איך קונים? איך בוחרים: ואיך מונעים תופעות לוואי של הקסבייה.

אני כבר מעולף, מנופי יהודה כבר לא עובדים ואני צריך לחשוב איך אני יוצא מהספה עליה אני יושב. "לא היו הרבה קלוריות באוכל" אני אומר לה על מנת לסדר את המצפון שלי, אני לא בטוח שאיירין הסכימה אבל על מנת לדבוק בקו שלה היא רוצה קינוחים.

למה אין תפריט חורף לקינוחים?

אני לא יכול לוותר על העוגה ששף יואב ניצח בה את שף סטפן באליפות המסעדות:

עוגת גבינת עיזים  עם קרוקנט לוז וסורבה פרי העונה 42 ₪

הפעם הסורבה בטעם אפרסק אבל על העוגה הזו אי אפשר לוותר איירין רוצה את המתכון

ואני לא מגלה לה שהוא קיים באירוח של שף יואב בקהילת האוכל בקפה דמרקר (רשע)

והיא מחליפה שם מיילים, אני בעד תקשורת.

אני כבר לא זוכר את התיאור המדויק של הקינוח השני

אבל היה שם:

פאדג' שוקולד, קלפוטי שוקולד עם גנאש וגלידת שוקולד גלידה ו2 טווילים מדהימים 45 ₪

כעת הגיעה שתייה חמה

ותמה החגיגה

ואני רק שואל את עצמי מתי תהיה הפעם הבאה כי עד האביב יש  המון זמן.

השארנו טיפ נאות למלצריות.

וכן גילוי נאות היינו אורחי המקום.

         מאראבו אבא הלל 14 רמת גן

רצינו לחגוג מאורע מסויים עם זוג חברים. יום ראשון שעה חמש - קיבלנו המלצה על המסעדה של מלון מונטיפיורי - לדאבוננו, היה מקום רק בשעה עשר וחצי. אנחנו רעבים - אין מצב שאנחנו מחכים עד לשעה היעודה. לאן הולכים? אחד מהחברים במשרד מסנן "ראיתי חוות דעת מדהימה ומושקעת ברמקול - אתם חייבים לראות". פתחנו את חוות הדעת של מאיה שובל ואורו עיננו - נגמרה ההתלבטות! 

הבעיה היחידה עם חוות דעת שכאלה, היא שאין הרבה לכתוב מעבר למה שכבר נכתב, כמו גם, שכל חוות דעת שתוציא מבין ידיך תחוויר לעומת חוות הדעת המקורית של מאיה (אותה אני לא מכיר - אבל כן מוקיר).

תודה למאיה על ההשקעה ועל ההכוונה למסעדה שהיוותה את הבסיס לערב מקסים ומהנה.

במאראבו ביקרתי 4 פעמים במהלך חודש יוני. הפעם הראשונה היתה ביום ההולדת שלי, ש’ ואני יצאנו לחגוג בארוחת ערב רומנטית במקום (חוו”ד מלאה פורסמה בפורום ביקורת מסעדות בתפוז); הפעם השניה היתה בגמר התכנית, ביקור שמומן ע”י ערוץ 10, וסוקר על-ידי בטוויטר; הפעם השלישית היתה במפגש טוויטר ספונטני שארגנו במסעדה; והפעם הרביעית היתה במפגש פורום. למען הסר ספק רק לביקור אחד הוזמנתי, על שאר הפעמים כרטיס האשראי שלי יעיד על התשלום…

את הפוסט אני אחלק למנות ראשונות, עיקריות וקינוח ואחווה דעתי על כל מנה ומנה שאכלתי. אני משתדלת לגוון בכל פעם שאני שם, אבל יש מנות מנצחות שקשה להחליף.

מנות ראשונות:

ניוקי כמהין עם קוקי סן ז’אק, פטריות ופרמזן: ה-מנה של מאראבו. מנה מדהימה שאכלתי 3 פעמים (קשה להחליף…). ניוקי מדהים ונימוח ברוטב שמתחנן לניגוב טוב. מדהים מדהים מדהים. מבחינתי אפשר לוותר על הקוקי תמורת עוד כמה ניוקים עם הכמהין המטורף הזה. טעים טעים טעים! (54 ש”ח)

קרפצ’יו שייטל, חסה ערבית, מיץ עגבניה, צנונית, פלפל צ’ילי ורוטב בלסמי זיתים: קרפצ’יו מצוין, שרק אחרי שחיסלנו אותו שמתי לב שלא היה פרמזן! פרמזן בקרפצ’יו הפך להיות מרכיב קבוע, אבל כאן בכלל לא הרגשתי בחסרונו. מיץ העגבניה היה שוס גדול. והשייטל עצמו היה רך ונימוח ומעולה. (46 ש”ח נמצא בעסקית ערב)

פטה כבד עוף, קונפיטורת הבית ובריוש: פטה כבד אני פחות אוהבת (יש לי קטע עם איברים פנימיים). הזמנו כי החבר מת על כבד, והיי אם הזמנו אני לא אוכל?
ממש אהבתי את הבריושים שהגיעו עם הפטה, והריבה היתה טובה, אבל לא מעולה כמו ריבת הבצל במזטים רמת החייל (ז”ל), או בפורלין בפרישמן ת"א. נו טוב, זו גם ככה מנה שהיתה מיועדת לחבר. הוא ליקק את האצבעות וגם ניגב את הצלחת (48 ש”ח, נמצא בעסקית ערב)

(התמונות האלו הן מארוחת הטעימות. המנות עצמן גדולות יותר)

מרק חצילים שרופים: שנים שנאתי חצילים, ותמיד אמא שלי אמרה “כשתגדלי תאהבי”. נראה לי שהיא צדקה. בזמן האחרון אני מנסה עוד ועוד חצילים וזה טעים… גם מרק החצילים של מאראבו עדין ונעים, כשהמרכיב הסודי הוא שעועית לבנה! (34 ש”ח)

סלט ישראלי – עגבניות, סלרי, מלפפון, נענע ופטרוזיליה: כמה פשוט ככה טעים! הירקות סופר טריים, חלק מהעגבניות שרופות קצת בתנור, ועם תוספת של כמה זיתי קלמטה מקבלים סלט טעים ועסיסי. המחיר של הסלט קצת יקר לטעמי (38 ש”ח, נמצא בעסקית), אבל זאת בעיה של כל הסלטים במדינת ישראל :-/

מנות עיקריות:

טורטליני ספריבס טלה: צנוברים, קונפי שאלוט, פטריות פורצ’יני ובזיליקום: מבחינתי זו ה-מנה העיקרית של מאראבו. הספריבס מבושלים בישול ארוך ואיטי ולאחר מכן נטחים ונכנסים לתוך הטורטליני האלוהי הזה. אחת המנות הטעימות שאכלתי בחיי. הבאסה היחידה במנה הזו היא שהיא נגמרת מהר מדי ורק רוצים לאכול ממנה עוד ועוד… (88 ש”ח)

ריזוטו שרימפס, קלמרי ו"קוקי סאן ז’אק", ביסק סרטנים ובזיליקום: ריזוטו זה פשוט מעדן. כבר ויתרתי על נסיונות ההכנה בעצמי… זה אף פעם לא יוצא אותו דבר.
האורז עצמו היה מעולה. ביסק הסרטנים הוסיף טעם נהדר לריזוטו. השרימפסים היו טעימים בטירוף. מהקלמרי והקוקי סן ז’אק לא ממש התלהבתי. בעיקר מהקוקי סן ז’אק שבושל יתר על המידה. בניוקי הוא טעים הרבה יותר. (98 ש”ח, בעסקית בתוספת 20 ש”ח)

המבורגרים בשקשוקה ירוקה – תרד, נענע, כרישה, בזיליקום, שום קונפי, עגבניות וביצה: אחרי שקיבלתי איומים מפורשים בטוויטר שאם לא אקח שקשוקה ירוקה אני לא מבינה כלום באוכל, הזמנו שקשוקה ירוקה. אני אוהבת שהשף יואב בר לוקח בסיס פשוט יחסית ומשדרג אותו ברמה שאף פעם לא חשבתי עליה. השקשוקה הירוקה זה בדיוק זה: עגבניות, נענע, בזיליקום, בשר וביצה – והכל ביחד חגיגה לעיניים ולחיך. מנה מעולה שאני רוצה לנסות לשחזר אותה בבית, אפילו אם יצא רבע מהטעם עדיין יהיה שווה את זה. את המחבת ניגבנו בסיום, והחזרנו אותו נקי למטבח! (66 ש”ח נמצא בעסקית)

פילה דג ים על פירות ים – עגבניות לחות, ביסק סרטנים וזיתי קלמטה: עוד מנה מעולה של השף. 2 פילטים יפים וטעימים מונחים מעל מסיבת שרימפס, קלמארי וקס”ז ששוחים להם עם עגבניות לחות ומעולות בביסק סרטנים. שאפו גדול על מנה מצוינת. (98 ש”ח)

ריזוטו טריו פטריות: כמהין, פורצ’יני, שמפיניון, אספרגוס וציר ירקות: את המנה הזו לקחתי במסגרת ארוחת הטעימות במפגש פורום ומעט התאכזבתי. המנה היתה טעימה וזהו, בעוד שהתרגלתי כבר שהמנות של השף ממריאות מעבר. (64 ש”ח)

שרימפס על פסטה לימון – גרגירי חומוס, אריסה, שום קונפי, לימון כבוש וטחינה: איך שאני רואה את זה, את המנה הזו או שאוהבים או שלא. אישית, לא כל כך אהבתי. החיבור של השרימפס והפסטה עם הטחינה לא מסתדר לי.  (68 ש”ח)

מנות אחרונות:

למאראבו אין מגוון גדול מדי של מנות אחרונות, אבל מבחינתי יש להם את ה-קינוח: עוגת גבינת עיזים. העוגה הזו ניצחה את סטפן בחצי הגמר של קרב סכינים אליפות המסעדות, ועם כל הכבוד לחול של סטפן, זה היה נצחון מוצדק! השילוב של גבינות העיזים בקינוח מתוק מוסיף חמיצות מרעננת, כך שהעוגה הופכת להיות קלילה ונעימה, ולא כבדה כמו עוגות גבינת שמנת. הבאסה היחידה בקינוח הזה שהוא קטן מדי!! אני כל פעם רוצה עוד ועוד. השף יואב שיתף את קוראי הקפה במתכון לעוגה. מסובך מדי לטעמי אני אוכל אצל יואב. (42 ש”ח)

סורבה, מרק קוקוס ופירות טריים: בדיוק כמו שמתואר. יש לנו מרק קוקוס, סורבה ופילטים של פירות. טעים ונחמד, אבל אני מעדיפה את עוגת הגבינה. הסורבטים, אגב, משתנים כמעט כל יום ואפשר לבקש סורבט אחר. (38 ש”ח, נמצא בעסקית)

טקסטורות שוקולד: פאדג’ שוקולד, קלפוטי שוקולד עם גנאש וגלידת שוקולד – קינוח שוקולדי כבד למדי. דונט גט מי רונג, הוא היה מצוין, אבל אחרי ארוחה טובה במאראבו עדיף משהו קליל ולא כבד. (45 ש”ח).

לסיכום, שף יואב בר מצדיק את שם המסעדה – מאראבו, מכשף – וכל מנה בתפריט זהב. מומלץ בחום!

כבר הרבה זמן אני מנסה להגיע למאראבו. היא זכתה בקרב הסכינים בערוץ 10, קבלה באזז מטורף ברשת, ומאיה שובל שדיברה על המסעדה, חיפשה ברמקול, המליצה לי בכל לב.. אז אירוע אחר שהיה אמור להיות ביום שישי התבטל, ומיהרתי להזמין מקום.

מאראבו נמצאת באבא הילל 14 ברמת גן, מקום קצת מאיים מבחינת חנייה, אבל יש חנייה של המסעדה בבנין. כבר התחלה טובה שמרמזת שאתה מגיע למקום שיהיה בו טוב. נכנסנו בזמן, מה שאומר שהיינו צריכים לחכות קצת לשאר החבורה, כמובן - המלצר היה מעולה - מאוד מנומס, שאל וביקר ובדק בדיוק בכמות שצריך כדי לבדוק אם אנחנו רוצים יין (טעמנו את הקברנה טוליפ 07, שהיה ממש צעיר מדי, והלכנו לבסוף על הגירסה הספשל רזרב 06, שהיתה קצת יותר טובה אם כי קצת מתוקה מדי לטעמי), מיים או משהו לבנתיים. נצלנו את הזמן לשאול על התפריט ושמחנו לגלות שארוחת הערב האביבית (הלוואי שהיה אביב..) פעילה גם בשישי בערב..

הזמנו את הטרטר פילה בקר (48 ש"ח) - שכמו שהתמונה מרמזת, זה בערך בקר שחומם, בלי להשרף שנייה - אדום וחי לגמרי, מטובל היטב בהרבה פלפל שחור וטעים לגמרי. שילוב העגבניות וביצת העין פשוט מושלם והתענגתי על המנה הקטנה הזו כמה שיכולתי.

למרכז השולחן הזמנו את סלט גבינת בלו מאורי (עגבניות שרי, בייבי עלים, בצל סגול וקרוטונים, 42 ש"ח) שהיה בדיוק כמו שכתוב. הגבינה היתה מצויינת ודקה מאוד, אבל לא היה יותר מדי ממנה בסלט, וכן פטה כבד עוף כחלק מהמנה האביבית שגם הוא היה מצויין ונטרף במהרה. היין הגיע בזמן והשיחה קלחה - יש הרבה מקום במסעדה, אפשר לדבר, והשולחנות מרווחים מאוד. כל פרט ובפרט הושקע ועובד לשלמות.

ואז הגיעו העיקריות.. ואני חייב להגיד שפחדתי. הביקורים הבעייתים שלי בהאדסון, /יועזר בר יין ובשגב אקספרס גרמו לי לחשוב שפשוט לא הולך לי עם מסעדות שף.. אל דאגה, במאראבו הסוף היה טוב.. טוב מאוד.. וזו רק חצי מהארוחה. הזמנו את אותה מנה פעמיים, למעשה, בקומבינציות שונות. המדליון פילה בקר ממנות האמצע (78 ש"ח) שמגיע על פסטה פטריות יער, ציר בקר ופרמזן הוזמן מדיום רייר, היה נמוח, טעים, קצת קשה מבחוץ ורך בצורה לא רגילה מבפנים, כאילו הוא רוצה להחתך עוד לפני שהסכין נוגע בו. הפילה בקר מהמנות העיקריות (140 ש"ח) הוזמן מדיום, והוא מגיע על קרם שורשים, מח עצם אפוי ושעועית ירוקה - כמובן במנה גדולה בהרבה. גם המדיום היה טעים להפליא, אם כי טיפה יבש בסופו, לטעמי. אין ספק שהתוספת של הפסטה ממנת האמצע היתה טובה בהרבה, ומצאתי את עצמי אוכל, כשיכולתי עוד, גם ממנה.

הארוחה המשיכה והמשיכה. מתברר שכולם מכירים את הקינוח שניצח את התחרות, עוגת גבינת עיזים (42 ש"ח) שפשוט משאירה אנשים המומים. אנחנו, בורים שכמונו, לא הכרנו, אבל התמזל מזלנו והקומבינציה נשמעה מעניינת מספיק כדי להזמין - ואכן היתה טעימה להפליא. אני הזמנתי ספיישל לאותו יום, קינוח שהוא קוקטייל אספרסו, וודקה ווניל, אשר הגיע קצת מתוק לטעמי. המלצר שאל, קיבל תשובה, ומייד החליף לי לגירסה מתוקה פחות ונהדרת. שוב הצלחה בטעם, בשירות ובתשומת הלב.