|
חוות דעתי באופן כללי:
מחניודה נמצאת בירושלים שכפי שכולנו יודעים, נמצאת בחו"ל.
חנינו ממול סימה וסמי והתחלנו ללכת ברחוב שבין שתי המסעדות.
הגענו, כמובן שאין שלט על הדלת, אבל לא היה לנו ספק שהגענו למקום הנכון.
ברחוב די שומם שלא ממש נעים ללכת בו נמצאת המסעדה.
מהשקט והקור שברחוב לתוך הרעש, החום והשמחה של המסעדה.
המסעדה מורכבת כביכול מכמה חלקים, נכנסים יש את האולם הראשי שיש בו מספר שולחנות, ליד המדרגות יש ארגזים עם פירות וירקות, יש את המטבח הפתוח ולידו הבר של המטבח.
יש את הבר שאנחנו ישבנו בו, חלקו נמצא בחלל הראשי וחלקו נמצא בחלק הפנימי של המסעדה, יש גם את הקומה למעלה שגם היא כמובן, מאד צפופה.
היה שלב בארוחה שרציתי להתפנות, עליתי למעלה, אבל בדרך לשירותים היה שולחן ענק של איזה 15 אנשים שישבו צפוף ורק המחשבה של להקים לפחות חצי מהם על מנת להגיע לשירותים, וויתרתי על החוויה.
יש מוזיקה שמחה שמתנגנת ברקע בקולי קולות ועושה אווירה של יאללה בלגן.
סול אמרה לברמן שלנו שאני חוגגת יום הולדת, צ'יקו אמר מזל טוב ומיד מזג לשתינו ערק אשכוליות.
אני לא שותה וסול אמרה שזה לא היה לטעמה.
קיבלנו את התפריט היומי מודפס.
קיבלנו על חשבון הבית צלחת עם לחם אגוזים וצימוקים ופנכת ממרח פלפלים אדומים שהיה מתקתק וטעים, ביקשתי חמאה, קיבלתי.
הלחם (שהוצאתי ממנו את הצימוקים) עם החמאה היה מעולה.
אז מה אכלנו ?
מנות ראשונות:
סול החליטה על שתי מנות ראשונות שהיא רוצה.
אויסטר ופסיפלורה (32 ₪), ישובה בתוך קופסה מלאה במלח, הגיעה חצי צדפה, בתוכה ה"חומר" ומעליו נוזל פסיפלורה.
סול השליקה את האויסטר וחייכה בהנאה, זה פשוט מעולה הצהירה.
שקדי עגל על קרם כרישה ועגבניות (36 ₪) – הגיעה קופסה מלבנית עם קוביות של שקדי עגל וקוביות עגבניות שנחו להן בקרם הכרישה.
סול אכלה והתמוגגה מכל ביס, השקדים היו עשויים במידה הנכונה, העגבניות לא היו חמוצות וקרם הכרישה היה נימוח והשלים את הטעמים בצורה מושלמת.
אני בחרתי במנת הפולנטה (40 ₪) – פולנטה רכה, אספרגוס, ראגו פטריות וים פרמזן.
הפולנטה הגיעה בצנצנת שקופה של חמוצים סגורה, בשל שקיפות הצנצנת ניתן היה לראות את שכבת הפולנטה בתוכה ראגו הפטריות, האספרגוס ניצב לו כדוקים בתוך הצנצנת ומעל כל אלה, ים גילופי פרמזן, עיצוב נפלא.
פתחתי את המכסה ומיד ביקשתי להגיע לפולנטה, פילסתי את דרכי והגעתי.
הפולנטה הייתה רכה וקרמית, הטעם היה משגע, למרות שהורגשה השמנת, המנה לא הייתה כבדה, הפטריות היו טריות וטעימות להפליא, האספרגוס נחלט נכון ושמר על צבעו וטעמו המיוחד ואילו הפרמזן, היה מהאיכותיים ביותר שטעמתי לאחרונה.
מנה נפלאה.
כמובן שבחרנו לנוח בין המנות הראשונות לעיקריות.
הברמן שלנו בינתיים הביא לנו שוטים של וודקה קפואה, אני לא שתיתי.
סול, הייתה מרוצה.
לאחר שנחנו מעט התפנינו לבחור את העיקריות, סול לא בעייתית, אני כן, אחרי שקראתי המון דיווחים חלמתי על הריזוטו טרפש שלהם, אבל הוא לא היה בתפריט, חשבתי שאולי אקח ריזוטו שוק, אבל אני לא אוהבת עגבניות.
צ'יקו בא לשבת לידנו וניסה לעזור לי לבחור, אחרי שניסיתי לשנות את הריזוטו, אמר לי, חכי רגע.
הלך וחזר, יעשו לך ריזוטו פטריות (68 ₪), אין בעיה, שמחתי הייתה גדולה.
סול לא בעייתית, ביקשה המלצה, קיבלה המלצה על הספייריבס של פאפי אלעד (90 ₪) ולקחה אותה.
עוד קיבלנו הסבר מהברמן על השמן המיוחד שמגישים עם מנת הספייריבס, שמופק מגללים של עיזים מיוחדות שקופצות בהרים.
צחקנו ואני, זה הזכיר לי את ההסבר על הפקת הקפה הטוב ביותר בעולם בסרט מתים על החיים.
דיקו שעמד לידנו אמר, בדיוק חשבתי על זה גם...
הגיעה צלחת עמוקה גדולה, עם צלעות ששורות ברוטב ריחני ומסביב כתר של פירה, הבשר על הצלעות היה כה רך ונימוח שחלקו אפילו נפרד מהעצם לבד, הרוטב היה בעל טעמים עזים אבל לא משתלטים, הבשר היה מאיכות טובה ושומני כמו שסול אוהבת.
הפירה היה מושלם, נימוח, ללא גושים, קרמי, אבל לא בצורה שמנתית ומכבידה.
הריזוטו שלי הגיע בסיר עם מכסה, סיר תכלת ישן וטוב.
פתחתי את המכסה וריח מדהים הגיע לאפי.
הסתכלתי פנימה ונהניתי מהמראה, עיסת ריזוטו, בצבע חום נהדר, עם פטריות ריחניות ומעל שוב גילופים נפלאים של הפרמזן המשובח.
הטעם היה נפלא, הריזוטו היה עשוי באמת מאורז עגול של ריזוטו ובמידת עשייה נכונה.
בריזוטו שולבו לפחות 4 סוגי פטריות שאני זיהיתי אותן, חלקן חתוכות קטן וחלקן חתוכות בגודל גדול על מנת להרגיש את הבשרניות של הפטרייה, כמו שצריך.
כל ביס היה נפלא יותר מקודמו, פשוט נהניתי מכל רגע.
צ'יקו, שלא היה מקובל עליו שאני לא שותה, הכין לי שוט של איזה קוקטייל אדמדם, סול שתתה את שלה ואמרה, זה בשבילך, זה חלש, יאללה לכי על זה.
אז כמובן שקיבלנו שוב שוטים של איזה קוקטייל קפה עם נגיעת קצפת בפנים.
סול אמרה שזה הכי פחות מוצלח מבין השוטים, אבל לא רע.
כשקראתי את התפריט, ידעתי כבר מראש איזה קינוח אני רוצה.
אז כשהגיע הזמן, שאלתי את צ'יקו האם במנת השוקולד יש דברים שלא כתובים, אולי פירות בטעות, או קישוטים בצבעים שונים משוקולד, נעניתי שלא.
הזמנתי את מנת הבראוניז, מוס שוקולד, גלידה ורוטב שוקולד (29 ₪), אין ספק מנה למקצוענים בלבד.
צלחת עמוקה עם רוטב שוקולד חמים ובתוך רוטב השוקולד, נח לו, הס פן תעיר ריבוע הבראוניז, מעליו כדור גלידה שוקולד ומעליו קישוט של מוס שוקולד.
מה אומר ומה אגיד ?
עונג צרוף, רוטב השוקולד נעשה משמנת ושוקולד איכותי, הבראוניז היה רך ובמרקם פאדג'י ממכר.
גלידת השוקולד הייתה איכותית ומוס השוקולד לא היה מתוק מדי והיווה תוספת נפלאה למרקמי השוקולד השונים של המנה.
אושר קולינארי.
ביקשנו חשבון, 311 ₪, השארנו 20 u05D8יפ ויצאנו אל הקור הירושלמי.
האוכל המעולה, אווירת היאללה בלגן ששורה במקום והשירות הפכו את הארוחה לאחת החוויות המוצלחות שהייתי בהן לאחרונה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
© כל הזכויות שמורות לאיבי
אין להעתיק את הכתוב ללא הסכמת בעלת הבלוג
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
|