קוצ'ינה תמר - שלישי בערב.
שמעתי על המסעדה הזו בכמה וכמה מקומות ורציתי לבקר בה כבר מזמן, עוד מהימים של וינס ותמר.
בינתיים, המקום שינה את שמו, לתמר ושוב שינה את שמו לקוצ'ינה תמר.
אז הגיע היום, קבעתי עם חברה והגענו לקו'צינה.
הגענו למקום, אין שלט בחוץ, אתה משער שהגעת למקום הנכון, פתחנו את הדלת ושאלנו, כאן זה קוצ'ינה תמר ?
נענינו בחיוך שכן, לא מצאו את ההזמנה שלנו משום מה, המארחת אמרה שלא נורא, יש לה מקום והושיבה אותנו בקומה למעלה.
קיבלנו את התפריטים המודפסים והתחלנו לקרוא.
יש מנות שבסוף התיאור שלהן ישנה כוכבית, לשאלתנו מה משמעות הכוכבית, הסבירה לנו המלצרית החביבה שזה אומר שחלק מהמרכיבים ניתן לקנות ב"דיספנסה" , שזו חנות קטנה ומטריפה שפתחו לא מזמן בקומה העליונה לידינו.
קמנו לראות את ה"דיספנסה" המדוברת, מקום קטנטן, מדפים שעליהם ישנן צנצנות קטנות ובקבוקונים קטנטנים במחירים לא קטנים בלבד, הצנצנות והבקבוקונים נעו במחירים שבין 50 ₪ ל 120 ₪, יקר לכל הדעות.
חזרנו למקומנו ואמרתי לחברתי שאני באתי מוכנה מהבית ואני יודעת מה אני רוצה למנה הראשונה ומה אני רוצה למנה אחרונה.
חברתי באה בלי לדעת מה היא תרצה, למנות הראשונות לקחנו:
סופלה פרמזן (52 ₪) – הגיעה צלחת, לא גדולה ועליה סופלה קטנטן שכנראה תומחר כמחיר הזהב, בגודל ובצורה של פנקוטה, עם שובל של פטריות מוקפצות עם בצל וזילוף של שמן כמהין.
אין לי מילים לתאר את העונג מהסופלה הזה, נימוח, טעים, מלא ניחוחות מעולים.
שילוב נפלא בין הפרמזן, לשמנת ולשמן הכמהין, התקמצנתי על המנה והיא נאכלה בביסים מניטורים שהאריכו את החוויה המעולה.
מנה נפלאה שמגיע לה ציון 10 !
חברתי לקחה סלט תמנון (58 ₪) – הגיעה צלחת ועליה עגבניות, כוסברה, רצועות תמנון והכל קושט בבלסמי מצומצם.
שאלתי את חברתי איך המנה, שכן, אין במנה אף מרכיב שאני אוכלת, היא אמרה שהמנה טובה, אבל אחרי שטעמה את שלי, היה קשה לה לחזור ולאכול את שלה.
זה לא הפריעה לה לסיים את המנה שלה.
עם המנות הראשונות הוגש לנו לחם טרי (ללא חיוב), עם פנכת חמאה, החמאה הייתה בטמפרטורה הנכונה ונמרחה בנדיבות על הלחם הטרי והקרנצ'י במידה הנכונה.
עוד הוגשה עם הלחם פנכת איולי, רוטב מעולה, מלא שום כמו שצריך שרק הוסיף לחגיגה.
למנות עיקריות, התלבטנו, חברתי שקלה לקחת אולי סטייק, אבל בסוף החלטנו שבגלל שההתמחות של תמר היא פסטות, ניקח שתי מנות פסטה ונחלוק אותן.
בחרנו פסטה עם שלושה סוגי פטריות ונגיעות שמנת (82 ₪), אכזבה, הגיעה פסטת רצועות ענק קשות, בלתי ניתנות לאכילה, אני אוהבת אל דנטה, אבל זה היה פשוט קשה, הפסטה נשברה כשניסינו לחתוך אותה, ניסיתי לאכול אותה, אבל זה היה בלתי אפשרי.
עוד הזמנו את המנה טליאטלה ראגו (66 ₪), שזו פסטה צרה וארוכה שמוגשת עם תבשיל של שלושה סוגי בשר (בקר, לבן וכבדי עוף) טחונים, מנה לא רעה, הפסטה בושלה אל דנטה כמו שצריך.
המנה טובה, אבל איך אומרים, זה טוב, אבל לא מצוין.
מהתיאור של המלצרית על בישול הבשרים בקדרה, עם יין אדום וירקות, סינון הבשרים, טחינתם ובישולם עם הפסטה, ציפיתי ליותר ריגוש, שהטעמים יפתיעו אותי בכל ביס, שנרגיש את שלל הבשרים בתוך המנה ולא שכל פירורי הבשר יהיו באותו הטעם.
הפסטה הייתה דמוית בולונז, מאד מוצלח, אבל עדיין בולונז ולא יותר.
יש לציין שהפסטה הוגשה עם פרמזן איכותי, מריח ומאד מוסיף למנה, כן, אני לא לוקחת את זה כֶמוּבן מאליו, הרבה מסעדות בארץ מגישות פרמזן פשוט שלא הולם את הרמה שהמסעדות רוצות להיות בה.
המסעדה בינתיים התמלאה והיה קשה לתפוס את המלצרית שלנו כדי להגיד לה על הפסטה הבלתי אכילה.
כשכבר היא הגיעה אלינו, כבר היינו פחות רעבות והחזרנו את המנה ולא החלפנו במנה אחרת.
לזכות המלצרית והמסעדה, היא חייכה אלינו בחביבות ולא נתנה לנו להרגיש לא בסדר, לא חויבנו על המנה.
הפריע לי קצת במנת הפסטה, החוסר פרופורציה בין כמות הבשר לפסטה, כן, יש שיגידו, תגידי תודה, היא נדיבה בבשר, נכון, אבל הפסטה נגמרה ונשארנו עם הרבה בשר בתחתית הצלחת.
לקינוח, התלבטנו, שקלתי לקחת את הסופלה, אבל לא, אני באתי מוכנה מהבית ורציתי את הגלידה שמיוצרת במקום.
עד לבחירת הקינוח, ירדתי לדגום את השירותים, למרות שהמסעדה הייתה מלאה, השירותים היו נקיים, נקודה לזכותם.
בחרנו שני כדורי גלידה (9 ₪ לכדור) האחד אגוזי לוז והשני שוקולד.
היה בסדר ולא יותר, הכדור גלידת אגוזי לוז, היה לא אחיד בצבעו וטעמו, כאילו שהוכנה גלידה ללא טעם וללא צבע ולא ערבבו אותה כמו שצריך.
גלידת השוקולד הייתה טובה, אבל נתקלתי ביותר מדי חתיכות קרח לטעמי.
שתינו עם הארוחה מים מינרליים ודיאט קולה שאני לא זוכרת את מחירם.
ביקשנו חשבון, המלצרית הגיעה עם החשבון ורצתה לתת לנו לימונצ'לו על חשבון הבית.
ויתרנו.
קיבלנו חשבון 243 ₪, הוספנו 15 אחוזים טיפ, השירות היה מצוין, חייכני ואדיב כמו שצריך.
ציון שלי 3.75 מתוך 5.