מהרגע שכתבתי את הפוסט שלי על מסעדות ששווה ללכת אליהן ידעתי שקורדליה תהיה אחת מהן. הפוסט מתעדכן ומשתנה אבל קורדליה תמיד שם. אתמול בערב כל הכוכבים עמדו נכון והצלחתי סוף סוף לבדוק את המקום.

קורדליה נמצאת בסימטה יפואית מקורית עם המון אופי - הקירות עשויים לבנים לבנים, הכניסה תחת קשת עגולה, והסימטה צרה וקרירה בליל קיץ. מהצד השני יושב פאב שאני לא זוכר את שמו כרגע, וכיאה למסעדה ברמתה, קורדליה מציעה שירות חנייה ללקוחות המסעדה. אנחנו פיספסנו אותו (חבל שלא אמרו לנו בטלפון) אבל חניה בחניון ב10 ש"ח וסיבוב קל ביפו זה תמיד נחמד.

התפאורה במסעדה מרשימה. שולחנות מסוגים שונים, עגולים, מרובעים, לשניים ולמשפחות, רומנטיים יותר ופחות.. מנורות תלויות מהתקרה ונותנות אוירה של מסעדה קצת חשוכה, אבל תחת כל שולחן יש מספיק אור כדי שיהיה נעים ומיוחד. על השולחן מוכנות צלחות עם מפית, ותחתן מגשון עץ חי יפיפה.

השירות במסעדה מדהים. המלצרים מגיעים ומחכים, לא מתפרצים לתוך השיחה. אם אתם רוצים יין, והמבחר גדול, יש מי שייעץ לכם. אנחנו בחרנו בנגב מייקב בוטיק שהיה מתקתק מעט, וקצת אלכוהולי (14.5- כמו יינות רבים מהאיזור. ההמלצה של המלצר השתלמה - היין היה מצויין ונלגם במהירות. גם ההשפעה היתה.. עליזה.

התחלנו בצלחת גבינות מעולה (68 ש"ח) שהספיקה כמנה ראשונה לכל השולחן, שהוגשה יחד עם טוסטים קטנים וטעימים, המשלימים היטב את טעם הגבינות. הלחם שהגיע היה קצת רגיל לטעמי, והרגשתי שחבל על המקום שהוא תופס :)

המשכנו בפילה בקר (140 ש"ח) מדיום, שהוכן היטב והיה טעים ועסיסי, פסטה בפטריות שהיה טעימה מאוד לחלק מהשולחן ובסדר לדעת אחרים. לא הרגשנו שהיא היתה פסטה של 80 שקל, אבל היא היתה טובה. פטה הכבד היה טעים, ולווה בתוספות מתוקות מדי, לטעמנו, עד כדי בלתי אכילות.

הקינוח - הקפה של טאצה דורו שלמדתי לאהוב, והאטלנטיס - שוקולד ברוטב קרמל - היו טובים ונעלמו מן השולחן במהירות.