מגה בעיר - ויצמן תל אביב

זו חוות דעת שמתיחסת למדיניות מגה בעיר. מדוע משאירים על המדף מוצרים שתוקפם פג? על מי חלה החובה לבדוק עד מתי ניתן למכור מוצר? קניתי שלש חפיסות של שוקולד אגו (יצרן כרמית) שהיה כה חסר טעם על שראיתי את התאריך. המוצר פקע חודש לפני שקניתי. פניתי לכרמית שאישרו שהמוצר יצא מהם לפני שתאריכו פקע. אין טעם לפנות למגה בעיר שבו אני קונה קבועה. בנוסח ישראלי ידוע ומחפיר כולם מעבירים אחריות לצרכן. לא שמרתי את הקבלה. זרקתי את השוקולד.

בעקבות המסע של islay לחוות דעת על סופרים ומכולות, אני מתחיל טרנד חוזר משלי - לפחות על המקומות העיקריים שאני קונה בהם, וכמו שאתם מכירים תל אביבים, אין הרבה כאלה. אנחנו חיות של הרגלים, וכדאי מאוד שההרגלים האלה יהיו קרובים לבית.. אבל בתל אביב, כמו בתל אביב, יש הרבה אפשרויות קרוב לבית. ואחת מהן זו המגה בעיר ברחוב ויצמן. מקום טוב - לא בתוך הקניון, ולא המכולת הבעייתית בצד השני של הכביש.. לא רחוק ולא קרוב - לא יקר מדי.. אבל מה.. פשוט מקום לא טוב. פעם בחודש חודשיים שאני כבר מגיע - אני תמיד לא מבין למה ומצטער.. נתחיל דווקא מהסוף - הקופות תמיד, אבל תמיד, עם תור. ולא כי אין קופאיות, אבל תמיד אחת או כמה מהן עושות דברים אחרים. שחס וחלילה לא יהיה מצב שאין תור. וגם הקצב עצמו.. אוי אוי אוי.. הקצב.. הן כל כך איטיות! לפעמים מתעסקות בדברים אחרים, לפעמים סתם מדברות, לא מסתדרות עם המכונה.. לא יודע למה - אבל בסניף הזה כנראה אין קופאיות קבועות.. זה משגע אותי. נמשיך דווקא במוצרים - אז יש כמה במחיר טוב, אבל כבר יצא לי גם לקנות כמה מוצרים שעבר זמנם ולא שמתי לב, ופעם אחת גם יצא לי לקנות קבנוס שכולו עובש. עובש. מגעיל. ולא שקבנוס מתחיל בנקודה טובה.. בקיצור - אם אתם יכולים לקנות במקום אחר - לכו. אם אתם לא עצלנים - הכנסו לקניון ולכו לשופר סל. אם לא - אולי יהיה לכם יותר מזל מלי..