מאראבו
הזמנתי מקומות לשעה 21:00 וביקשתי תא. התיישבנו והוגשו לנו לשולחן 4 פרוסות לחם OTH‏ + חמאה. 2 פרוסות לחם לבן ו – 2 פרוסות לחם דגנים. הלחם לא היה חם, אבל היה טרי וטוב. פטה כבד עוף (48 ₪) – בצלחת מוארכת הגיעו 3 משולשים קטנטנים של פטה, סיגר שהסתבר ממולא בקונפיטורה וסלט חסות קטן עם פרוסות צנונית ותפוח. המנה הייתה מאד קטנה, לפחות החלק של הפטה. בנוסף, לא הוגשו טוסטונים עם המנה, אלא המנה נאכלת עם הלחם שהוגש בהתחלה. הרעיון של הסיגר עם הקונפיטורה הוא נחמד, אבל לדעתי מאבד מהקסם שלו ברגע שמנסים "לחלץ" מעט קונפיטורה לאכול עם הכבד. ניסיתי לאכול גם חלק מהסיגר ועליו להוסיף פטה ואז לא הורגש שום טעם מעבר לטעם הבצק של הסיגר. הכבד היה טעים, נימוח, אבל כאמור ממש מעט. עוד הזמנו את מנת הניוקי (54 ₪ בתפריט, ביקשנו בלי קוקי, לכן המחיר 42 ₪) – ניוקי בקרם כמהין, פטריות ופרמזן. בצלחת עגולה וענקית, נחו להם מספר מועט של ניוקי קטנטנים, עם כמה פטריות, הניוקי היו מעולים, נימוחים, נמסים בפה וקרם הכמהין הוסיף טעם נפלא. הפרמזן היה מאיכות טובה והמנה היא מנה מוצלחת, קטנה במיוחד, אבל מוצלחת. סלט עגבניות שרי (46 ₪) – מוצרלה בופאלו, ענבים, צנוברים, וקרוסטיני פרמזן – בצלחת מוארכת נחו ,חצאי עגבניות שרי, חצאי ענבים, כמה קרעים של מוצרלה והקרוסטיני. מנה מעניינת, שילוב מעניין של מתוק עם מלוח, הקרוסטיני היה מוצלח, אבל החברות לא ממש הצליחו להתחבר למנה ומעבר לעגבנייה פה ושם והקרוסטיני, הצלחת נשארה כלעומת שבאה. רביולי "מזאלונה" קרם שורשים (65 ₪) – פטריות, קרם כמהין ומיקרו בזיל – צלחת גדולה עם שכבה של 7 רביולי גדולים בצורת חצי ירח כמובטח, רוטב השמנת כמהין, היה טעים, הרביולי היה מוצלח. בעיני היה צריך עוד חצי דקה, דקה במים, אבל בצק הפסטה היה טעים, המילוי היה מאד מיוחד ומעניין ובסך הכל מנה מוצלחת. מדליון פילה בקר (88 ₪) – על פסטה פטריות יער, ציר בקר וסילאן – על מצע של מעט פסטה רחבה, הגיע מדליון פילה של לא יותר ...
המשך...

גלידת אייסברג
אייסברג גלידרייה – סניף רוטשילד הייתי עם ר' בבנדיקט, עוד ביקור מוצלח בזה אין ספק, אייסברג שנמצאת מרחק רמזור קטנטן משם נבחרה לקינוח. ניגשנו ר' ואני למלאכת בחירת הגלידה. אני מודה, לא זכור לי שהייתי באייסברג, יש מצב שהייתי לפני שנים רבות בסניף בבן יהודה, אבל רחוב בן יהודה כל כך מרובה גלידריות שיש מצב שזה לא היה שם. אחרי התלבטות, בחרתי אני בכדור גלידה 1 מפוצל לשני טעמים (14 ₪) בטעמים האהובים עלי: שמנת עוגיות וחלבה. האמת ? הייתי די מאוכזבת, מרקם הגלידה רך מדי, והטעם ציפיתי ליותר. כן, הגלידה הייתה טעימה, אבל במחיר כזה, מגלידרייה כזו, החזקתי יותר. גלידת שמנת עוגיות הייתה סתמית, חתיכות העוגיות לא היו מספיק מורגשות והטעם השולט היה מתוק ולא ברור. גלידת החלבה הייתה יותר מוצלחת לטעמי למרות שטעם פיסטוקי חזק השתלט עליה ולא החלבה כמו שהיה צריך להיות, לעומת הווניליה, זה פשוט לא זה. ר' דגמה את האספרסו הל ואת הווניל וגם אצלה לא נרשמה התלהבות יתרה. שמחתי שלא לקחתי בקופסה הביתה וסיכמנו, בפעם הבאה חוזרים לווניליה.   הציון שלי 2 מתוך 5.   הסקלה החדשה עדיין בשכלולים: 1 – גרוע 2 – חלש 3 – טוב 4 – טוב מאד 5 – מצוין      
המשך...

אייר קפה
אייר קפה – אירפורט סיטי – המסעדה כשרה   החיפוש והנסיונות של ד' ושלי לשפר את מצבנו הקולינרי בלוד, הביא אותנו לנסות את המסעדה החדשה אייר קפה באייר פורט סיטי. לא ידענו איזו מסעדה זו, לקחנו צ'אנס. הגענו, חנינו במגרש החנייה הצמוד למסעדה. העיצוב מאד נעים, יש מרפסת חיצונית וחללים פנימיים. בחרנו לשבת בחלל הפנימי, ליד החלון עם השמש הנעימה. מסתבר שהמסעדה חלבית כשרה, זרמנו עם הנושא, אני מאד אוהבת פסטות וד' אמרה שתלך על כריך טוב או פשטידה. לקחנו את העסקית. העסקית מורכבת ממנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית שעל פיה נקבע מחיר העסקית ושתייה. מרק היום היה מרק בצל, אני מאד אוהבת מרק בצל, גם ד' אוהבת מרק בצל, לכן הוחלט, 2 מרק בצל למנה ראשונה. הגיעו קעריות עם מרק הבצל, המרק היה בטמפרטורה טובה, חם כמו שצריך. פנכת קרוטונים הוגשה לצידו של המרק. הקרוטונים היו קטנטנים ועשויים מדי ולא היה ביכולתם לספוג את טעמי המרק כמו שקרוטונים אמורים לעשות. המרק היה סתמי, ללא שום טעם ייחודי, לא טעם של ציר ירקות, לא של הבצל וגם לא של היין הלבן. ביקשנו גבינה, קיבלנו "מלחיית" פרמזן, הוספנו, זה הוסיף קצת מליחות שהייתה נדרשת למרק, אבל זה לא באמת עזר, את המלח, הפלפל והטעמים צריך להוסיף כבר בבישול. אני התלבטתי באיזו פסטה לבחור, המלצרית המליצה על פטוצ'יני, אמרה שהוא מעולה, פסטה טרייה. לקחתי, פטוצ'יני ברוטב פסטו שמנת (55 ₪), בנוסף ביקשתי הקרמה של המנה (7 ₪). הגיעה המנה, חמה, רותחת בגלל ההקרמה, חיכיתי קצת, הפסטה עצמה הייתה דקה מדי לעניות דעתי, כל הכיף בפטוצ'יני זה שהפסטה רחבה כזו. היא הייתה עשויה במידה נכונה. הרוטב היה תפל, הפסטו לא הורגש, כשאני מזמינה רוטב פסטו שמנת, אני מזמינה אותו כי אני רוצה להרגיש את טעם השום, הבזיליקום, הפרמזן, כל אלו כנראה שהיו אבל לא מודגשים מספיק. המנה הוקרמה בגבינה בלתי ברורה ומסטיקית למדי. חבל, מנה פשוטה שקל לעשות אותה טעימה. ד' התלבטה מה לקחת, מאפה או כריך, אחרי שהוחלט על כריך, המלצרית מאד השתדלה "לדחוף" לנו דברים עם טורטייה, ניסיתי להסביר למלצרית שזה לא ילך עם ד', ...
המשך...

גרין האוס קפה
מסעדת גרין האוס – מושב שילת – המסעדה לא כשרה טרם עזיבתי, ד' ואני, החלטנו לדגום מסעדות באזור לוד שטרם היינו בהן. להפעם הוחלט לנסות את גרין האוס – מסעדה הממוקמת בשילת ליד משתלה. בית הקפה נמצא בינות המשתלה, ישבנו בפנים מפאת הקור ומסביבנו מלא עציצים ועצים קטנים. דבר המוסיף מאד לאווירה שאתה סועד לך בטבע אבל בתנאים משופרים. ראינו את התפריט באינטרנט, מסתבר שהוא לא ממש מעודכן. הגענו ב – 11:45 עם מחשבה לאכול ארוחת בוקר, התפריט לא הלהיב אותנו, היה סתמי החלטנו לחכות רבע שעה לתפריט צהריים. ארוחה עסקית שלהם כוללת מנה ראשונה לבחירה במחיר המנה העיקרית. במנות הראשונות ניתן היה לבחור בין ירקות קלויים, סלט, פטה כבד ומרק היום. בחרנו ד' ואני בפטה. קיבלנו פרוסה דקיקה במיוחד (הלוואי והפורסות בסופר, היו לומדות לפרוס ככה דק ....) של פטה. ליד פרוסת הפטה, היה צנים קשה במיוחד ותלולית ריבה. הרמתי את פרוסת הפטה והנחתי אותה על הצנים, הצנים היה גדול מדי, ניסיתי למרוח את הפטה אבל, הוא לא היה ממש מריח וגם לא היה מספיק. הפטה היה בסדר, לא יותר, גם תוספת הפיסטוקים הגרוסים לא היוותה קפיצה בטעם כמו שחשבתי. ניסיון להוסיף מעט ריבה גם לא הועיל. הוספתי מעט מלח וזה היה יותר טוב. מנה קטנטנה ולא ממצה. למנות עיקריות הזמנו: ד' הזמינה המבורגר (56 ₪) עם צ'יפס, ביקשה במידת צלייה מדיום ואכן כך הגיע. הצ'יפס היה קנוי ומהסוג הפשוט ביותר. ד' מסרה שההמבורגר בסדר, הרכבנו לעצמנו רטבים, ד' אוהבת לערבב מיונז, קטשופ וחרדל. אני אוהבת לערבב מיונז, מיונז חריף וחרדל, אבל לא היה להם מיונז חריף והסתפקתי במיונז עם חרדל. אני הזמנתי כמובן שניצל ופירה (56 ₪) הגיעה מנה גדולה, מכובדת, השניצל היה בסדר, הציפוי פריך כמו שצריך. למרות שאין הרבה מה לצפות משניצל, עדיין הייתי רוצה שיהיה לו יותר טעם. אני לא נוהגת להוסיף מלח לשום דבר ופה ממש היה צריך. הפירה היה גושי מדי לטעמי, יותר מדי גושים נשכחו במעיכה וגם הוא סבל מחוסר מלח וממימיות. לסיכום, מקום שנעים לשבת בו, המלצרים משתדלים, לא תמיד בהצלחה. הציון שלי 2.75 מתוך 5.   הסקאלה החדשה לביקורות האוכל: 1 – ...
המשך...

טאפאס 1 העם
טאפאס אחד העם – המסעדה לא כשרה כמו בכל שנה, פעמיים בשנה, נוהגות חברתי ואני לחגוג את יום ההולדת שלה ושלי באותו האופן, קבענו מסז' וארוחה. הזמנו מקומות בטאפאס בר החדש של יונתן רושפלד, טאפאס אחד העם, שישי בצהריים בשעה 14:30. המקום ממוקם איך לא ברחוב אחד העם (27) בלב תל אביב. שני חניונים צמודים למסעדה, דבר שמוסיף לה נקודות אצלי. חנינו בחניון הצמוד (25 ₪) ללא הגבלת זמן. נכנסו, לימיננו דלפק עם קערת ענק עם מגוון זיתים, מלא טאפאסים של ירקות, ערמה של קוביות חמאה וטוסטר ועליו מגש עם אמפנדס. חיכינו דקה עד שניגש אלינו בחור חביב והושיב אותנו, חברתי לא התאפקה והתכבדה לה בזית אחד. הבחור החביב הבטיח שמיד מיד יגיעו זיתים אל שולחננו. האווירה במקום כיפית, המלצרים לבושים ב – t-shirts   בכל הצבעים, תלבושת אחידה, אבל כיפית ופחות רשמית. על השולחן היו שלוש קעריות קטנות שהכילו: סלסת עגבניות – מעט חמצמצה מדי לדברי חברתי, אבל טעימה. חצילים קלויים עם שום ושמן זית – חברתי טענה שהחצילים חריפים, אבל זה לא הפריע לה לאכול אותם. יוגורט עם עשבי תיבול – מעולה, חמיצות עדינה, כמו שצריך, טעים. הוגש לשולחן טאפאס של זיתים על חשבון הבית, היו בטאפאס 4 סוגי זיתים, כולם מהזן המשובח ביותר. עוד הוגשו לשולחן 3 חצאי פרוסות לחם על חשבון הבית. לחם רך עם קרום קשה, לחם איכותי, ביקשתי מהמלצרית חמאה והיא סירבה. דבר שהיה לי מוזר, שאלתי את חברתי האם ייתכן שהמלצרית סירבה לבקשתי לחמאה ? ענתה לי שכן, פנתה למלצר אחר שבדיוק עבר שם וביקשה ממנו חמאה, ענה בשמחה והביא לשולחן צלוחית עם 3 קוביות חמאה. לשאלה מה נרצה לשתות חברתי התעניינה בכוסות יין, המלצרית נקבה בשמות שונים, לבסוף, לאחר התייעצות הוחלט עם כוס סנגריה (35 ₪), שכן חברתי ההריונית רצתה שכוס האלכוהול השבועית שלה תהייה איכותית. הגיעה כוס גדולה עם חתיכות פרי, רבע לימון,קרח וסנגריה, הסנגריה הייתה בסדר, מתוקה כמו שצריך, אבל לדעתי היה לה מעט טעם לוואי אחרי, חברתי אישרה שהיין שבו השתמשו לא היה מהזן הנכון ביותר וחבל. אני ביקשתי כד מים ...
המשך...

מחניודה
מחניודה נמצאת בירושלים שכפי שכולנו יודעים, נמצאת בחו"ל. חנינו ממול סימה וסמי והתחלנו ללכת ברחוב שבין שתי המסעדות. הגענו, כמובן שאין שלט על הדלת, אבל לא היה לנו ספק שהגענו למקום הנכון. ברחוב די שומם שלא ממש נעים ללכת בו נמצאת המסעדה. מהשקט והקור שברחוב לתוך הרעש, החום והשמחה של המסעדה. המסעדה מורכבת כביכול מכמה חלקים, נכנסים יש את האולם הראשי שיש בו מספר שולחנות, ליד המדרגות יש ארגזים עם פירות וירקות, יש את המטבח הפתוח ולידו הבר של המטבח. יש את הבר שאנחנו ישבנו בו, חלקו נמצא בחלל הראשי וחלקו נמצא בחלק הפנימי של המסעדה, יש גם את הקומה למעלה שגם היא כמובן, מאד צפופה. היה שלב בארוחה שרציתי להתפנות, עליתי למעלה, אבל בדרך לשירותים היה שולחן ענק של איזה 15 אנשים שישבו צפוף ורק המחשבה של להקים לפחות חצי מהם על מנת להגיע לשירותים, וויתרתי על החוויה. יש מוזיקה שמחה שמתנגנת ברקע בקולי קולות ועושה אווירה של יאללה בלגן. סול אמרה לברמן שלנו שאני חוגגת יום הולדת, צ'יקו אמר מזל טוב ומיד מזג לשתינו ערק אשכוליות. אני לא שותה וסול אמרה שזה לא היה לטעמה. קיבלנו את התפריט היומי מודפס. קיבלנו על חשבון הבית צלחת עם לחם אגוזים וצימוקים ופנכת ממרח פלפלים אדומים שהיה מתקתק וטעים, ביקשתי חמאה, קיבלתי. הלחם (שהוצאתי ממנו את הצימוקים) עם החמאה היה מעולה. אז מה אכלנו ? מנות ראשונות: סול החליטה על שתי מנות ראשונות שהיא רוצה. אויסטר ופסיפלורה (32 ₪), ישובה בתוך קופסה מלאה במלח, הגיעה חצי צדפה, בתוכה ה"חומר" ומעליו נוזל פסיפלורה. סול השליקה את האויסטר וחייכה בהנאה, זה פשוט מעולה הצהירה. שקדי עגל על קרם כרישה ועגבניות (36 ₪) – הגיעה קופסה מלבנית עם קוביות של שקדי עגל וקוביות עגבניות שנחו להן בקרם הכרישה. סול אכלה והתמוגגה מכל ביס, השקדים היו עשויים במידה הנכונה, העגבניות לא היו חמוצות וקרם הכרישה היה נימוח והשלים את הטעמים בצורה מושלמת. אני בחרתי במנת הפולנטה (40 ₪) – פולנטה רכה, אספרגוס, ראגו פטריות וים פרמזן. הפולנטה הגיעה בצנצנת שקופה של חמוצים סגורה, בשל שקיפות הצנצנת ניתן ...
המשך...

רונימוטי
יש לי יום הולדת ורוני אמרה לי, קדימה צריך לחגוג את יום ההולדת שלך. היו לנו סידורים בקניון רמת אביב, לכן, חיפשתי מסעדה נחמדה, שכיף יהיה לשבת בה בסביבה. בחיפושיי נזכרתי ברונימוטי, שאותה הכרתי כשנפתחה כמעדנייה. במסגרת היותה מעדנייה, קניתי שם מספר דברים והם היו משובחים, לכן, בחרתי במקום זה. הגענו למקום, ראינו שהוסיפו למקום שולחנות בחוץ, אזור המעשנים ועוד "במה" סגורה על ידי חלונות ענק ששם היו שולחנות נוספים. התיישבנו לנו בבמה החיצונית, בינות הבניינים, לשמאלנו ה – ZAPPA ולימיננו המעדנייה ומפעל הפסטה. המקום השרה עלינו פסטורליות ותחושה נעימה. המלצר שלנו הוא מלצר חדש שלא ידע שום דבר ששאלנו אותו, הוא הלך להביא מלצרית שתסביר לנו על המנות. אחרי שבחרנו מנה ראשונה, הגיע לשולחן OTH, דלי שמפנייה, עם נייר ובתוכו ישובים הלחמים הבאים: 2 קרקרים דגנים בצורת מקלות – היה נחמד, היה מין טעם מוזר מעט מתקתק שהגיע מתבלין לא ברור. בגטון שחור עם זיתים שחורים – פריך, טעים והזיתים היו מזן משובח. בגטון לבן – קראנצ'י, טעים, השתלב נפלא עם החמאה. לחמניית ביס עם עיטור פרמזן, "מעטפת" הלחמנייה, הייתה טעימה מאד, הבצק בפנים היה מעט "בצקי" מדי אולי היה צריך עוד 3 דקות אפייה ולא הורגש טעם הפרמזן וחבל. עוד הוגשו לליווי הלחמים, פנכות של חמאה, שמן זית ובלסמי וזיתים דפוקים עם שום. התלבטנו באילו מנות לבחור, החלטנו על מנה ראשונה אחת. ברוסקטה פשה (34 ₪) – פלמידה כבושה, רוקולה, שרי קונפי ולימון. הגיעה צלחת גדולה ועליה 2 חתיכות של ברוסקטה שטוגנה בחמאה, הברוסקטה היה מעט דקה לטעמי, אבל טעימה ומעליה סלט ירוק, עם קישוטי עגבניות שרי, פילטים קטנטנים של לימון, חתיכות פלמידה כבושה, רצועות קליפות לימון והטוויסט שהפתיע, צנוברים קטנטנים שהוסיפו קראנצ'יות למנה. המנה הייתה טובה, הברוסקטה הייתה טעימה והדג היה טעים ומסוג משובח, מנה מוצלחת. את הארוחה ליווה יין יוגב – כוס (28 ₪), לא נרשמה התלהבות ייתרה אצל רוני מהיין, אמרה שהוא בסדר, לא יותר. ביקשנו להודיע מתי נרצה את המנות העיקריות, המלצרית המקצועית שליוותה את המלצר שלא ידע שום דבר, אמרה שאין בעיה. כנראה שהייתה ...
המשך...

שגב אקספרס
  6 בנות, לתאם זה לא קל, אבל הצלחנו בסופו של דבר.   קבענו, 17:30, שגב אקספרס, רמת החייל.       באתר יש קופון שתקף בימי חול בין השעות 17:00 – 19:00, מי שמזמין מנה ראשונה ועיקרית, מקבל כוס קוואה ומנה אחרונה לבחירה. הגיעה השעה, הגענו למקום, בסוף היינו ארבע בנות, התיישבנו, מיד הגישו לנו כוסות מים ותפריטים. התפריטים ענקיים, מלאי אופציות, לעניות דעתי, התפריט מתפזר מדי, סוג של תפסת מרובה לא תפסת. לפני הכל הזמנו את הפוקצ'ה של שגב (19 ₪) – פוקצ'ה עם צמחי תבלין, שומשום ומלח ים, מוגשת לצד חמאה צהובה, חומץ בלסמי מצומצם ומלח ים. הגיעו 2 מקלות על צלחת, בתוך שקית נייר והקצוות מציצים מהשקית. מקלות הפוקצ'ה היו חמים, קריספיים, המנה הגיעה עם פנכה מחולקת לשניים, בצד אחד שמן זית עם בלסמי ובצד השני, ארבעה זילופים קטנים של חמאה. הפוקצ'ה הייתה טובה, הרגישו את צמחי התבלין והחמאה הייתה מעולה. לא עברו 2 דקות ולא נותר פירור, רק כמה גרגירי שומשום. החלטנו על 2 מנות ראשונות: דים סאם (39 ₪) – כיסוני אורז מאודים במילוי שרימפס וסרטנים, עם רוטב סויה, מנגו טרי וצנון. הגיעה צלחת מחולקת לשני עיגולים, באחד היו 2 דים סאם ובשני היו השלושה הנותרים, מעליהם רוטב סויה וסלט צנון, המנגו נעדר מן המנה. מנה טובה, או לפחות ככה נמסר מהבנות שכן אני לא בענייני שרימפס וסרטנים. בדיעבד מסתבר שהיא תהייה המנה המוצלחת של הערב.   עוד הזמנו למנה ראשונה, פטה כבד (46 ₪) – פטה כבד עוף וקרם תאנים מיובשות עם יין מתוק, מוגשים ליד חמאה, שמנת חמוצה ולחם גריל. כל הצלחות מיוחדות, בזה אין ספק. על הצלחת הייתה מריחה של קרם תאנים. בתחילתו של קרם התאנים הונחה קובייה של הפטה מעוטרת בשברי אגוזים ואחריה הוזלפו חמאה, שמנת חמוצה ושוב חמאה ואחרי המריחה הונחה צלוחית עם משולשי טוסט, במשולשים היה באופן בלתי ברור חור עגול במכוון. הפטה היה טוב, אבל, לא הייתה בו שום ייחודיות למרות שברי האגוזים. החור בטוסטונים היה מיותר וגרם לטוסטונים להתפרק. בגלל שהזמנו שתי מנות ראשונות, היינו זכאיות לשתי כוסות קאווה שהגיעו לשולחן. אני לא שתיתי, ...
המשך...

איל פסטיו
  י' ואני קבענו, שישי בצהריים, נקבע התאריך וכרגיל כשאנחנו קובעים, אנחנו לא יודעים לאן ללכת. שנינו אוהבים מאד אוכל איטלקי, אז החלטנו על איל פסטיו שנמצאת באבן גבירול 27 מול לונדון מיניסטור. נכנסנו, היו שלושה שולחנות ישובים ושאר המסעדה ריקה. הבחור שהכניס אותנו, "הרשה" לנו לשבת באחד השולחנות הזוגיים לבחירתנו. התיישבנו לנו וקיבלנו תפריטים. התלבטנו, אני התעניינתי במנת הקנלוני (39 ₪) - קנלוני מטוגנים עם פונדו גבינות (צינורות בצק מטוגנים בפירורי לחם ממולאים תערובת גבינות), אני רציתי לוודא שאין עגבניות בשום מקום, אז שאלתי, לא בחוץ ? לא בפנים ? בשום מקום ? אמרתי לו שאני לא מסתדרת עם עגבניות, המלצר הבטיח שאין, אז הזמנתי. הגיעה צלחת ועליה 3 צינורות לא גדולים במיוחד, מעט יותר גדולים מפסטת פנה, ממולאים בתערובת כבדה ונטולת טעם ייחודי, אלא עיסה של מוצרלה, לא הורגשו גבינות נוספות, מנה שדמיינתי הרבה יותר מעניינת. י' בחר בצלחת אנטיפסטי איטלקי מעורב (39 ₪) – הגיעה צלחת ועליה כף של סלט מיונז, עם הרבה מדי מיונז, עגבנייה עם עיגול מוצרלה עליה ומעל זיתים חתוכים, 2 פרוסות של קישוא קלוי, 3 פרוסות של חציל קלוי, פרוסת סלק ועליה עיגול של בשר קר. י' הזמין גם מנת לחם עם חמאה (10 ₪), הגיעה לחמנייה קטנה חתוכה ל – 4 פרוסות ופנכה קטנטנה עם עיגול פצפון של חמאת שום קפואה. שאלתי את י' איך האנטיפסטי, ענה שבסדר, אכל כבר יותר מרגשים. למנות העיקריות י' רצה לזניה, אבל בתנאי שמכינים אותה במקום ולא מחוממת. י' שאל את המלצר האם הלזניה מחוממת או מוכנה במקום, המלצר לא הבין את השאלה, י' הסביר את עצמו. אתם לוקחים קובייה מלזניה מוכנה ומחממים אותה או שאתם אופים במקום. קובייה, ניתנה לנו תשובה והמלצר התעצבן עלינו ואמר, אי אפשר לעשות את זה אחרת. י' אמר שאפשר ושהוא אכל במלא מקומות לזניה שמוכנה במקום, במנה אישית. אז המלצר ענה שאולי אם עושים במנה אישית והלקוח מוכן לחכות 10-12 דקות, אז אולי, אבל שלהם לא. אני התלבטתי בין 3 מנות, ניוקי, טורטליני או ריזוטו. החלטתי על ריזוטו ...
המשך...

סבסטיאן
אין עסקית בסבסטיאן, יש תפריט עם מחירים מופחתים. אחרי התייעצות קלה, החלטנו על מנה ראשונה אחת. פטה כבד עוף עם קונפיטורת פרי העונה (26 ₪). על צלחת גדולה, הונחה קובייה של פטה עם קונפיטורת פרי (לדעתי אגס), הוגשו עם המנה ארבעה טוסטים גדולים ומכובדים. הפטה היה מוצלח, טעים, נימוח וחתיכות הפרי הוסיפו מתיקות שאני מאד אוהבת עם פטה. כאשר מזמינים מנה ראשונה, מקבלים לשולחן לחם עם חמאה. קיבלנו צלחת ועליה ארבע פרוסות של לחם טרי משני סוגים, שתי פרוסות לחם כהה ושתי פרוסות של לחם לבן. שני הלחמים הצטיינו בקראסט מעולה והחמאה הצהובה שהגיעה בטמפרטורה מצוינת למריחה היו מוצלחים ביותר. דגמנו רק ביס קטן מהלחם, שכן עוד חיכתה לנו הארוחה.   לעיקריות החלטנו על שתי מנות ונחלוק אותן בינינו באופן לא שווה. ש' רצתה את השניצל המיתולוגי (49 ₪), השניצל מגיע עם סלט ירוק ובנוסף ניתן לבחור תוספת – צ'יפס / פירה / תפ"א אפוי / אורז / סלט ירוק. ש' בחרה בצ'יפס. לשולחן הגיע שניצל דק, ענק, עם צ'יפס טובים שעשויים במקום, לא שמנוניים. עוד הגיעו לשולחן, קטשופ, מיונז חריף ומיונז רגיל וזאת בלי שביקשנו, כמו שצריך. השניצל מוכר וידוע, שניצל טעים, מוצלח, למרות שמדי פעם הציפוי נפרד מהבשר, חבל. המנה השנייה שאני בחרתי היא ריזוטו פונגי פורצ'יני (53 ₪)- עם פטריות פורצ'יני, פורטבלו, יער, שמפיניון, שמן כמהין ופרמזן, בצלחת גדולה, הגיע הריזוטו, ריחו נישא באוויר. הריזוטו היה מוצלח, עם פטריות מסוגים שונים, קצוצות לגודל של ביס ממוצע, הטעם היה נפלא, הריזוטו היה עשוי במידה הנכונה וגילופי הפרמזן היו מזן משובח, מנה מוצלחת. ליוותה את הארוחה כוס לימונדה (10 ₪) בסוף המנות העיקריות, כבר לא יכולנו לזוז, ישבנו, דיברנו, חשבנו שיתפנה לנו מקום לקינוח, אבל זה לא קרה. אחרי שנכנענו ללא קינוח, ביקשנו חשבון (140 ₪ - כולל 2 ₪ אבטחה) ביקשתי שתחייב אותי עם תוספת של 15% שירות.   הציון שלי 4.5 מתוך 5.   סקלת הציונים לביקורות האוכל: 1 – גרוע 2 – סביר / בסדר 3 – טוב 4 – טוב מאד 5 – מעולה    
המשך...

טל טלה
  הפעם החלטנו לחצות את גבולות תל אביב, קיבלנו ויזה ונסענו לבאר יעקב לטל טלה. באתר של טל טלה, תיאור הבראנץ' נשמע מפתה ביותר, וכתוב שהוא כולל מגוון אדיר של סלטים מורכבים ומיוחדים, דגים, מאפים, פשטידות, ממרחים, רטבים, מזנון גבינות מהמחלבה הביתית, שפע אדיר של גבינות צאן קשות ורכות ומזנון קינוחים. כחובבת אוכל חלבי, זה נשמע חלומי. הגענו למקום, המקום מאד קיבוצי, העיצוב שלו נראה כמו חדר אוכל לא אחיד, אבל זה לא הפריע לנו. הדיל הוא 75 ₪ למזנון, כאשר מגישים לשולחן 2 שתייה. כשהגענו, ב – 9:15, המחממים היו ריקים, שאלנו מה יהיה שם, אמרו לנו פשטידות. סול הזמינה קפה, ביקשה עם חלב דל שומן, אמרו שאין. תדהמה תפסה את סול, מחלבה בלי חלב דל שומן ? הקפה לא היה לה טעים. טיילנו במזנונים, אכן היה מגוון סלטים, אבל כולם מלאי שמן, ממש מבריקים מרוב שומן. סלט הטונה היה מפוצץ בירקות ומיונז למכביר ומעט מאד טונה. דגמתי אותו, לא היה הטעם שלי. הפשטידות מסתבר נגמרו בלזניה חצילים. זו הייתה הפשטידה היחידה. הייתה גם פסטה בשלושה צבעים, לא טעמתי אותה. לא מצאתי מאפים. באיזשהו שלב אמרו לנו שתכף יהיו ברוסקטות, חיכינו בסבלנות, לבסוף הגיע מגש עם פרוסות דקיקות של הלחמניות ועליהן מעט גבינה מגורדת. זה ברוסקטות ? לא ! כנראה שהם צריכים לבדוק שוב את ההגדרות הקולינאריות שלהם. ודגים ? היה רק סוג דג אחד, מטיאס, מלא עצמות ולא התחשק לי להתחיל להתעסק איתו. היה מבחר של גבינות, לקחתי לי בצלחת פרוסה קטנה של כמה גבינות ופנכה של חמאה רגילה ופנכה של חמאת שום. הגבינות היו בסדר, חשבתי שיהיה יותר הבדל בין הגבינות. לכולן היה את אותו הטעם. החמאה הרגילה הייתה לא מספיק חמאתית, יותר שמנת מוקפצת. חמאת השום והפפריקה, הייתה טעימה, מלאת שום. היה סוג לחם אחד ולחמניות. מסתבר שאין ביצים בבראנץ' הזה. סול הייתה מאד לא מרוצה. אמנם זה היה מזנון חופשי, אבל לא סול ולא אני נגשנו שוב לשולחן למלא. וכשלא הייתי בשולחן (דיברתי בחוץ בסלולרי רגע), היא דיברה עם המארחת וביקשה שלא נשלם את המחיר המלא של הבראנץ'. הגיע השף של המקום לשולחן לדבר איתנו. אמרנו לו שכתוב ...
המשך...

טאבולה
ניסינו, רצינו, לבסוף הגענו כבר ליולי כשהגענו לחגוג לה יום הולדת. אחרי הרבה התלבטויות ומחשבות, ד' בחרה בטאבולה, מסעדה איטלקית בהרצליה פיתוח. הייתי בטאבולה כמה פעמים בעבר, אבל עברו כמה שנים מהפעם האחרונה. הגענו ל – late lunch‏, עדיין היו עסקיות. יש עסקיות במחירים של 59, 69, 79 ו – 89 ₪. כאשר מחיר העסקית כנראה נגזר ממחיר העיקרית. אני התלבטתי לגבי עסקית של 69 ₪, אבל רציתי את מנת העוף השנייה ולא זאת בתפריט, מכיוון שעלות המנה היא אותה עלות בתפריט, הסכימו להחליף את לי את מנת העוף, מאד הערכתי את זה. השירות במקום מאד מבולבל, לא ממש אדיב ואיטי להתעלף. קיבלנו לשולחן 2 לחמניות. ביקשנו חמאה מהמלצר שהביא אותן, אמר לנו לא, אין. כשבאה המלצרית שלנו, ביקשנו שוב חמאה, אמרה שאין, אמרתי איך יכול להיות שאין, חצי מהתפריט שלכם עם חמאה, אמרה לנו, זה לא שאין, לא מרשים להוציא, תמוה ביותר בעיני. אז שאלתי עם מה אוכלים את הלחמניות והיא ענתה, אה, עם שמן זית ובלסמי, לא הביאו לכם, אני אביא. עברה לה רבע שעה והגיעו שמן הזית והבלסמי. נחמד, טעמתי יותר מוצלחים. הלחמניות שבינתיים התקררו והתקשו (כנראה חוממו במיקרו) כבר לא היו אותו הדבר. למנות ראשונות בחרנו: פטה כבד עוף בליווי ריבת בצל – לא אהבתי את ההגשה של המנה, על מצע של ריבה לא ברורה (בצל ? לא נראה לי ולא נטעם לי) העמידו, פרוסת פטה, טוסטון. פרוסות הפטה נחתכו כל אחת בגודל אחר, גם הטוסטונים, כך שמראה המנה שאמור היה להיות אסתטי איבד את זה. הפטה היה רך וטעמו היה סביר, לא יותר. פטריות שמפניון מוקפצות ביין לבן, פסטו וגבינת פטה – מנה גדולה, מלאת פטריות טריות, פסטו מוצלח, והפטה החמימה הייתה טעימה והייתה באה לנו טוב על פרוסה עם חמאה, לו רק הייתה לנו. הבעיה הייתה שלא ממש הצלחנו לחתוך את הפטריות עם הסכין שהייתה לנו וביקשנו סכין, לקח עוד 10-12 דקות עד שהמלצרית הגיעה עם הסכין. כשזה כבר היה לא ממש רלוונטי והחלטנו להפסיק לאכול את המנה, לנוח ולעבור לעיקריות. הגיעה לנו גם שתייה, בחרנו ...
המשך...

טורקיז - מסעדת דגים
הזמן, שישי בבוקר, היא אספה אותי, התחלנו את היום אצל מיקי שמו, קנינו מבחר תופינים (לא לאכילה מיידית) והמשכנו לטורקיז שנמצאת בסי אנד סאן. חנינו בחניון הצמוד ונכנסנו פנימה, קיבלה את פנינו המאחרת, נתתי את שמי והיא הובילה אותנו לשולחן צדדי, התפלאתי ואמרתי לה שהזמנתי מקומות לשולחן שרואים את הים. היא אמרה שהם לא שומרים שולחנות ספציפיים ביום שישי, בחיוך הסברתי לה שזה לא נאמר לי בטלפון ואם זה היה נאמר לי, אולי הייתי עושה שיקולים אחרים. היא קראה לאחראי שגם הוא הסביר לנו שלא שומרים שולחנות ספציפיים ביום שישי, לא חשוב מי הלקוח, הוא טרח להדגיש. שוב בחיוך הסברתי לו שלא הייתי מזמינה. טוני אמרה לי, את רוצה שנלך ? אמרתי חכי רגע, זה יסתדר. הוא הלך וחזר, ניסה להושיב אותנו בשולחן רק מהחלון שאם נעשה שפגאט ופליק פלאק לאחור נראה פיסה של ים, לא היה מקובל עלי. הלך שוב וכשהוא חזר הוא הושיב אותנו בשולחן על החלון שרואים את הים. התיישבנו וטוני אמרה, אני מבינה למה התעקשת. מבלי להוריד מהמסעדה, הפלוס הגדול שלה הוא שרואים את הים, הים היה (איזו הפתעה) בצבע טורקיז עמוק, היו הגלים והרגשת הנינוחות שהים מקרין הייתה שווה את הציפייה וההתעקשות. התלבטנו מה לקחת לארוחת בוקר, לבסוף אחרי חשיבה רבה, החלטנו על 2 ארוחות בוקר. ביצים לבחירה (64 ₪), ופריטטה שרימפס ופלפלים (72 ₪), כל ארוחת בוקר מלווה בשתייה חמה וקרה, שתינו 2 קפה ו – 2 מים מינרלים. את הביצים ביקשתי כמקושקשת עם בייקון, גבינה בולגרית ועשבי תיבול. קיבלתי את ה"מקושקשת" אבל אלה היו בעצם קרעים של חביתה, שכחו את עשבי התיבול, קרעי החביתה היו בסדר, לא יותר. הפריטטה, הייתה מוכנה מדי ושרופה למטה, טוני ביצעה בה ניתוח מדויק ושלפה בהצלחה את השרימפסים שהיו לה טעימים מאד. שתי ארוחות הבוקר לוו במגש טפסונים שהכיל, פטה עיזים, ציזיקי, טחינה, גרבלקס, פלפל קלוי ובמגש אחד סלט חצילים ובשני מטבוחה. ביקשתי להחליף את הפלפלים במשהו אחר והמלצרית בחביבות אמרה שהיא לא מחליפה, היא תביא עוד, כך יצא שטוני ואני ביקשנו עוד גרבלקס. עוד מקבלים ...
המשך...

פסטה מיה (אנוטקה) - הוד השרון
  פסטה מיאה – הוד השרון,דרך רמתיים 21   בתפריט היומי היה כתוב שמרק היום הוא או יוגורט קר או מרק בצל, מיד שמחתי עד מאד, שכן אני מאד אוהבת מרק בצל. הזמנו א' ואני מרק בצל לראשונות, חזרה המלצרית אחרי כמה דקות ובישרה, הסתיים המרק. יש מרק בטטה, א' לקחה את מרק הבטטה, אני ויתרתי. מרק בטטה (29 ₪) בצלחת עמוקה ענקית, נח לו מרק הבטטה, מרק קטיפתי ועשיר בטעמו, למעלה היו קרוטונים. המרק היה לא' טעים מאד. אני החלפתי את המרק בארצ'יני (38 ₪) – כדורי ריזוטו עם מוצרלה, פטרוזיליה וזיתי קלמטה, מוגש על רוטב עגבניות ופלפלים. הזמנו ארבעה כדורים, יש בתפריט גם אופציה לשני כדורים (24 ₪). ביקשנו את רוטב העגבניות ופלפלים בצד, קיבלנו את הכדורים, לקחתי לי אחד, אבוי, האמצע שלו קפוא, לא קר, קפוא. קראתי למלצרית ואמרתי לה שהכדור קפוא. נלקחה המנה ונאמר לי שיוציאו לנו מנה חדשה. בפסטה מיה, יש צורות פסטה שונות בכל יום. המלצרית, שכבר היה לה לא נעים, באה לבשר לנו, שצורת הפסטה שבחרנו ע' ואני, נגמרה. חייכתי ואמרתי למלצרית שלא הולך לנו היום. ע' בחרה את אותה הפסטה אבל מחיטה מלאה ואני החלפתי צורת פסטה. בינתיים הגיעה לשולחן שלנו פוקצ'ה (21 ₪) – פוקצ'ה ועליה שמן זית, שום גרוס, צ'ילי, רוזמרין ומלח גס. הפוקצ'ה הפתיעה אותי, היא הגיעה כמו בצק של פיצה ובגודל כזה, ציפיתי למשהו אחר, הפוקצ'ה הייתה טעימה, קריספית והשתלבה יפה עם תערובת שמן זית וחומץ בלסמי שעשינו בצלוחית שהוגשה לנו. בינתיים, הגיעו שוב כדורי הריזוטו לשולחן והיו טעימים מאד, חמים כמו שצריך, היה צריך מעט מלח, ברגע שהוספתי, המנה הייתה מצוינת, כולנו הסכמנו שהמנה מוצלחת. ביקשנו לנוח לפני העיקריות. לעיקריות לקחנו: ג'ובאני פולו (57 ₪), רוטב פומדורו, עוף ורוזמרין, בצלחת עמוקה גדולה, הגיעה הפסטה, מלאה בכל טוב. ע' מסרה שהפסטה טעימה אפילו שהיא מחיטה מלאה. פטריות פורטבלו וכרישה (53 ₪), עם שום, טימין ופטרוזיליה, א' שלקחה את המנה אמרה מאד מוצלחת, והשילוב בין פסטה לבנה ופסטה תרד הצליחה עד מאד. פנצנלה (35 ₪) – סלט הכולל עגבניות, מלפפונים, בצל אדום, פטרוזיליה, זיתי ...
המשך...