מונה
אכלנו ארוחות צהריים וערב (כ 15) רמת האוכל מספקת, המחירים סבירים אך זמן ההגשה קצת ארוך.
המשך...

מזטי
אממ.. טוב. גם את זאת אני אחלק לשניים. איך מזטי בערב ואיך בצהריים. אז בצהריים. השירות תמיד תמיד רע. מאד איטי. תמיד יש המון טעיות במנות. אתה מזמין מנה אחת ומקבל מנה אחרת. אתה מסיים לאכול וחבר שלך עוד לא קיבל.... בקיצור יש להם המון פדיחות עם השירות בצהריים וחבל. לדעתי זה בגלל שהמקום לוקח מלצרים גבוליים - נראים מאד צעירים וחסרי נסיון . עכשיו אם נתעלם מהשירות. ואם באתם ביום לא לחוץ ויש לכם שעה שעתיים לשרוף אז כנראה שתהנו מהאוכל. הפוקצה והרוטב מעולים. הרביולי מאד טעים, העוף גם כן. כבדים פחות טובים. מרקים לא רעים בכלל. לגבי הערב. אם אתם עובדים באזור ומשום מה יוצא לכם לאכול שם גם בערב (לא זה קרה. יום הולדת של חברים) אז האוירה מאד נעימה. האוכל טעים יותר (בצהריים הוא פחות מושקע בכל הרמות. כאילו שהשף של הערב הוא בליגה אחרת) ואפילו המלצרים כמעט ולא מתלבלים.וחייכנים טיפה יותר.
המשך...

שליצל
שניצל בטעמים - זה משהו שלא טעמתי עדיין. היום התנסתי בשניצל צרפתי - שניצל ברוטב חרדל. השניצל עצמו לא רע בכלל, אבל אני יותר אהבתי את עניין הסלטים והרטבים - יש שם מגוון. יש גם אוכל ביתי ועוד מגוון בשרים. סה"כ מקום נחמד לארוחת צהריים.   עדכון מהשבוע: הלכנו לאכול שוב בשליצל. הרכבנו שלישיה ויצאנו מהמשרד לצוד את מזוננו. הציד התחיל במקום אחר, שהתברר כעמוס לעיפה אז ויתרנו כי היינו רעבים. נכנסו לשליצל בלי ציפיות גבוהות מידי, ודווקא אז קיבלנו הפתעה נעימה. לקחנו אוכל ביתי, ולא שניצל-שליצל לשם שינוי, והתישבנו. הפינוקים לא איחרו להגיע -חומוס, סלטים ופיתות. ההזמנה בדרך. צלוחית החומוס התנקתה במהרה, ואז ניגשנו למלאכת מילוי הצלחת. מנת בשר, תוספת ועוד תוספת ועוד תוספת...ומה עם צ'יפס ? "בהכנה - שבו, נביא לכם" לאחר 3 דקות התפרצה לה קערת צ'יפס אל השולחן הגאה שלנו, התמקמה בין הסלטים לצלחות. בינתיים החברה הטובים מילאו מחדש את הסלטים, והציעו עוד ועוד...   לקח לנו 15 דקות למלא אסמנו בכל טוב. התנדנדנו על הכסאות, נהנים מבקבוק שתיה, ורק הצטערנו שזה נגמר.   "אין דברים חינם" - ככה אמרו לי מגיל אפס. מסתבר שבשליצל לא שמעו על המשפט. נשארנו עם המחיר של העסקית, לאחר כל התוספות והפינוקים שהגיעו לשולחן.   אנשי השליצל הטובים, נשארו לנקות אחרינו ואנחנו רק אמרנו תודה על הארוחה המפתיעה הזאת. בהחלט שדרוג. גם לכוכב הנוסף.
המשך...

קפה שרגא
מסעדת הבית שלי בשנתיים האחרונות.לדעתי, זה אחד המקומות הקסומים ביותר במרכז ת"א. מסעדה ביתית בבעלות שני אחים מקסימים בשם שרגא ואבי. שניהם מנצחים על המקום בהרבה אהבה ואכפתיות. בכל רגע נתון אחד מהם נמצא במטבח ודואג לכך שהמנות יצאו באיכות הרצויה.המקום מעוצב בפשטות נעימה, ומתומחר בחלק העליון של ה- 'מקומות לאכול בהם ארוחת צהריים קבועה' (בממוצע תעלה ארוחת צהריים בין 50 ש"ח - ל-60 ש"ח).מנות מומלצות-שניצל - אחד הטובים בעירנקניקיה - המתכון הסודי של האמאמוסקה - לא מוגשת תמיד, טובה מאודהמבורגר - נחמד, לא ברמה של המקומות הטובים ביותרמנות יומיות - כמעט כל יום צמד האחים רוקח כמה מנות מיוחדת לאותו היום (עוף בתפוז, סטייק סלומון, גולש, עוף מוקפץ ועוד).טירמיסו - אחד הטובים שאני מכירהמנות מגיעות עם שתי תוספות מצוינות לבחירה (ניתן לבחור סלט גדול שנקצץ באותו רגע במקום שתי תוספות חמות).לסיכום: מקום מקסים עם אווירה ביתית אמיתית ואנשים מקסימים. שווה ללכת במיוחד!כמובן שהחמישה כוכבים הם יחסיים לז'אנר, אבל הם מייצגים נאמנה את החוויה הכוללת במקום.
המשך...

בלאק בר בורגר
מסעדת ההמבורגרים של צחי בוקששתר מחזיקה תשעה סניפים מוצלחים, וסניף אחד פחות מוצלח, הממוקם בקניון עזריאלי הפופולרי.סניף זה מוגדר כ"טו גו" והוא הוקם מתוך רצון לשרת את אלו המבקשים לסעוד וליהנות ממקסימום טעם במינימום זמן. אולי משום כך הוא לוקה בחסרונות שאינם קיימים בשאר סניפי הרשת. ראשית כל- עיצוב הסניף נופל בהרבה מהעיצוב של אחיו לרשת, שמאופיינים באורבניות מקסימה ואפלה. אולי המיקום שלו (בתוך קניון הומה אדם) משווה לו ארשת "עממית" יותר ובעיני קצת גורע מהקסם שלו.הקונספט החדשני של Black to go דוגל במינימום זמן המתנה, זאת במטרה לאפשר לאנשי עסקים, חיילים ולכל מי שזמן ארוחתו מוגבל, לאכול בזריזות מבלי להתפשר על הטעם המשובח. אני חוששת שבשני חלקי המשוואה הזאת- נפלה טעות.בשתי הפעמים שסעדתי שם- זמן הממתנה היה רגיל בהחלט (לא שונה משאר הסניפים) ובשתיהן- הטעם המשובח נפגע בהחלט.ההמבורגר (המצוין בדרך כלל) הגיע בגרסה חיוורת של עצמו, יבש, לא עסיסי, ורחוק מלהדמות לאחיו בשאר הסניפים. פעמיים הוא הגיע בדרגת עשייה שאינה הוזמנה והוחזר למטבח. הרושם הכללי שמתקבל מסעידה במקום חובבני ואינו תואם את הרמה הכללית של הרשת. חבל שמי שיסעד בבלאק בפעם הראשונה דווקא בסניף הזה- יקבל רושם מוטעה על הרשת כולה.
המשך...

המייסדים
אחלה של ארוחת בוקר,  פלטת גבינות מעולה, הקפה היה קצת שונה , ביחס לטסטר צ'ויס במשרד,  אוויר צלול כיאה לשבת בבוקר ,רעש של מים זורמים מ2 מפלים קטנים של ים זורמים שנותנים לך להרגיש כאילו אתם ליד נחל זורם ונוף לא רע בכלל שמשקיף מזרחה ,  בקיצור המקום המושלם לאכול בו ארוחת בוקר של שבת בבוקר.   נתתי להם טיפ קטן ,  ארוחת בוקר כזו בלי מיץ תפוזים סחוט ששומעים את התפוז צועק שקורעים אותו,היא מדרגה אחת מתחת למושלמת
המשך...

פסטה מיאה - הרצליה פיתוח
פסטה מיאה הרצליה – ארוחה עסקית לעיתים רחוקות מדי, אני נפגשת עם חברה לצהריים בהרצליה, הגיע היום וזה קרה שוב שנפגשתי עם חברה לארוחת צהריים בהרצליה, לאחר התלבטות החברה אמרה, שבוע שעבר הייתי בפסטה מיאה בהוד השרון והיה מצוין, בואי ננסה את הסניף החדש בהרצליה. כמובן שלא נרשמה התנגדות מצידי וכך בחרנו את פסטה מיאה. העסקית שלהם כוללת: במחיר המנה העיקרית מקבלים מנה ראשונה, לחם הבית ושתייה קלה. למנה ראשונה ניתן לבחור אחת מהאופציות הבאות: ·        סלט גינה ·        אנטיפסטי ·        מרק היום ·        כדור ארצ'יני חברתי ביקשה אנטיפסטי, שאלה אם אפשר בלי פלפלים, נענתה בשלילה, הצלחות כבר מוכנות. החליטה לקחת בכל זאת. בצלחת האנטיפסטי הגיעה פרוסת חציל, פרוסת בטטה, פרוסת זוקיני, קוביות סלק, שני פרחי כרובית, ופלח פלפל. חברתי אכלה ואמרה חביב, אבל בהוד השרון התיבול יותר מוצלח. אני למנה ראשונה בחרתי את הארצ'יני. בדרך כלל המנה מוגשת עם רוטב פלפלים ועגבניות, אני ביקשתי בלי ונעניתי בחיוב. הכדור היה טעים, אך לעניות דעתי בסניף בווילסון כדור הארצ'יני עוד יותר טוב. בנוסף הגיעו לשולחן גם שתי לחמניות עם שמן זית ופירורי זיתים שחורים. לחמניות חמות שיצאו מהתנור, מעולות, החסרון היחיד מלאות קמח שמלכלך הכל. ביקשנו גם חמאה, שנמרחה בשמחה. לשתייה שתינו בחרנו מים מינרליים. לעיקריות בוחרים את הפסטה שיש באותו היום והמחיר נקבע על ידי הרוטב. פירוט הרטבים היומי נמצא בתפריט, הרטבים מחולקים לפי: רטבים על בסיס עגבניות, רטבים על בסיס שמן זית ורטבים על בסיס שמנת. עוד ניתן לבחור ניוקי או רביולי בתוספת של 8-12 ₪ למחיר הרוטב. חברתי בחרה פסטה מחיטה מלאה והרוטב שבחרה היה כבד עוף ונציאני – שמן זין, פורטבלו, כבדים ובצל מקורמל – 55 ₪. הגיעה מנה יפה, כמות נאה של כבדים וחברתי מסרה ככה: הפסטה עשויה יותר טוב מהוד השרון, אבל הכבדים פחות. לסיכום אמרה, מנה מוצלחת. אני הזמנתי פסטה לבנה, הרוטב הנבחר היה על בסיס שמנת – רוטב ארבע גבינות – גאודה, רוקפור, פיקורינו ופרמזן (55 ₪) ביקשתי כהרגלי בריכה של רוטב וככה היה. הרוטב היה טעים אך מעט אנמי לגבינות שאמורות להיות בו, כל ארבעת הגבינות היו אמורות לתת איזה טוויסט לטעם, ...
המשך...

ננה בר
בכניסה לנווה צדק האופנתית בפינה הכי חמה שמול TAZZA D`ORO וממש מתחת לאף של NG ממוקמת לה "ננה". היא עומדת לה עטופה בעלי גפן (אם זה לא גפן על תתפסו אות במילה כי לא אהבתי שיעורי ביולוגיה בבית ספר ושיעורי בוטניקה לא היו לנו) כך שבקושי רואים את הבניין. דלת הזכוכית ענקית עם ידית עץ מגולפת בעבודת יד מכניסה אתכם לחלל ששולטת בו אווירה של יער מסתורי. במבט ראשון על הכניסה למקום, הייתי בטוחה שזהו קישוט לבניין פינתי עתיק,  אפילו הזכוכית משתלבת שם יפה בתוך כל הצמחייה והעץ.   כשעוברים את הכניסה שמאובזרת בספה עתיקה גדולה, מנורה מעוצבת ובר קטן אבל מרשים, מגלים שזאת בעצם גם מסעדה ובדרכי למחוז "הנוחיות" גיליתי שזאת בעצם מסעדה לא קטנה בכלל עם חצר פנימית תחת כיפת השמים עם שולחנות עץ גדולים וצמחים משתלשלים ומטפסים. מצאו חן בעיניי המעברים בין הבר המעוצב למסעדה ה"כאילו" ממוסגרת בזכוכית לבין החצר הפנימית שבה לקחו את ה"פראי" של הטבע ועיצבו אותו ל"מסעדה". התחושה היא כאילו פיה קסומה תצוץ לה פתאום ותפזר אבקת קסמים שתהפוך את כולם לטרולים. כן ככה זה הרגיש לי שם בשעות הצהריים, כמו בתוך מערה סודית של יצור אגדי השומר על היער.   את ההיכרות הראשונה שלי עם תושבת השכונה הקסומה הזאת עשיתי על הבר לפני כמה שנים בשעות הלילה המאוחרות. האווירה הייתה מאוד תוססת ורועשת עם המון התרחשות מסביב לבר הקטן וממבט ראשון בכלל לא שמתי לב שזוהי מסעדה. הפעם החלטתי ללכת לטעות את המקום מהזווית הקולינרית שלה בשעות היום גם כדי לראות מקרוב את החלל היערי הזה וגם כדי סוף סוף לטעום מהאוכל (ולזכור את טעמו, מה שבלתי אפשרי כששותים גם אלכוהול).   הגענו בצהריים וכמו בכל המקומות האחרים בצהריים המקום היה מלא בעובדי בנק ועורכי דין מעונבים ובמקום שרר כאוס מתורבת של מנכ"לי בפגישות עסקיות חשובות ביותר.   אחרי הלחם  הלבן הסתמי עם חמאה צהובה, איכותית וטעימה (שהיה אפשר לאכול אותה עם כפית ללא הלחם) קיבלנו את מרק שעועית ...
המשך...

אנאמרו
פרדסיה זה בארץ ? יש לי חברה שגרה בפרדסיה, כן, אין מה לעשות, אף אחד לא מושלם. אחרי שלא נפגשנו ים זמן, החלטנו, צריכות להיפגש. יצאתי לי מהעבודה, עליתי על כביש 6 ונסעתי לפגוש אותה. אספתי אותה והלכנו ל – late late late lunch. המקום שנבחר היה אנאמרו. אנאמרו ממוקמת במושב בית יצחק המרוחק כ – 10 דקות נסיעה מביתה בפרדסיה. כיאה למושב, נסענו לנו בתוך הירוק, הגענו על פי השילוט וחנינו במרחבים האינסופיים שאינם מוכרים לתל אביבית שכמותי. הגענו וקיבלנו את התפריט העסקי. ישנם כמה סוגים של ארוחה עסקית ממחיר 49 ₪ עד 99 ₪. אני בחרתי ארוחה עסקית ב – 59 ₪ וחברתי בחרה ארוחה עסקית ב – 69 ₪. ההבדל בין הארוחות הוא המנה העיקרית שניתן לבחור. למנות ראשונות חברתי לקחה: טורטייה עם נתחי עוף בגריל, פלפל קלוי, טפנד עגבניות מיובשות על טחינה הוגשה הטורטייה חצויה לשני חלקים, עם צלוחית סלסה עגבניות וצלוחית טחינה עם נגיעה של פסטו. מנה טעימה ורגילה שקיבלה טוויסט קטן מהפסטו בטחינה, דבר ששדרג את המנה פלאים. דווח שהסלסה טובה, אך סתמית למדי. אני בחרתי פטה כבד ההגשה הייתה מעניינת, ריבת הבצל כיסתה לגמרי את הפטה. הזזתי אותה אחר כבוד והגעתי לפטה. פטה טוב, במרקם נעים הריבה נתנה את המתיקות הנדרשת והטוסטונים היו מספיקים לגמרי. לדעתי היה חסר מלח, אבל מעבר לזה, הפטה היה מוצלח. בתחילת הארוחה, ביקשנו מהמלצרית שלא יוציאו לנו את המנות העיקריות עד שנבקש. בקשה זו כובדה בשמחה. אחרי שעוד קשקשנו קצת ונחנו עוד מעט ביקשנו את המנות העיקריות. חברתי בחרה לעיקרית המבורגר, 300 גרם של בשר אנטריקוט, מוגש עם תוספת וסלט ירוק. חברתי אמרה אם כבר חטאים אז עד הסוף ובחרה צ'יפס.  היא מרחה לה קטשופ ומיונז וחרדל וניגשה למלאכת האכילה. אמרה לי ככה, איבי, תכתבי שההמבורגר מצוין ! עסיסי ועשוי במידה כמו שביקשתי. הצ'יפס היו מתובלים, דבר שלא צוין בתפריט. זה לא הפריע לנו, הצ'יפס היו טובים. הסלט הירוק הכיל, חסה, עגבניות, מלפפונים ונבטים. שילוב מעניין עם רוטב טעים. מנה מוצלחת. אני הזמנתי את שניצל הבית, בחרתי תוספת של פירה וביקשתי אם אפשר במקום סלט ירוק רק מלפפונים לא מתובלים. הבקשה נענתה ...
המשך...