גלינה-בר
איש הקשר מולי מהגלינה התקשר בעצמו לחברה שלי להזמין אותה לחגוג יום הולדת במקום וביקש להגיע ב- 21:00 , נתקענו בפקק קצר אך חברים הגיעו בזמן וכמובן שלא נכנסו , הסלקטורים בכלל לא ידעו על קיומה של היום הולדת ומן הסתם לא היו מוכנים לשמוע.כשהגעתי היו כבר מיליון אנשים בכניסה ואפילו את חברה שלי שחגגה יום הולדת לא הכניסו , מיותר לציין שאיש הקשר מולי נעלם מהמקום ולא ענה לטלפונים.חצי מהערב העברנו עם 20 חברים בכניסה מנסים להסביר ששמרו לנו מקום .בסופו של דבר הלכנו לוויסקי אגוגו וקיבלו אותנו , חבורה של 25 אנשים , בזרועות פתוחות וגם אנחנו כמובן שפתחנו את הכיס בשבילם .מסקנה , אל תטרחו להגיע לשם , התפקוד של המקום הוא ביזיון.
המשך...

בבט
אז ככה, שמעתי לא מעט פעמים על מקום אגדי בירושלים הנקרא "בבט" ובוא יש וופל בלגי מהסרטים. מעולם לא הייתי בטוח שזה אמיתי עד לפני יומיים. זוג חברים שלנו המתמחים בקינוחים ומסעדות הודיעו לנו בהתרגשות כי פתחו סניף של בבט בת"א, ומה אתם יודעים זה ממש לא רחוק ממקום העבודה של אישתי (שתחייה) ושלי. מייד קבענו ללכת לשם ב 20:00 כזה, אבל ישר גילינו שהמקום נפתח רק ב- 21:00 (עד 1 בלילה בימים א-ה). אמרנו מוזר ... אבל טוב סבבה הולכים. הגענו לכתובת, רחוב ללא מוצא שנראה כמו סימטה של פחים מהסרטים בניו יורק. חנינו את האוטו וחיפשנו את המקום, לקח לנו 10 דקות להבין שחנינו מול המקום ממש מבלי לדעת, המיקום הלא שיגרתי של בבט גורם לך לחשוב פעמיים אם אתה במקום הנכון. נכנסים לבבט דרך לובי של בניין מגורים (כן גרים שם ברחוב הזה.. לא ברור) שנמצא מסביב ומייד נכנסים למעין דיינר אמריקאי קלאסי, עם "בוטים" בחלק הימני ובר קטן מצד שמאל. להערכתי המקום לא יכול להכיל יותר מ 15 - 20 איש ביחד. במקום כבר היו מספר זוגות, המקום כ"כ קטן שכאשר אתה נכנס יש תחושה שאתה נכנס לסלון הפרטי של אנשים שאתה לא מכיר, כולם נועצים בך מבטים שואלים. התיישבנו על הבר ואז הקסם מתחיל לעבוד, מירי(בדמות בבט) עובדת על הוופל הבלגי ואיתה מלצרית שרצה מסביב לקחת הזמנות ולהביא מים. יש מבחר לא קטן של וופלים עם כל מיני תוספות, אנחנו הלכנו על הקלאסי וופל בלגי עם שוקולד וקצפת, הזוג שאיתנו לקח שניים כל אחד עם וניל ושוקולד. כל הרכיבים נעשים במקום ואל מול עיניך כולל הקצפת, ההמתנה לא קצרה, אך מירי עוזרת להעביר את הזמן בשיחות מצחיקות ומידי פעם טעימות של וופל שלא צלח. הוופל עצמו מוגש על נייר (כן אין צלחות) והטעם ... גן עדן !!! מהר מאד אתה מוצא את עצמך מלקק את הנייר ותוהה לאן נעלם הוופל. הבנו שיש עוד מנה קלאסית במקום של שוקו חם ...
המשך...

החגיגה של באבט
החגיגה של באבט חברה שלי, אמרה לי, יו איבי, את לא מאמינה, פתחו החגיגה של באבט בתל אביב. אנחנו חייבות ללכת, את לא מבינה איזה טעים, את חייבת, לשם אני לוקחת אותך ליום ההולדת שלך. אבל, תדעי לך, הם פתוחים רק בימים א-ה ובין השעות 21:00-01:00. היה קשה לקבוע, אבל קבענו, יום ראשון, רבע לתשע, היא אצלי, נוסעות לאכול בחגיגה של באבט. המקום נמצא ברחוב קטן בלי חניה, בתוך בניין. אני פיית החניות של תל אביב, אז מצאנו חנייה. חיפשנו מאיפה נכנסים, מתוך הבניין, מקום קטן, יותר קטן מסלון ממוצע עם 10 מקומות ישיבה ועוד איזה 6 מקומות על הבר. תפסנו את שני המקומות האחרונים, התיישבנו בשעה 21:15 ואמרנו, מזל שלא התעכבנו יותר לא היה לנו איפה לשבת... אחרי איזה 10 דקות, הבחורה מאחורי הבר, אמרה לנו מה אתן רוצות ? הזמנתי אני, וופל עם קרם וניל, שוקולד ותוספת קצפת למעלה ומים מינרליים כמובן. החברה שלי הזמינה, וופל, חצי קרם וניל וחצי קרם קפה ותה. המקום עמוס, כל שנייה נכנסים אנשים עומדים אחד לשני על הראש. המקום צפוף ואין אוויר. בשעה 22:00 עוד לא קיבלנו אפילו את השתייה ... שעה 22:10 לערך קיבלנו את השתייה ואז הגיעו הוופלים המיוחלים האמת, הייתי בשוק זה לא מגיע בצלחת עם סכין ומזלג הוופל הגיע על חתיכת קרטון של פיצה, הקרטון יותר קטן מהוופל האמת שהייתי בשוק חברה שלי הייתה מרוצה, אמרה שהיה טעים לה, כמו שהיא זכרה אני לא הבנתי מה ההתלהבות הוופל שלי היה שרוף לא ממש הרגישו את הקרם ווניל, שוקולד לא מצאתי הקצפת הייתה טעימה אבל פשוט אכזבה שעה המתנה לוופל שלא שווה בעיני גם 10 דקות המתנה שלא לדבר על דרך ההגשה ... החגיגה של באבט ? לא ממש חגיגי בעיני        
המשך...