אוליב
לאור העובדה שעברנו משרדים לאיזור של צומת מעריב, כנראה שיצא לי בתקופה הקרובה לדגום את העסקיות המוצעות בצהריים במבחר מסעדות, והסנונית הראשונה היא אוליב המציעה מגוון רחב של כריכים, כמו גם סלטים ופסטות.הכריכים באוליב מגיעים בבגט וכוללים מגוון עשיר של תוספות שנראות ממש טוב, אולם המחיר קצת יקר מידי לדעתי (רוב הכריכים עולים בסביבות ה-30 ש"ח). לדעתי היה כדאי לצרף לכל בגט מנה אישית קטנה של סלט מה שהיה הופך את הדיל להרבה יותר אטרקטיבי, אבל אולי זה רק אני.אני בחרתי להזמין ספגטי ברוטב בולונז בעלות של 34 ש"ח. המנה עצמה היתה סבירה פלוס - לא מצויינת, אבל עדיין טעימה יחסית למקום שלא מתמחה דווקא בפסטות.מבחינה עיצובית המקום קצת צפוף אולם עדיין מצליח לייצר רושם מרווח בזכות תקרות גבוהות וחלונות גדולים.לסיכום, נראה לי שהמקום מתאים יותר לפגישה בערב כאשר מתחשק קפה ואולי איזה נשנוש קטן, ופחות כמקום לאכול בו ארוחת צהריים.
המשך...

שטויות במיץ
הגעתי למקום על מנת לקנות כוס מיץ טבעי של מיץ תפוזים וגיליתי שפרט למיצים טבעיים המקום מוכר גם כריכים ובורקסים.המחירים במקום סבירים. כוס בגוגל בינוני פלוס של מיץ טבעי תעלה 10 ש"ח וב-20 ש"ח תוכלו לקבל שניצל בבגט שתיה.החיסרון המרכזי במקום שגרם לי להוריד את הדירוג ל-2 זו רמת סטריליות נמוכה שגובלת בהזנחה פשועת, שבאה לידי ביטוי במשטח מאובק, בחתיכות עוף בעלות גוון אפרפר שנחו להן מאחורי הזכוכית בצלחת שמנונית ובעובדה שלמיץ התפוזים שהזמנתי היה טעם בולט של מיץ רימונים (ככה זה כשסוחטים באותה מסחטה בלי לנקות בין לבין).יכול להיות שנפלתי על יום גרוע במיוחד או על עובד חדש, אבל כרגע ועד שלא יוכח אחרת ההמלצה היא לוותר על המזון (שלא נראה טרי במיוחד) ולקחת מיץ רק אם לא איכפת לכם שהטעמים מתערבבים.
המשך...

קפה הנרייטה
האוירה בהנרייטה מצוינת, אין מה להגיד. אחלה אנשים, אחלה צוות. נחמדים להפליא.   ממה שניסיתי בכמה ביקורים, האוכל די בינוני. סנדויצ'ים וטוסטים די סתמיים, שלא לומר סמליים. המחירים תמיד קצת גבוהים מדי יחסית למה שמקבלים. השוקו הקר (מבחן לא רע לבתי קפה, שמשום מה בדרך כלל משקף את השאר) גרוע באופן שערורייתי. זוכרים את השוקולית שהייתם שותים בתור ילדים? אז כזה, רק על בסיס מי ברז תל אביביים וקצת חלב במקום על בסיס חלב. זה ממש רע.  לא ניסיתי את השניצלים/פסטות וכו', אולי שם המצב אחר.   הייתי מסכמת בהמלצה חמה לשבת שם ולהסתפק רק בקפה, אלא שכל פעם שאני מגיעה לשם אני יוצאת עם כאב ראש עצבני במיוחד. משהו באקוסטיקה בשילוב עם הפלייליסט, נראה לי. אולי בחוץ יותר נעים - לא ניסיתי כי מעשנים שם. אחרי שלושה נסיונות, נראה לי שאני מוותרת על המקום סופית.
המשך...

ארומה - מרכז ביג - באר שבע
לצערי, יותר מפעם אחת "נאלצתי" משיקולים תעסוקתיים, לאכול בארומה בביג, או לפחות להזמין מהם. זה שהאוכל שלהם בינוני ומטה בכל הרשת- על זה עוד איכשהו אפשר להתגבר. יש איזה 2-3 סלטים או סנדויצ'ים שהם לא הורסים, ואני משתדלת להשאר בגבולות האלו... כעת אעבור לספר על הסניף עצמו: באופן כללי, אני מעדיפה סלטים. העלים בסלטים שלהם תמיד "מתים" לגמרי, שלא לומר רקובים. לא אחת מצאתי חתיכות ירק רקובות באמת (עגבניה או מלפפון שבבית לא הייתי מעיזה לאכול- נחתכו והוכנסו לסלט...) לפני כחודש וחצי נמצאתי אוכלת כריך חלומי שהוזמן מטעם מקום העבודה שלי. הכריך נאכל בשעה 19:00. לפניו לא אכלתי כלום מהצהריים (מ- 13:00) ואחריו לא אכלתי כלום עד הלילה. מ- 12:00 בלילה ועד לאור ראשון הקאתי את נשמתי. בחדר המיון הוסכם שכנראה הכריך ההוא היה האשם בכך. תיקון מאוחר: מסתבר שבמקום העבודה שלי מזמינים את המנות מארומה באוניברסיטת בן גוריון... נו. שיהיה.     שירות? השירות שם נוראי. שוב, אני נוטה לכיוון של "טייק אווי" אבל על פניו לא אמור להיות הבדל משמעותי, שכן ארומה בכלל היא רשת של שירות עצמי. לא פעם קרה לי שהזמנתי סלט, וקיבלתי אותו בלי שום רטבים בכלל (וכידוע, הם בעצמם לא מתבלים בשום דבר את הסלט!). לחם מסוג אחר- על זה אני בכלל לא מדברת. היום (וזו הסיבה שנכנסתי לכאן לכתוב על זה) הם בכלל הגדילו לעשות: שלחתי אדם אחר להביא לי את המנה, ואילמלא כן, כנראה שלא הייתי מקבלת אותה (כבר למדתי בדרך הקשה שאסור לסמוך עליהם). הזמנתי סלט ירקות גינה (סלט משביע שמוגש חם), וקיבלתי סלט אחר לגמרי משהזמנתי (סלט עם טונה וביצה. ואני בכלל צמחונית) ו*בלי שום תוספות בשקית* : לא לחם, לא רטבים. אני מאד מקווה שהקיבה שלי לא תפרוק כל עול שוב בגלל זה...
המשך...

המייסדים
שבת בבוקר - יום יפה. בעצם, היה יום יפה בבוקר אבל היו תחזיות גשם לשארית היום ולכן החשק הוא תמיד להצפין. אני אוהבת לנסוע לטייל בגשם, כשהעולם סגרירי סביב ואפור ויש תחושה בתוך האוטו של קן חם ונעים..... נסענו לזיכרון. יפה שם תמיד ואני מבקרת בעיקר בקיץ,אבל גם בשבת האחרונה, זיכרון היתה יפה מתמיד,מכוסה שביס אפרפר של טיפות גשם וערפל. לקראת הצהרים, כשהבטן התחילה לקרקר ולצפצף, הגענו למדרחוב, במטרה למצוא מקום חמים ומגן מפני הקור והגשם וגם, כמובן, לאכול. בדרך כלל אני נכנסת ישירות ל"תישבי".בשבת סגור שם בגלל הכשרות,אז המשכנו לטייל רגלית קצת יותר למטה ברחוב ומצאנו את המייסדים. המסעדה נחבאת לה בסימטה חמודה,שבכניסה אליה ממוקם מרתף יין, בוטיקים קטנים של נעלים ,פיצ'פקס ואומניות. בכניסה למסעדה עומדת מזרקת מים גדולה מאבן ,המוסיפה נופך אירופאי עתיק למקום. בפנים היה חם ומזמין. שולחנות וכסאות עץ מטופחים,קירות מקושטים בעדינות בתמונות סולידיות,בר משקאות ומוזיקה נעימה. מצאנו לנו שולחן פינתי וקבלנו את התפריט. ניתן למצוא שם מה שבעצם מוצאים בכל מסעדה בסגנון "קפולסקי" - סלטים,כריכים וטוסטים,פסטות למינהן,ארוחות בוקר,כמו גם מנות עיקריות שכללו בשר. אני הזמנתי ארוחת בוקר פשוטה, עם אומלאט עשבי תיבול .המנה השניה שהוזמנה לשולחן היתה ארוחת בוקר משודרגת, עם אומלט ממולא . המנות הוגשו במהירות יחסית והיו עשירות ,צבעוניות ומלאות כל טוב. האומלאט שלי היה מצוין, מלווה בסלט עשיר ,זיתים,גבינות ואבוקדו ,שהוגש בקליפתו והוסיף חינניות לצלחת. המנה השניה שהוגשה היתה אף היא מספקת מאוד,כשהאומלאט מולא בפלפלים קלויים וגבינות. מנת הלחם , המיץ הסחוט טרי והקפה היו מצויינים. והדובדבן שבקצפת, לטעמי,היתה ריבת תפוחי העץ עם הקנמון ,שהוגשה עם הלחם והחמאה.פשוט מעולה.      
המשך...