רוקח 73
מסעדת שף חבויה (+חניה צמודה!) שקשה להגיע אבל כל כך, כל כך שווה להתאמץ. מבחר יין לא רגיל, מנות מיוחדות וטעימות, והייתי מוסיף עוד כוכב על הרומנטיות שבמקום אלא אם הייתי שם עם ההורים. לא היה עד כדי כך טוב :)אכלתי את הסטייק רוקח (על מחבת ברזל לוהטת, עלי רוקט, וינגרט בלסמי ופרמזן) שהיה מדהים. אני זוכר אותו עד הרגע הזה :) רציתי לנסות גם את הגבינות אבל פשוט כבר לא יכולתי.. לכן יש לי סיבה לחזור, ואני כמעט בדרך..די, אני נשמע כבר כמו פרסומת..
המשך...

מאראבו
רצינו לחגוג מאורע מסויים עם זוג חברים. יום ראשון שעה חמש - קיבלנו המלצה על המסעדה של מלון מונטיפיורי - לדאבוננו, היה מקום רק בשעה עשר וחצי. אנחנו רעבים - אין מצב שאנחנו מחכים עד לשעה היעודה. לאן הולכים? אחד מהחברים במשרד מסנן "ראיתי חוות דעת מדהימה ומושקעת ברמקול - אתם חייבים לראות". פתחנו את חוות הדעת של מאיה שובל ואורו עיננו - נגמרה ההתלבטות!    הבעיה היחידה עם חוות דעת שכאלה, היא שאין הרבה לכתוב מעבר למה שכבר נכתב, כמו גם, שכל חוות דעת שתוציא מבין ידיך תחוויר לעומת חוות הדעת המקורית של מאיה (אותה אני לא מכיר - אבל כן מוקיר).   תודה למאיה על ההשקעה ועל ההכוונה למסעדה שהיוותה את הבסיס לערב מקסים ומהנה.
המשך...

תיתורה
הזמן: יום שישי בערב, הילדים מאשפזים את הבייביסיטר. האירוע: יום הולדת אינטימי לאשה. המקום: מסעדת תיתורה, אזור התעשיה שילת (ליד מודיעין) בין דרדרים וחנויות הממוקמות בחממות במיל'. ה-Look: מרופט משהו, ריהוט שראה ימים טובים יותר, קירות שכמהים לראות צבע ותפריטים מהוהים. האוכל: מעולה! כלת האירוע פצחה בסביצ'ה סלמון עם ירקות (פלפל אדום, מלפפון וצנונית) בכבישה אסייתית עדינה. הדג, שניתן בנדיבות, היה עדין וטעים ונח על מצע של צנוניות פרוסות דקדק בתחמיץ עדין.את חיבתי לבשר נא הבעתי עם טרטר פילה בקר בכבישה עדינה (מאוד) של טחינה, חומץ בלסמי וכוסברה על מצע של פלפל קלוי וקרוסטיני. הבשר, בערימה יפה, קצוץ גס, היה מתובל בעדינות, שילוב טעמים של הטחינה, הבלסמי והכוסברה היה מדויק. גם שילוב המרקמים של הבשר עם הפלפל הקלוי והקרוסטיני יצר חגיגה קטנה בפני עצמה.את מנות הפתיחה ליווה לחם מרוקאי חם וטרי שקיבל באהבה את הרטבים שליוו את המנות. מאחר ושנינו אוהבים מיני בשר אקזוטי יחסית, בחרנו למנה עיקרית פילה יען. אל השולחן הגיעו שתי צלחות ענקיות שבמרכזן נח נתח נאה של פילה יען עשוי מדיום ברוטב שמנת ושום על מצע של פירה תפו"א פשוט וטוב. מסביב, לקישוט ותיבלון, גרגרי פלפל שחור גרוס גס. המנה הזאת הייתה פשוטה ומעולה. הבשר היה עשוי במדויק, הטעמים היו ברורים ולא מתחכמים, התוספת היתה בסיסית אך במקומה והתיבלון - כמה פשוט, ככה טעים. לקינוח, בחרה ענתו'ש באגס מבושל ביין על בריוש וגלידת ווניל. האגס היה מעט מריר לטעמה אך לדעתי השילוב היה מוצלח. אני בחרתי בכדור של סורבה קוקוס שהיה עשיר וסמיך מהמצופה. את הכל ליווה יין לבן (לא זוכר של איזה יקב - עימכם הסליחה). את המסעדה מנהל השף בוקי דסה כאשר על הקינוחים מנצחת אשתו, ריצ'י.השרות היה מקצועי, נעים, קשוב ונטול פוזות.הכל עלה (כולל שרות) 350 ש"ח.   למה כן: האוכל, האוכל, האוכל וגם השירות למה לא: location location location וגם התפאורה  אבל... המסעדה עומדת לעבור לאזור התעסוקה (תעשיה) של מודיעין ומן הסתם גם התפאורה תתעדכן.   לסיכום: אם ...
המשך...

מאראבו
  יואב בר, השף המכשף מביא אותה בתפריט חורף חדש במסעדת מאראבו. ואני מקבל הזמנה לבוא ולטעום מהתפריט . יש מאכלים שלא משנה להם חורף, קיץ, סתיו אביב, אי אפשר להוריד מהתפריט: כמו הקרפצ'ו, או חלילה ניוקי כמהין, ובטח לא את השרימפס על פסטה לימון שאני מכור, או הסינטה עם פירה ושברי קקאו... ועוד. פשוט הקהל שם מזמין ולא משנה לו בכל עונת השנה.   את מסעדת מאראבו אני מכיר מאז אליפות המסעדות וכתבתי עליה ועל שף יואב כמה פעמים. זו מסעדת שף עם אוכל ארץ ישראלי עם נגיעות ים תיכוניות ובעל השפעה רבה מהבית של שף יואב.   הזמנתי בלוגרית שבנושאי אוכל ממש נחשבת אצלי כמומחית ויש עליה קבלות ופרסים - איירין שר. אני מעריך אנשים שמבינים באוכל ולא רק בטעמים ושמסתכלים גם מי יצרן הצלחות או הסכום. איירין גם בוחנת את העיצוב של המסעדה ונראה לי שהיא מוקסמת עוד בטרם אכלנו בכלל.   לחם הבית וחמאה מוגשים וגם שתייה קרה שהזמנו ובעוד אנחנו מפטפטים ומתבוננים בתפריטים מגיעה קווה שהפכה לטרנד חדש בארץ בשנה האחרונה. איירין לא ממש מכירה, קווה מסביר לנו הבעלים השותף חיים עמשלום זה יין תוסס כמו שמפנייה רק שאינו זכאי למותג שמפניה שעקב הורדת המיסוי חדר לארץ . חיים כמארח גם עזר לנו בייעוץ לבחירת המנות, סוף סוף באנו לטעימות מתוך תפריט החורף שהמסעדה בדיוק משיקה. ועל פי הקהל שמגיע למסעדה וקולות ההנאה והגרגור שאני שומע בסביבה זו הולכת להיות חגיגה.   חורף או לא חורף אני חייב שאיירין תטעם מהניוקי ואנחנו מזמינים כדלקמן: ניוקי כמהין נימוח קוקי סן ז'אק, פטריות ופרמזן. 54 ₪ המנה הזו הורסת את הרוטב שנשאר בצלחת אותה חילקנו לצלחות האישיות חייבים לנגב בלחם ואסור לוותר על טיפה ממנו. המנה לא גדולה אני חייב לציין אבל היא פותחת תיאבון והיא מהטעימות אם לא הטעימה ביותר שאכלתי בניוקי.   מנה ראשונה נוספת היא שקדי עגל על קרם חציל ותפוח אדמה עגבניות קצוצות, בצל סגול, נענע,ופטרוזיליה 56 ₪ אני לא נמנה על אוכלי חליוואת, אבל איירין כן ואני מוכן להסתכן. ואני חייב להצדיע לשף יואב, המנה מהממת לפני ...
המשך...

מאראבו
מסעדת מאראבו – אבא הילל 14 רמת גן (בית עוז) י' ואני לא נפגשנו כבר למעלה מחודשיים, לכן הוחלט מיד על late lunch. ניהלנו את הדיון הקבוע על איפה נאכל, הצעתי לו, בוא נלך למאראבו. שמעתי וקראתי רבות על המסעדה, אך טרם יצא לי לאכול בה. י' זרם איתי ואמר שאין בעיה. הגענו לבית עוז, רצינו להיכנס לחנייה כי חשבנו שיש חנייה חינם לאורחי מאראבו. לא נכון הדבר, הקופאית בחניון הבהירה לנו שלא, החנייה בתשלום, המחיר מופקע, בחישוב זריז רק על החנייה היינו משלמים בין 40 ל – 50 ₪. י' התנגד שניכנס לחנייה ואמר עזבי, בואי לקופי בר. אני לא רציתי לוותר, אמרתי לו, רגע בוא נעשה סיבוב ואם לא נמצא חנייה, נודיע למסעדה שאנחנו לא מגיעים וניסע לקופי בר. מצאנו חנייה בכחול לבן (יחי האיזי פארק) מרחק 2.5 דקות מן המסעדה. הגענו למסעדה, המקום נעים, הושיבה אותנו המארחת עם חיוך כן ואמיתי. התלבטנו על איזה מנות נלך, ישנם 3 סוגים של עסקיות: עסקית ב – 58 ₪, 78 ₪ וגם ב – 98 ₪. החלטנו על עסקית אחת ב – 58 ₪ ועסקית אחת ב – 78 ₪. מיד שסיימנו להזמין את המנות, הוגשה לשולחן קערה עם 3 פרוסות לחם +חמאה. הלחם היה טרי וטעים, אך הוגש קר, דבר שהיה מאד לא מתאים בעיני במסעדה שכזו. בעסקית של ה – 58 ₪, ניתן לבחור בין שתי מנות ראשונות: סלט ירקות או מרק, הידיד החליט על מרק היום שהיה מרק ירקות עם עגבניות. י' מסר שהמרק טעים, ניסה לשכנע אותי לאכול אותו, אך ללא הצלחה. בעסקית של ה – 78 ₪, מבחר המנות הראשונות יותר עשיר ואני בחרתי במנה האהובה עלי בתור מנה ראשונה: פטה כבד, קונפיטורת הבית ובריוש. המנה הוגשה בצלחת מסוג סירה והיו בה שתי פרוסות של פטה כבד, פנכת קונפיטורה, סלט ירוק קטן בעיטור צנוניות ושני בריושים קטנטנים וחמים. המנה הייתה מוצלחת, הפטה היה נימוח וטעים, השתלב מצוין עם הקונפיטורה, הסלט היה מתובל במעט רוטב מוצלח ולא משתלט בטעמו. הבריושים היו חמים וחמודים, אך לא פרופורציוניים למנה. ביקשנו מהמלצרית ...
המשך...

גיליס
גיליז – נמל תל אביב החברה שלי תכננו לנו יום כיף ביום שישי. הזמנו טיפול פנים בשעה 11:30, לפיכך ובהתאם לזאת הזמנו מקומות לגיליז בשעה 10:00. צלצלתי ביום שלישי, הזמנתי מקומות וביקשתי בפנים בשולחן על החלון שרואים את הים. הגענו לגיליז, בהתחלה בכלל לא מצאו את ההזמנה שלנו, אחרי שהיא מצאה אותי ברשימה דחוסה בין השורות הרבות יש לציין (מישהו אמר מיתון ?), אמרתי לה שהזמנתי שולחן על החלון שפונה לים. היא אמרה שהיא מצטערת שאין וכבר מאתמול אין לה שולחנות במיקום זה. אמרתי לה שאני הזמנתי כבר ביום שלישי בדיוק בגלל זה. אמרה שאין ולא יהיה בקרוב והושיבה אותנו באמצע המסעדה. החברה ואני אמרנו טוב, שיהיה והתיישבנו. הקטע הזה מאד הזכיר לי את הקטע הבא מסיינפלד, http://www.youtube.com/watch?v=o4jhHoHpFXc סיינפלד שהקדים את זמנו, פשוט ענק. שתינו לקחנו את הבראנצ' (68 ש"ח). במסגרת הבראנצ' בוחרים מנה ובנוסף מקבלים סלסלת מאפי בוקר. מקבלים פנכות של חמאה, ריבה וזיתים. הזמנו דבר ראשון קפה ומים מינרליים. יחד איתם הגיעה סלסלת המאפים. בסלסלה היו 3 סוגים של מאפים מבצק עלים, מלאי דפים דקיקים, מלאי חמאה נפלאה. מאפים נהדרים, כמו שבצק עלים צריך להיות עלעלים עלעלעים. בנוסף היו גם שתי לחמניות בריוש, בצק רך, עדין, נימוח בפה, פשוט נפלא. עוד היו שם שתי לחמניות לבנות, טעימות גם אך לא מתקרבות באיכותן לבריושים, לפחות לדעתי. אין ספק שגיליז שולטים בתחום המאפים בארוחת הבוקר. רק היה חסר לי איזה מאפה מתוק קטן שיעשה את הסלסלה הזו למושלמת. יחד עם הסלסלה הגיעו הפנכות. חמאה רכה במידה הנכונה, זיתים מעולים וריבה שלא נדגמה. כמנה אני בחרתי מנת ביצים שמגיעה עם בייקון או האם, אני בחרתי עם בייקון. בנוסף המנה מגיעה עם ירק וגבינות. אני ביקשתי מקושקשת עם גבינה צהובה ובולגרית ובבקשה שירגישו את הגבינות. שמחתי שהמלצרית שאלה אותי איך אני רוצה את הביצים. אמרתי שאני לא אוהבת שהביצים חיות, אמרה שאין בעיה. שאלתי עם אילו גבינות מגיעה המנה, ענתה שהמנה מגיעה עם בולגרית ולבנה. ביקשתי להחליף את הגבינות ואמרתי שאני רוצה סנט מור ורוקפור, אמרה שאין בעיה. קיבלתי את המנה, אמרתי למלצרית שהזמנתי גבינות אחרות, אמרה שאין בעיה. וקיבלתי את הגבינות הנוספות בצד. המקושקשת ...
המשך...

צפון אברקסס
בעקבות החוויות המסעירות שלי ב"סלון" המסעדה של השף אייל שני, חלמתי פנטזתי והזיתי ללכת לאכול ביצירת המופת החדשה שלו והרי היא "צפון אברקסס". ביום המיועד הגעתי למקום בדיוק בשעה 21:00, שעה שבה הוזמנו המקומות וגיליתי תור ארוך של אנשים ממתינים בחוץ כשמארחת לא סימפטית במיוחד מנסה להדוף אותם בבקשה לסבלנות בזמן שמנהלת המסעדה האופנתית מתרוצצת ומחלקת לכולם התנצלויות מלוטשות וקוקטיילים של נחמה. עמדו בחוץ 20 דקות למרות שהמקומות הוזמנו מראש!   בכניסה, מרפסת סגורה עמוסה צפופה ורועשת שדרכה נכנסים לחלל פצפון עוד יותר של הקומה הראשונה ובה בר אליפטי שחותם את שטח המטבח שפתוח כמובן לעיניי כל בסגנון של אייל שני. מיד בכניסה מצידה הימנית של הדלת יש מדרגות צרות שמובילות לקומה השנייה (האאא או קיי אז כאן זה המסעדה!). בקומה השנייה, חלל לא הרבה יותר גדול מזה מלטה, עם רצפת פרקט שחורה מראה ענקית במסגרת לקה שחורה ו- 5 שולחנות שמסודרים בצפיפות. במרחב הקטן הזה עמדת "מטבח אמריקאי" ארוכה ומאחוריה ספת אור שחורה ומרשימה שיוצרת נישה בפני עצמה לאורחים האופנתיים.   לקח עוד רבע שעה עד שקיבלנו את התפריט המסתורי שללא עזרתה של מלצרית מבינת העניין באוכל לא היה שום סיכוי לפענחו. התפריט של צפון אברקסס בנוי ממנות ביניים ברמת פיקנטיות לא מרחמת וכפי שהוסבר לנו, מוגשות לפי "מה שיוצא קודם" ללא חלוקה לראשונות ועיקריות. התפריט המודפס על דף נייר בגודל A4 תואם את החוסר הרשמיות של הופעת המלצרים מביני האוכל, שמתרוצצים בחולצות טריקו לבנות לא מוקפדות.   המנה הראשונה שלנו הייתה כרובית תינוקית סמוקה מאפייה עטופה בחיתול של נייר אפייה (בלי צלחת). הכרובית הייתה אפויה בדיוק מפליא שלא גרם לה להיות "אייפה" אלא השאיר אותה רעננה ובעלת טעמים חמימים של טאבון. נשנשנו אותה ישר מהנייר בהנאה צרופה.   לאחר מכן הגיעה מנה של קונכיות קלמרי ממולאות בפוקאצ'ה ספוגה ברוטב עגבניות בתוך ממליגה תירס. הממליגה הייתה בטעם מופלא של תירס נימוח ובמרקם ביתי סמיך ולא טחון לעיסה חלקה מדי. הקלמארי היו צרובים בצורה אומנותית, רכים ועדינים ולמילוי ...
המשך...

ערביקה
ערביקה - מסעדת פיוז'ן בבאר שבע   אמש הגענו שמונה איש לערביקה בבאר שבע. את ההזמנה תיאמתי עם מנהל המסעדה וקבעתי שעת הגעה 14:00 שמונה איש. ( למען גילוי נאות הזדהיתי בכינוי ששת, ושאני בלוגר אוכל) את הגעתי תיאמתי חצי שעה לפני ההגעה עם הקבלה במסעדה ובכל זאת נתנו לנו להמתין. ובכל זאת נאלצנו להמתין 22 דקות עם שלושה זאטוטים לקבלת שולחן. נכון יש פינת ישיבה נוחה בכניסה ואפילו היא משקיפה למטבח המושקע השקוף. מתוך קריאת ביקורות נוספות ברמקול אני רואה שזו אולי שיטה!   המסעדה מגישה תפריט עסקי ביום שישי וזה בהחלט יתרון     הזמנו שלש עסקיות ב 66 ₪ ושתי עסקיות ב 74 ₪ ושלש פיצות לילדים.   מנות פתיחה: לחם הבית ( פוקצ'ה) מוגש עם מטבלים של רוטב פלפלים מעולה, טחינה, ושיני שום. הלחם בגודל נדיב וטעים 11 ₪   המנה שכולנו פנטזנו עליה - דואט ארטישוק ( רק בעונה) ארטישוק, וארטישוק ירושלמי מזוגגים ברוטב שום ופטרוזיליה בנגיעות גבינה בולגרית משובחת לא היתה! למה? האם זו לא עונה? כנראה בבאר שבע יש עונות אחרות.   חציל בלאדי מוצף טחינה ורוטב פלפלים. יש לציין כי החציל היה מוכן כראוי וטעים 29 ₪ גלילות חציל במלית גבינת עיזים ועגבניות מיובשות ברוטב שמנת ופסטו צאן שאסור להשאיר ממנו טיפה . 34 ₪ סלט ירוק טרי טרי עם גרעיני רימון, גרעיני דלעת שרי ורוטב וינגרט מעולה. 33 ₪ כרובית מטוגנת מוגשת עם צ'ילי ורוטב ספייסי- עשויה טוב מאוד. 36 ₪   מנות עיקריות:   לילדים פיצה מרגריטה. 39 ₪ . ( שלש פיצות שחלקן נארז הביתה) לא אכלתי אז אין לי דעה , על כל פנים בצק עבה כמו שאני אוהב ולא קרטון. על תוספת זיתים ירוקים שילמנו לכל פיצה 3.5 ₪ מה זה? פיצרייה? 300 גרם של נתחי פרגיות צלויים על הפלנצ'ה, עטופים צ'ילי מעודן בשילוב קוביות תפו"א וצ'ילי. המנה לא ענתה על הציפיות, אולי זה הרוטב המעודן מידי, משהו לא היה מושלם. ( 64 ₪ למי שלא מזמין לעסקית) 400 גרם של קבבוני טלה ובקר טרי טחון במקום, עשויים על הגריל, מונחים ...
המשך...