קפה הנרייטה
בית הקפה השכונתי הכי הכי מקסים בת"א. מגוון באנשים. תלוי בשעות. קודם יש את השכנים הקבועים. תמיד את אנשי המחשבים על הלאפטופים. בצהרים משפטנים ורופאים שעובדים באזור המוכר. ובערב יש את הפגישות העיוורות... :-)בשעות היום גם נתקלים בלא מעט סלבס חלקם קבועים חלקם אורחים.הלוגו של הנרייטה הוא חתול איתו משתלבים מידי פעם גורי חתולים מסתובבים בחצר.הנרייטה חזקים מאד בארוחות בוקר וסלטים מאד עשירים.אני אוהבת במיוחד את השקשוקה (ארוחת בוקר ים תיכונית) ואת הטוסט קשקבל (או קשקוול)
המשך...

קפה הנרייטה
יש לי חברים שגרים ליד קפה הנרייטה וכל פעם שהם מזמינים אותי לבקר אותם ולא רוצים שאעלה אליהם הביתה ואראה את הבלגאן, הם אומרים לי שניה לפני שאני עולה "אל תעלי אנחנו בהנרייטה " :-) אחלה בית קפה. ויש המלצות לחורף: אני מאד אוהבת את המרקים שמעולים ממליצה במיוחד על העדשים או האפונה.ממליצה גם על הסיידר החם בשילוב יין אדום.המנות החביבות עליי הן הסלטים בעיקר הסלט עוף.
המשך...

בראסרי
בכל הפעמים שהייתי שם, בדרך כלל בלילה כשיחסית מלא, השירות היה נורא. המלצריות שם מתמחות בלא ליצור קשר עין בשום פנים ואופן עם הסועדים. המנות מגיעות לאט ולא ביחד (אחד יכול לגמור לאכול והשני עוד לא קיבל את המנה). המחירים יקרים ביותר. אחת המנות שחיבבתי, קונסומה עוף עם אטריות טרגון, קיבלה במשך השנים טעם לוואי בלתי נסבל (שלא לומר ארומה של אבקת מרק או סתם טעם של הפלסטיק בו היא אוכסנה כנראה שבוע לפחות לפני ההגשה).וכמובן, מנהרת העשן שהם מייצרים באבן גבירול היא סיפור מקסים בפני עצמו ופטנט יפה - יש להם מרפסת סגורה, רק כמה נחמד שהיא סגורה רק מצד אחד כאשר הצד השני, בין איזור העישון למסעדה, איזור בו עוברת מדרכה ציבורית, אפוף עשן כל כך שכשיוצאים ממנו מריחים כמו אחרי שלוש שעות במועדון מלא סיגריות. דמיינו שאתם עוברים במתקן שטיפת מכוניות שמוציא עשן במקום מים וסבון - זאת בערך ההרגשה. למרבה השמחה, אחרי השיפוץ המאסיבי באבן גבירול יש סוף סוף מדרכה לעבור בה גם בצד השני של הבראסרי, למרות שגם שם נהנים ממפגע עשן רציני.בקיצור, מקום שירד מגדולתו, אם היתה לו אי פעם. התלבטתי אם לתת לו שני כוכבים ולא אחד כי במדד שמנסה איכשהו להיות אובייקטיבי, יש מקומות מחרידים באמת ואני נוטה לשמור להם את הכוכב הבודד. הבראסרי הוא לא עד כדי כך רע, אבל הפער העצום בין ההייפ למציאות וההשתלטות על המרחב הציבורי (שמסתדרת יופי עם הגישה המנוכרת של הצוות) מורידים את הכוכב השני.נ.ב. על הבר המצב מעט שונה - השירות הרבה יותר טוב, אבל גם שם לא יבחלו למשל בלהזיז לקוח לא קבוע (או לא מאוד קבוע) לקצה השני של הבר, יותר מפעם אחת בערב ואפילו באמצע האוכל, כדי לפנות מקום לחברים, ובנימה ואופן שלא ממש משאירים מקום להגיד "לא" מבלי להסתכן ביריקה במרק...
המשך...

syncopa
אחרי סיבוב בשד' מוריה וההוכחה החוזרת- זה לא האזור לצאת אליו בשישי, החלטתי לנסוע (שוב) לעיר התחתית. כבר עברתי כמה פעמים על פני הסינקופה, ולא נכנסתי. אולי בגלל שהשם נקשר לי איכשהו למסיבות אלטרנטיביות. בכל מקרה, אתמול מצאנו חניה ממש ליד, השעה הייתה אחת בלילה ומבחוץ נראה שנהנים שם. כבר כשנכנסתי למקום הבנתי שאני אוהב אותו. יחסית לפאבים חיפאיים אחרים, המקום מעוצב במיוחד, שלא לומר בסטנדרטיים תל אביביים. ריהוט רטרו, בר פיק-אפי מרובע וטפטים אדומים על הקירות. קהל בסביבות סוף העשרים-תחילת שלושים כזה. התחושה הכללית לא מיינסטרימית במיוחד, יש בירות טובות (שנינו לקחנו סאן ברנרדוס פריור) והמחירים סבירים במיוחד. המוזיקה הייתה טובה אם כי מעט רועשת, אבל ברמה שעדיין אפשר לשמוע את עצמך. מוזיקה בריטית על גבול הקלאסיק רוק בוב דילן סטייל. בקומה השנייה, המוזיקה רועשת יותר ונוטה לאלטרנטיב (אבל שם עוד לא ישבתי...) הברמנית הייתה ידידותית במיוחד. באופן עקרוני לא מעשנים במקום, אבל כשהדלקתי סיגריה לא אמרו לי כלום, וכששאלתי אם זה בסדר גם קיבלתי מאפרה. בכל מקרה, יש פינת עישון בחוץ. לתל אביבים מבינינו, תאהבו את הסינקופה אם אהבתם את "השכן".
המשך...