דיקסי
אני יודעת שכולכם פה סוגדים למקום. אז זה לא אתם זאת אני. אבל הייתי שם ביום שבת אחרי שלא הייתי שם בערך שנה. את האוירה של הערב אני מאד אוהבת. את המנה שהזמנתי פחות. הזמנתי את המנה עוף קייג'ן עם אורז תאילנדי וסלט כרוב עם אגוזים והיא הייתה חסרת טעם. ולטעמי המחירים של המנות גבוהים מידי. מבחר היינות שלהם סבבה. גם יינות הבית לא רעים בכלל.
המשך...

ארקפה רמת החייל
ארקפה ברמת החייל. אני לא עובד באזור ואולי בגלל זה אני לא מכיר את מה שכתבה גלית_1 אני מאד אוהב לבוא לשם אחרי אימון של טניס או רכיבה בירקון. לשבת בחוץ. מומלץ במיוחד להגיע בשעות השקיעה. כי אז המקום ממש קסום ואם עדין לא בנו שם עוד בניין אפשר להנות מהשמיים האדומים. קפה חזק וטוב. מומלץ הסלט עוף עם המון רוטב בוטנים.
המשך...

ארומה - אספרסו בר - ויצמן
נקי, מסודר, טעים, אווירה טובה - סבבה
המשך...

ספגטים - ריבל
הצלחנו למצוא מקום ביום שישי בערב בספגטים ריבל אחרי שבדקנו כמה וכמה מסעדות וכיאה לשישי ערב בכולם לא היה מקום. בספגטים ריבל הצלחנו למצוא מקום ל 4 אנשים. נראה שהמסעדה לא מלאה במיוחד אחרי 22. די משפחתית. למרות שלשמחתנו לא היתה אוירה כזאת. אוירה היתה נעימה וכמעט רומנטית. מנת הספגטי שלי הייתה מעולה. הזמנתי לראשונה סלט פנצנלה. עקרית ספגטי חיטה מלאה - ברואב עגבניות, גבינת ריקוטה ותרד. חזקה ביותר! קינחתי במנה שמכילה שוקולד שוקלד + אגוזים ומעט כרמל. די טובה.
המשך...

תוצרת הארץ
מקום שכייף לשבת בו ביום חורף סגריריהמקום די קטן, ויש בו אוירה חמימה ונעימה, עם טאץ' אישי.האוכל טרי וטעים. כך גם הקפה שמוגש בכוסות זכוכית של פעם.ידידתי לא אהבה את הסחלב שהוגש לה, שהוחלף ללא הנד עפעף בצ'אי שערב לחיכה.אני, לעומת זאת,ממליצה על מנת הטוסטים הקטנה, שמוגשת עם ירקות וזיתים.
המשך...

בנדיקט בולברד
בנדיקט.אחלה של בוקר.מסתבר שאני קצת בעייתית עם ארוחות בוקר. כשהגעתי לבנדיקט לראשונה זה היה בשעת ערב קצת. ישבנו במרפסת והיה נעים מאד.. ובכ"ז קצת התלוננתי על כך שאני הולכת לאכול ארוחת בוקר בערב אבל שהיא הגיעה היא היתה מעולה אז שתקתי די מהר.הפעם הגעתי לבנדיקט בשעת בוקר אמיתית. קצת מילמלתי שמוקדם לי מידי לאכול אבל אי אפשר היה שלא להנות כשמלצרית מחוייכת מאחלת לך בוקר טוב. כשזה כשלצידך כן רעב ומחוייך עוד יותר מהמלצרית וכשעל השולחן מגוון של צבעים.. מיץ תפוזים, סלט , ביצה עין, לחמים וכמובן קפה....מישהו רוצה לאכול איתי ארוחת בוקר בצהריים?
המשך...

חדר האוכל
מסעדה ששמה כן היא - חדר אוכל קיבוצי. הרבה שולחנות רועשים מלאי אנשים שאוכלים ארוחת ערב מלאה בשיתוף. כמו הטרנד האחרון - אוכלים כאן מנות קטנות יחד - ראשונות ו"בינוניות" כלשון המלצרית. המחיר, דרך אגב, לא נמוך ולא בינוני. פרוסות סינטה (34 ש"ח) , שזה בעצם קרפצ'ו, היו לא רעות. הבשר היה קצת שמן, אבל ממולח היטב, וטעים. סלט חדר האוכל (ירקות, לחם לבן קלוי, גבינה לבנה, ביצה עלומה, 22 ש"ח) היה קצת סתמי, והסלק ממולא בשר בקר (34 ש"ח), קטן ומיותר לטעמי.  בבינוניות ניסיתי את הפרגית, שהיתה מאוד שמנה, וסבירה, לא הרבה יותר. יין פלאם קליסיקו מעולה (130 ש"ח) שיפר את האוירה, אם כי המלצרית לא ממש ידעה למזוג ושפכה כמה פעמים על השולחן. חבל. בסופו של דבר החוייה במקום נעימה. האוכל טעים יחסית אבל קטן ויקר. נחמד היה לבקר ולראות כמה סוגי בירה שלא רואים כל יום כמו הדנסינג קאמל בשתי ואריאציות, וכאלה, אבל אני לא רואה את עצמי חוזר לכאן.
המשך...

גיליס
האוכל הגיע מאוד מהר מה שמרמז שהן לא בושלו על המקום כי אם חוממו.המנות ספוגות בשמן,ההמבורגרים קרים.התפוח אדמה הקר הוחלף באחד קר יותר.הוזמן דג מהמנות הראשונות ובחיוב חויב כמנה עיקרית.הקפוצינו הוזמן גדול הביאו קטן.מנהלת משמרת נופר,אפילו לא חזרה אלי,חזרתי אליה השארתי הודעה,גם זה לא נראה לה מספיק חשוב.ציטטה את השף שככה האורחים במסעדה אוהבים את המנות שלהם.הצעתי לה שתתן פיצוי אם לא אמשיך הלאה,והיא איחלה לי דרך צלחה!אסור לוותר!!לשלם יותר מ-400 ש"ח ולהרגיש "דפוקה",זה לא יתכן.מסעדות יוקרה מציעות היום דילים נחמדים,אסור שלמרות המוניטין של המסעדה,היא תזכה לוויתור על התלונה.חייבים לקבל תמורה על הכסף שלנו!!המצב לא הכי מזהיר היום ובשביל סכום כזה,צריך תמורה קצת יותר טובה!!!
המשך...

פביאנה פסטה - דוד המלך
הגענו למסעדה הזאת פעם ראשונה כאשר בן זוגי, שיחיה, אמר "תמיד רציתי לאכול כאן, כי יש למסעדה שם מגניב". כשככה בוחרים את האוכל שנכנס לפה, לפעמים יש גם הפתעות מאירות עיניים. המסעדה לא מושכת את העין מבחוץ, היא קטנה מבפנים, אבל חמודה. מוזיקה נעימה, מלצרים זריזים. ה"קטע" שלה, זה שיש הנחה של 50 אחוז על האוכל כל השבוע, בכל שעה, כל השנה. אין אותיות קטנות. המנות טעימות, מגיעות מהר ומשביעות מאוד. מן הסתם לא יצירת השף, אבל בהחלט טעים. באחת הפעמים שאכלנו שם, היה עיכוב של 20 דקות בהוצאת המנה. המלצר ובעל הבית יצאו מגדרם כדי שנצא מרוצים ומסופקים. קיבלנו שני צ'ייסרים של וויסקי, שתייה חמה בסיום הארוחה והנחה של 10 אחוז בתוספת התנצלויות. סלחנו :) וחזרנו.
המשך...

הפינה
למעשה, "הפינה" הוא לא שם המקום אלא שם שהמצאנו למסעדה הזאת שאין לה שם, אין לה כתובת, אין טלפון בעסק... מסוג המקומות שמבחוץ נראים מאוד לא מעניינים, אם בכלל מבחינים בהם. "הפינה" כי היא יושבת בדיוק על הפינה של שונצינו ויצחק שדה.   על פניו, מדובר במקום סטנדרטי של פלאפל/שניצל בפיתה וכו', אבל בעצם מדובר בפנינה. יש פלאפל מצוין, חזה עוף עסיסי או שניצל נחמד, וגם קבבים מוצלחים במיוחד, אבל הקטע האמיתי בעיני הוא הסלטים - טריים להפליא, מצוינים ומגוונים ולפעמים אפילו מפתיעים (ייזכר לטוב סלט הכרפס שמופיע שם לפעמים). הסלטים המתחלפים והמעניינים יותר יושבים על הדלפק בפנים, לא בדיספליי הרגיל. במגשים שליד הדלפק יש קוביות חצילים מטוגנות, "בשירות עצמי", מה שנקרא - פשוט מעולה. שלא כמו במקומות אחרים מהסוג הזה, הם משקיעים טיפה יותר ומטגנים את קוביות החצילים בלי הקליפה, מה שמונע את המרירות שיש בדרך כלל. החצילים גם לא ספוגי שמן - פשוט מוצלח.   אפשר בפיתה (15) או בבאגט (17), והמהדרין יכולים גם בצלחת (22) - מחירים זולים בהחלט יחסית למקומות דומים ובודאי ביחס לאיכות. מאוד נקי שם, המנות נדיבות והאנשים אדיבים. השולחנות בחוץ מתמלאים ומתפנים בשיטת הסרט הנע, אז שווה לחכות דקה אם רוצים לשבת כי תמיד אוטוטו מישהו קם.   בקיצור, אם אתם בסביבה ומחפשים ארוחת צהרים מהירה, זולה אבל איכותית, זה ה-מקום. שימו לב- המסעדה נסגרת ב-16:30!
המשך...

ארגולה
בר הסלטים "ארגולה" השוכן ברחוב המסגר בתל אביב: אני אוכל במסעדה כמעט כל יום ורציתי לשבח את המקום. ירקות טריים, צוות עובדים איכותי וחביב, מנהל נחמד ואווירה על הכיפאק. מומלץ בחום.
המשך...

הפיצה
"הפיצה", בעלת השם החד משמעי הזה, נפתח בבוגרשוב פינת פינס במבנה חמוד לפני שנה וחצי שנתיים. בשונה מאחיותיה הרשתות עיין ערך עגבניה, מדובר במשהו הרבה יותר חם. לפיצות של פיצה, אין טעם של רשת. האמת שמסיבות השמורות עימי, בחרתי עד לפני כשנה להתעלם מההמלצות שקיבלתי, ומפאת ספירת קלוריות קיצונית נמנעתי. אבל אז הגיע היום הנורא, לכאורה, בו הכל קרה. שבתי מחו"ל וגיליתי שבצעד מטומטם במיוחד, מחקתי לעצמי את כל התמונות במצלמה. יום שלם הסתובבתי בבית לא מצליחה לעכל את הצעד הנורא שעשיתי ובכלל מתוך צער, לא מצליחה לעכל דבר כהגדרה. כעבור כמה שעות שיתפתי את א' במקרה, והוא כמו חבר טוב ניסה להרגיע. "חכי" הוא אמר "חכי. כל עוד לא פירמטת את הכרטיס, זרקת אותו לייאור או העלת אותו בלהבות,  יש לך סיכוי לגאולה. טו מייק א לונג סטורי שורט, שעתיים אח"כ שיחזר גאון המחשבים תשעים ושמונה אחוזים מהתמונות. העובדה שברובן נחשפתי כאוכלת, שותה ומשתכרת, עשתה אותנו רעבים, כמו גם העובדה שבשל תיסכולי הרב, לא הצלחתי להכניס דבר לפי באותו היום. "עכשיו" הכרזתי מלאת תודה, "עכשיו אני מזמינה אותך למסעדה!!!". א' הודה לי בנימוס. "אם את מתעקשת" הוא לחש "בואי לפיצה" ואני נשמתי לרווחה שהוא לא בחר במול ים. מסתבר שזו באמת לא סתם פיצה. זו משפחה. לא אפרט את השריטה שלי, רק אומר שאכלתי פיצה אחרי שנים של המנעות ולא, לאו דווקא בגלל זה, זה כל כך היה טעים. הפיצות ב"הפיצה" מגוונות, על בצק דק יחסית אבל לא דק מדי. להרכבה עצמית או בעלות מבנה מוצע. הן יצירתיות, אישיות/זוגיות, מוכנות ברגע ההזמנה בלבד, גדולות (מגש עגול, כן?), משביעות, חמות, מתובלות בכיף ובאהבה. לכל שולחן מוגשת צלוחית רוטב אדום מעולה עם נגיעת חריפות ירקרקה ותבלינים. אתם יכולים לשתות איתה כוס יין טוב, או להתפרע עם דיאט ספרייט. הצוות החם מקפיץ לכם את הבצק מול העיניים ובחיי שרואים כמה שהם אוהבים את מה שהם עושים. מה שהכי חשוב מבחינתי הוא שלמרות השם המחייב (להלן: "הפיצה"), יש להם גם פסטות שטרם ניסיתי, מרקים ...
המשך...

ארומה - מרכז ביג - באר שבע
לצערי, יותר מפעם אחת "נאלצתי" משיקולים תעסוקתיים, לאכול בארומה בביג, או לפחות להזמין מהם. זה שהאוכל שלהם בינוני ומטה בכל הרשת- על זה עוד איכשהו אפשר להתגבר. יש איזה 2-3 סלטים או סנדויצ'ים שהם לא הורסים, ואני משתדלת להשאר בגבולות האלו... כעת אעבור לספר על הסניף עצמו: באופן כללי, אני מעדיפה סלטים. העלים בסלטים שלהם תמיד "מתים" לגמרי, שלא לומר רקובים. לא אחת מצאתי חתיכות ירק רקובות באמת (עגבניה או מלפפון שבבית לא הייתי מעיזה לאכול- נחתכו והוכנסו לסלט...) לפני כחודש וחצי נמצאתי אוכלת כריך חלומי שהוזמן מטעם מקום העבודה שלי. הכריך נאכל בשעה 19:00. לפניו לא אכלתי כלום מהצהריים (מ- 13:00) ואחריו לא אכלתי כלום עד הלילה. מ- 12:00 בלילה ועד לאור ראשון הקאתי את נשמתי. בחדר המיון הוסכם שכנראה הכריך ההוא היה האשם בכך. תיקון מאוחר: מסתבר שבמקום העבודה שלי מזמינים את המנות מארומה באוניברסיטת בן גוריון... נו. שיהיה.     שירות? השירות שם נוראי. שוב, אני נוטה לכיוון של "טייק אווי" אבל על פניו לא אמור להיות הבדל משמעותי, שכן ארומה בכלל היא רשת של שירות עצמי. לא פעם קרה לי שהזמנתי סלט, וקיבלתי אותו בלי שום רטבים בכלל (וכידוע, הם בעצמם לא מתבלים בשום דבר את הסלט!). לחם מסוג אחר- על זה אני בכלל לא מדברת. היום (וזו הסיבה שנכנסתי לכאן לכתוב על זה) הם בכלל הגדילו לעשות: שלחתי אדם אחר להביא לי את המנה, ואילמלא כן, כנראה שלא הייתי מקבלת אותה (כבר למדתי בדרך הקשה שאסור לסמוך עליהם). הזמנתי סלט ירקות גינה (סלט משביע שמוגש חם), וקיבלתי סלט אחר לגמרי משהזמנתי (סלט עם טונה וביצה. ואני בכלל צמחונית) ו*בלי שום תוספות בשקית* : לא לחם, לא רטבים. אני מאד מקווה שהקיבה שלי לא תפרוק כל עול שוב בגלל זה...
המשך...

ZUNI
לאחר התלבטות קלה, בדיקת תוקפו של הדרכון התל אביב שלי ו-40 דקות נסיעה עם עוד 3 חברים מסוקרנים קולינרית מצאתי את עצמי במוצאי שבת אחת בעיר של שלושת הדתות, ירושלים! ואם כבר עד הלום הגענו, אז למה שלא ננשנש איזה משהו לכבוד יום ההולדת של אחת המשתתפות במסע? הסתובבנו סחור סחור בין הסמטאות המלאות בשלטים המיועדים לתיירים כמונו ומצאנו פינה קסומה וייחודית - ZUNI.   הכניסה של המסעדה מאובזרת בנברשת מרשימה ומתחתיה שומר עם ספר. ישר מהכניסה עולים למעלה, עוצרים לבדוק את המראה החורפי שלנו במראה הענקית ומגלים בר מושקע במיוחד ומסביבו אזור עישון המורכב מכמה שולחנות ל-4 עם מפיות בד לבנות וסכום שאפשר לנצלו בתור מראה מרוב שהוא מבריק.   בחרנו שולחן בחלקה הפנימי של המסעדה באזור של הלא מעשנים אבל עם נוף נפלא של הקומה השנייה בדיוק מעל איזו סמטה תוססת במיוחד. עברית לא שמענו סביבנו מה שגם שימח וגם הדאיג והמלצרים נעו בין השולחנות במיומנות, בלתי נשמעים ובלתי מורגשים.   למנה הראשונה הזמנו קרפצ'ו פילה בקר עם קוביות תפוחי אדמה, פרמזן ושמן כמהין (55 ₪), יחד איתו הוגשו לנו טוסטים משולשים מלחם קסטן שעשוי, כפי שהוסבר לי, מקמח שטיבר מה שהופך את הבצק לעשיר יותר בטעמים. מאוד אהבתי את הבשר הרך והעסיסי ואת התיבל החינני של טעם הכמהין. התוספת של תפוחי האדמה הייתה מקורית אומנם, אבל לא תרמה מאום למנה.   בנוסף לקרפצ'ו הזמנו סלט חסה עגבניות ובצל (45 ₪) בויניגרט בלסמי וגבינת עזים. בנוסף לסלט עצמו קיבלנו ארבעה טוסטים קטנים ומרובעים מלחם קסטן הטעים עם פרוסות עגולות של גבינת פטה עזים, שסודרו בפינות של הצלחת עם הסלט.   המנה השלישית שאכלנו הייתה שרימפס ברוטב ג'ינג'ר לימון כבוש וארטישוק ירושלמי (65 ₪). בתוך הרוטב החמצמץ והסמיך (ש"נוקד" על ידי פטרוזיליה קצוצה) נחו להם שבעה שרימפס גדולים וקראנצ'ים ולצידם חתיכות נימוחות של ארטישוק ירושלמי וכל המרכיבים של המנה נעטפו בארומה הייחודית של הג'ינג'יר. השרימפס נעלמו תוך כמה דקות והרוטב נוגב עד שהצלחת הבריקה כמו אחרי שטיפה! מהמם!   למנה העיקרית הזמנו ...
המשך...