גריפין
הגריפין מעוצב כפיק אפ, והוא לא הבר בשביל להפגש ולדסקס על החיים. ולכן אני כבר לא הלקוח המועדף במקרה הזה, אבל בכל זאת, ארז היה הברמן בתרגיל השיווקי המבריק של ערבי נטוורקין במקום (ימי שני, אתם מוזמנים!). המוזיקה טובה, הקהל בוגר יותר ומרגיש יותר נוח מאשר פיקאפים מלאים ילדות, והבירה - למה אין עוד סמואל אדמס בחבית בארץ?!?! כל הכבוד!
המשך...

נחמה וחצי
מקום מצויין ושקט לשבת, לשתות משהו ולראות את החיים של תל אביב חולפים מסביב, את התנועה של הרכבים והאנשים היוצאים ובאים לשנקין,דיזינגוף סנטר והשדרה ליד. נעים ונוח להשאר ולדבר. הקפה סביר, הדילים המיוחדים מעולים (שליש גולדסטאר מחבית - 10 ש"ח) אבל השאר קצת יקר (פאולינר וסמואל אדאמס בקבוק ב29 ש"ח? סן פלגרינו ב14?).
המשך...

מרפיס מודיעין
לא ממש בר וגם לא ממש מסעדה (גם אם הבעלים חושבים אחרת), מרפיס בישפרו סנטר הוא הדבר הכי קרוב לחו"ל / תל-אביב באזור בועת השמנת של מודיעין וסביבותיה. כמיטב המסורת של אחותה הבוגרת בהרצליה, מציעה האחות המודיעינית תפאורה אירית מושקעת (אם כי אני בספק אם פאב אירי אמיתי באמת נראה ככה) שעלתה לפי הדיווחים כמה מיליונים טובים, בר כהילים מגוון ומבחר בירות נאה (אם כי מעט מצומצם לטעמי) וגם אוכל לא רע בכלל. חמישי בלילה, המיתון נשאר בדלת והמקום מלא עד אפס מקום. קהל מעורב של גברים ונשים משנות העשרים המאוחרות ועד בכלל ממלא את החלל. מוזיקה חזקה המקשה מאוד על יצירת קומוניקציה עם הסובבים ואווירה כללית של גוד טיים. קבוצה של שישה גברים צמאים ורעבים מגיעה למקום במטרה לפתוח רשמית את חגיגות סוף השבוע. לאחר קצת יסורי כניסה התירו לנו לבסוף להיכנס. עקב מצוקת מקום, קיבלנו שולחן גבוה לארבעה אולם מהר מאוד שידרגנו את עצמנו באסרטיביות לשולחן מרווח יותר. חמישה מתוכנו היו רעבים (ההייטיקיסט כבר הספיק לחגוג את פיטוריו הקרבים בארוחת צהריים דשנה במתחם רמת החייל והגיע שבע) ולכן פצחנו בסבב הזמנות. איש המכירות והגנן הזמינו נקנקיות טלה איריות בעוד העורך דין והמנכ"ל פינקו את עצמם באנטריקוט. מאחר וחסתי על קיבתי לעת לילה, הסתפקתי בכריך רוסטביף. מלבד המנכ"ל שהזמין סלט, כולם הזמינו צ'יפס כתוספת. בנוסף הוזמנה מנת כרובית בבלילה כנישנוש. האוכל התעכב בדרכו אולם כשהגיע, התברר כטעים אם כי לא יוצא דופן. הרוסטביף היה עשוי היטב (כלומר מדיום-וול) אם כי מעט אנמי וחסר תיבלון. נקנקיות הטלה היו טעימות ועסיסיות והאנטריקוטים הגיעו במידת העשיה שהוזמנה. את הכבודה שטפנו בבירה סמואל אדמס (בהירה, קלילה וטעימה), לף בלונד, מרפיס כהה (לאמיצים) וקינחנו בקריק - בירת דובדבנים בלגית טעימה. על השולחן הושארו כ-500 ש"ח תבין ותקילין ובסך הכל ההתנסות הייתה משביעת רצון פלוס. למה כן: בגלל האלכוהול, החברה, האוכל (גם), האוויר הנקי מסיגריות וגם כי אין יותר מדיי אפשרויות בסביבה... למה לא: בגלל ההמתנה בכניסה, ...
המשך...

פורטר אנד סנס
האמת, באתי בשביל הבירה - וכל השאר היה תוספת מעולה. 42 סוגי בירה מהחבית (!!!) - מספר שאין כמוהו בארץ, הפורטר העלה את הרף לגובה חדש. אמנם רוב הבירות לא ישראליות וקצת היו חסרות לי בירות בוטיק מעולות כמו הנגב (שנמצאת בבקבוק), אבל יש דנסינג קאמל, פאולנר וסמואל אדמס (כולל עקרונית, סמואל אדמס עונתי בחבית! עקרונית כי אתמול לא היה..), אבל יש מכבי בחבית (מתי יצא לכם? בירה מעולה!) ולי זה הספיק :)   אבל כאן לא מסתיים הסיפור.. כי הפורטרס הוא מקום של כל כך הרבה יותר. המקום גדול מאוד, ומכיל מקומות ישיבה לכל דבר שמתחשק לכם: בר, שולחנות גבוהים ונמוכים לזוגות, שולחנות לרבעיות, booths אם בא לכם וגם חדרי אירוח גדולים יותר. מהרגע שנכנסים הריח במקום מדהים ומעורר תיאבון - והמנות לא מאכזבות. הנקנקיות תוצרת המקום מדהימות (בקר, בקר-כבש וחזיר בגבינה), ושיפוד האנטריקוט בפירות מיובשים (מתקתק) היה מעולה.    בתקופה הזו, אם אתם ממהרים, יש 20u05D4נחה עקב הרצה.. שווה לבדוק מהר. אבל גם אם לא יצא לכם - הפורטרס יהפוך להיות מקום שכיף לחזור אליו!
המשך...