קיוטו סלסה
מקום מאוד נחמד לעסקית מגוונת וטעימההעסקיות מכילות 3 מנות ולבסוף קפה או גלידה - והגיוון גדול מאודי ש שם בין השאר סושי טעים, אטריות טעימות, גוואקמולי וקרפצ'יולא ניסינו מנות בשריות יותרהשירות היה אדיב ומאוד יעילהעיצוב די יפה והישיבה במקום נעימה מאודבקיצור - מפנק ולא יקר במיוחד
המשך...

אלדד וזהו
הגענו שניים, לחלוק ארוחה עסקית, כבר בחרנו מנות והזלנו ריר, וכשביקשנו להזמין התברר שאי אפשר לחלוק ארוחה עסקית. לא ביקשנו יותר אוכל בפחות כסף, רצינו בדיוק מה שכלול במנה עסקית - רק להתחלק בזה. פשוט אי אפשר לגמור שתי ארוחות עסקיות ויותר כיף לחלוק. אז באלדד וזהו אסור לחלוק עסקיות והם העדיפו שנצא מאוכזבים. אגב המסעדה היתה ריקה באותו זמן.
המשך...

גאטוס
מסעדה מצויינת, נמצאת במרכז נפתי אשקלון. מקום לא גדול, כ - 10 שולחנות מאוד מסודרים.באנו בשביל ארוחת צהרים עסקית, אחרי תקופה די ארוכה שלא היינו, המקום החליף בעלים ודקורציה,אבל עדין אותה מסעדה מצויינת .
המשך...

פאשה - תל אביב
מסעדה תורכית מ-ע-ו-ל-ה. אם אתם בקטע, אז אפילו יותר. האוירה בול, המוזיקה נהדרת, האירוח מקסים. קבלת פנים חמה, ועסקיות לא רעות בכלל. התחלנו עם הסלטים (8 סלטים, חלק מהעסקית) ופיתות מצויינות, והמשכנו עם המנה הראשונה (בחירה של מנה מתוך 6 אפשרויות). שנינו בחרנו בלחמה ג'ון (פיצה :)) שהיה לא רע. משהו כמו פיצה ביתית דקה, אבל טעימה. צ'ופרנו בסלט הבית עם רימונים שהיה חבל"ז, וMK לא הפסיקה לאכול ממנו... פשוט לא יכלה. לעיקרית לקחתי את ארוחת פאשה (נתחי בקר ובמיה ואורז) שיתה מיוחדת מאוד, וטעימה. MK לקחה את נתחי בקר מהטבון שהיו אפילו טובים יותר, אבל שנינו כבר היינו מפוצצים לגמרי.. בקיצור, ביקור זריז במקום אחר לגמרי, יצאנו לא בזול בשביל צהריים, אבל בהחלט שבעים..
המשך...

שליצל
שניצל בטעמים - זה משהו שלא טעמתי עדיין. היום התנסתי בשניצל צרפתי - שניצל ברוטב חרדל. השניצל עצמו לא רע בכלל, אבל אני יותר אהבתי את עניין הסלטים והרטבים - יש שם מגוון. יש גם אוכל ביתי ועוד מגוון בשרים. סה"כ מקום נחמד לארוחת צהריים.   עדכון מהשבוע: הלכנו לאכול שוב בשליצל. הרכבנו שלישיה ויצאנו מהמשרד לצוד את מזוננו. הציד התחיל במקום אחר, שהתברר כעמוס לעיפה אז ויתרנו כי היינו רעבים. נכנסו לשליצל בלי ציפיות גבוהות מידי, ודווקא אז קיבלנו הפתעה נעימה. לקחנו אוכל ביתי, ולא שניצל-שליצל לשם שינוי, והתישבנו. הפינוקים לא איחרו להגיע -חומוס, סלטים ופיתות. ההזמנה בדרך. צלוחית החומוס התנקתה במהרה, ואז ניגשנו למלאכת מילוי הצלחת. מנת בשר, תוספת ועוד תוספת ועוד תוספת...ומה עם צ'יפס ? "בהכנה - שבו, נביא לכם" לאחר 3 דקות התפרצה לה קערת צ'יפס אל השולחן הגאה שלנו, התמקמה בין הסלטים לצלחות. בינתיים החברה הטובים מילאו מחדש את הסלטים, והציעו עוד ועוד...   לקח לנו 15 דקות למלא אסמנו בכל טוב. התנדנדנו על הכסאות, נהנים מבקבוק שתיה, ורק הצטערנו שזה נגמר.   "אין דברים חינם" - ככה אמרו לי מגיל אפס. מסתבר שבשליצל לא שמעו על המשפט. נשארנו עם המחיר של העסקית, לאחר כל התוספות והפינוקים שהגיעו לשולחן.   אנשי השליצל הטובים, נשארו לנקות אחרינו ואנחנו רק אמרנו תודה על הארוחה המפתיעה הזאת. בהחלט שדרוג. גם לכוכב הנוסף.
המשך...

קפה איטליה
=הביקורת פורסמה לראשונה בבלוג שלי בעכבר קפה=   לא יוצא לנו הרבה פעמים צהריים חופשיים מעבודה, ככה פתאום באמצע שבוע. תמיד זה במסגרת חצי יום חופש כזה או אחר שאנחנו מחליטים לקחת. כמובן שאנחנו מנצלים צהריים שכאלה מלבד למנוחה, לארוחה עסקית- לרוב במקומות שלאכול בהם בערב זה מתכון בטוח לשחיטה כלכלית לכיס ולהתאבדות הארנק (אגב, מאותה סיבה אנחנו הולכים לבראנצ'ים במקומות האלה בדיוק..), מיתון כבר אמרנו? לא פעם.        אז התלבטנו והתלבטנו וכבר נסענו לכיוון המקום האהוב עלינו (רמז: מתחיל בה'...) ובסוף החלטנו לחדש, ללכת על מקום שעוד לא היינו בו, אז עשינו פרסה ונסענו לכיוון יגאל אלון, לעסקית צהריים בקפה איטליה. יש מקומות שאם אתה לא מכיר אותם או לא שמעת עליהם לפני שבאת, השם שלהם עשוי להטעות אותך. זה קורה בקופי בר למשל, למי שלא מכיר ומצפה לקבל סוג של ארומה משודרג ומקבל את אחד המקומות השווים, זה קורה גם בקפה איטליה, שיש מי שמצפה לקפה. נו בנוסח איטליה. אז למי שלא שמע קודם נאמר כבר עכשיו- קפה זה לא. חו"לי למהדרין זה כן. לגמרי.        והעסקית? אז ככה. על הנייר, מדובר בעסקית לא רעה בכלל: 59 ₪ (שבשפה עסקית זה אומר שזה רק קצת יותר מכל עסקית סטנדרטית בבית קפה תל אביבי) למנה ראשונה, עיקרית ושתייה קלה (ממש קלה- תה קר או לימונדה או סודה).  ובכן, במנות הראשונות ההיצע דל עד מבאס (ודווקא נראה שהדברים המעניינים באמת נמצאים בתפריט הרגיל). אנחנו הלכנו על קרפצ'יו מוצרלה, שהיה אמור להיות מנת הדגל של הראשונות היה סתם (וזה לא קורה לי הרבה) ומבאס. פשוט סתם.  עוד הזמנו, סלט חסה עם פרמזן, שהגיע חמוץ ברמות בלתי נסבלות וחזר למטבח ויצא שוב סלט חסה בלי חומץ עם פרמזן אבל בעיקר סתם סתם סתם. מאכזב (וכמו שהמארחת החמודה אמרה- נו מה רציתם זה סלט חסה...וואלה צודקת). ליד המנות הראשונות הזמנו גם פוקצ'ה (12 ₪), שאתם ודאי יודעים את חולשתי למאפים, אבל הלא יאמן קרה...סתם גם פה? כמובן שלא ...
המשך...

ביסטרו טשרניחובסקי 6
איזה כייף, נגמרו המילואים וככה יצא חצי יום חופש מתנה באמצע השבוע. באמת כייף! אז החלטנו א' ואני להתפנק גם כי זה לא קורה הרבה שיוצא במהלך שבוע עבודה לצאת לאיזו עסקית שווה ולאכול יחד באמצע היום (אגב, מומלץ לפחות פעם בשבוע J). שוב עם כל ההתלבטויות בחרנו לבסוף בטשרנחוסקי 6. כבר הרבה זמן שאני שומע על טשרנחובסקי 6 (כן פעם הם היו בלוקיישן הכי מושר ולוהט במוזיקה הישראלית עד שעברו למס' 5, אבל השם נשאר) וזה גם נמצא בשכונה, כך שיוצא לנו לעבור על פניו הרבה ומשום מה עד השבוע לא יצא...האמת? היה ביקור מאוד מאוד מוזר. יש למקום את כל הנתונים להיות אורנה ואלה של רחוב טשרנחובסקי, כלומר ביסטרו שכונתי ששמו ייצא גם הרחק מגבולות השכונה ובגדול (אם כי אני מקווה שהרחוב לא יהפוך לשינקין וישמור על האופי המיוחד שלו). אבל עד אז יש להם הרבה עבודה לעשות כי איך אומרים, הם עוד לא שם.   שלא תבינו לא נכון, לא היה גרוע אלא סתם בינוני ויקר מאוד מאוד (עסקית לא מאוד משביעה ב 75 ₪  ועוד בלי שתיה???). למה? אז אני אפרט. תפריט הצהריים מציע כל מיני אפשרויות כשלעסקית סטנדרטית ניתן לקבל לפתיחה סלט ירקות ומנה עיקרית במחירים דווקא סבירים (בין 42 ל 65), עד כה הכל בסדר, נכון? נכון מאוד, אבל אם תרצו להחליף את הסלט ירקות למרק, תצטרכו להוסיף 16 ₪ ואם תרצו לשנות את הסלט לקבב עם טחינה תצטרכו שוב להוסיף 16 ₪ על שני קבבונים קטנטנים!! מאוד קטנטנים ומאוד מאכזבים! אם תרצו עוד טיפה טחינה תצטרכו להוסיף עוד 8 ₪ (מה יהיה?!), השמן זית על העגבניות שהוגשו בצד דווקא היה מעולה. המרק, לעומת הקבב המאכזב היה מצויין, לא נכחיש! מרק גזר עם חלב קוקוס וקארי שווה מאוד, חריף כמו שצריך על מנת לעורר געגועים למזרח! המשכנו לעיקריות. א' הזמין את אחד המאכלים האהובים עליו (ובהתאם לכך עם הזמן גובשו הסטנדרטים המחמירים שלו): כבדים עם פירה (55 ₪), נשמע ...
המשך...

פסטה מיאה - הרצליה פיתוח
פסטה מיאה הרצליה – ארוחה עסקית לעיתים רחוקות מדי, אני נפגשת עם חברה לצהריים בהרצליה, הגיע היום וזה קרה שוב שנפגשתי עם חברה לארוחת צהריים בהרצליה, לאחר התלבטות החברה אמרה, שבוע שעבר הייתי בפסטה מיאה בהוד השרון והיה מצוין, בואי ננסה את הסניף החדש בהרצליה. כמובן שלא נרשמה התנגדות מצידי וכך בחרנו את פסטה מיאה. העסקית שלהם כוללת: במחיר המנה העיקרית מקבלים מנה ראשונה, לחם הבית ושתייה קלה. למנה ראשונה ניתן לבחור אחת מהאופציות הבאות: ·        סלט גינה ·        אנטיפסטי ·        מרק היום ·        כדור ארצ'יני חברתי ביקשה אנטיפסטי, שאלה אם אפשר בלי פלפלים, נענתה בשלילה, הצלחות כבר מוכנות. החליטה לקחת בכל זאת. בצלחת האנטיפסטי הגיעה פרוסת חציל, פרוסת בטטה, פרוסת זוקיני, קוביות סלק, שני פרחי כרובית, ופלח פלפל. חברתי אכלה ואמרה חביב, אבל בהוד השרון התיבול יותר מוצלח. אני למנה ראשונה בחרתי את הארצ'יני. בדרך כלל המנה מוגשת עם רוטב פלפלים ועגבניות, אני ביקשתי בלי ונעניתי בחיוב. הכדור היה טעים, אך לעניות דעתי בסניף בווילסון כדור הארצ'יני עוד יותר טוב. בנוסף הגיעו לשולחן גם שתי לחמניות עם שמן זית ופירורי זיתים שחורים. לחמניות חמות שיצאו מהתנור, מעולות, החסרון היחיד מלאות קמח שמלכלך הכל. ביקשנו גם חמאה, שנמרחה בשמחה. לשתייה שתינו בחרנו מים מינרליים. לעיקריות בוחרים את הפסטה שיש באותו היום והמחיר נקבע על ידי הרוטב. פירוט הרטבים היומי נמצא בתפריט, הרטבים מחולקים לפי: רטבים על בסיס עגבניות, רטבים על בסיס שמן זית ורטבים על בסיס שמנת. עוד ניתן לבחור ניוקי או רביולי בתוספת של 8-12 ₪ למחיר הרוטב. חברתי בחרה פסטה מחיטה מלאה והרוטב שבחרה היה כבד עוף ונציאני – שמן זין, פורטבלו, כבדים ובצל מקורמל – 55 ₪. הגיעה מנה יפה, כמות נאה של כבדים וחברתי מסרה ככה: הפסטה עשויה יותר טוב מהוד השרון, אבל הכבדים פחות. לסיכום אמרה, מנה מוצלחת. אני הזמנתי פסטה לבנה, הרוטב הנבחר היה על בסיס שמנת – רוטב ארבע גבינות – גאודה, רוקפור, פיקורינו ופרמזן (55 ₪) ביקשתי כהרגלי בריכה של רוטב וככה היה. הרוטב היה טעים אך מעט אנמי לגבינות שאמורות להיות בו, כל ארבעת הגבינות היו אמורות לתת איזה טוויסט לטעם, ...
המשך...

אנאמרו
פרדסיה זה בארץ ? יש לי חברה שגרה בפרדסיה, כן, אין מה לעשות, אף אחד לא מושלם. אחרי שלא נפגשנו ים זמן, החלטנו, צריכות להיפגש. יצאתי לי מהעבודה, עליתי על כביש 6 ונסעתי לפגוש אותה. אספתי אותה והלכנו ל – late late late lunch. המקום שנבחר היה אנאמרו. אנאמרו ממוקמת במושב בית יצחק המרוחק כ – 10 דקות נסיעה מביתה בפרדסיה. כיאה למושב, נסענו לנו בתוך הירוק, הגענו על פי השילוט וחנינו במרחבים האינסופיים שאינם מוכרים לתל אביבית שכמותי. הגענו וקיבלנו את התפריט העסקי. ישנם כמה סוגים של ארוחה עסקית ממחיר 49 ₪ עד 99 ₪. אני בחרתי ארוחה עסקית ב – 59 ₪ וחברתי בחרה ארוחה עסקית ב – 69 ₪. ההבדל בין הארוחות הוא המנה העיקרית שניתן לבחור. למנות ראשונות חברתי לקחה: טורטייה עם נתחי עוף בגריל, פלפל קלוי, טפנד עגבניות מיובשות על טחינה הוגשה הטורטייה חצויה לשני חלקים, עם צלוחית סלסה עגבניות וצלוחית טחינה עם נגיעה של פסטו. מנה טעימה ורגילה שקיבלה טוויסט קטן מהפסטו בטחינה, דבר ששדרג את המנה פלאים. דווח שהסלסה טובה, אך סתמית למדי. אני בחרתי פטה כבד ההגשה הייתה מעניינת, ריבת הבצל כיסתה לגמרי את הפטה. הזזתי אותה אחר כבוד והגעתי לפטה. פטה טוב, במרקם נעים הריבה נתנה את המתיקות הנדרשת והטוסטונים היו מספיקים לגמרי. לדעתי היה חסר מלח, אבל מעבר לזה, הפטה היה מוצלח. בתחילת הארוחה, ביקשנו מהמלצרית שלא יוציאו לנו את המנות העיקריות עד שנבקש. בקשה זו כובדה בשמחה. אחרי שעוד קשקשנו קצת ונחנו עוד מעט ביקשנו את המנות העיקריות. חברתי בחרה לעיקרית המבורגר, 300 גרם של בשר אנטריקוט, מוגש עם תוספת וסלט ירוק. חברתי אמרה אם כבר חטאים אז עד הסוף ובחרה צ'יפס.  היא מרחה לה קטשופ ומיונז וחרדל וניגשה למלאכת האכילה. אמרה לי ככה, איבי, תכתבי שההמבורגר מצוין ! עסיסי ועשוי במידה כמו שביקשתי. הצ'יפס היו מתובלים, דבר שלא צוין בתפריט. זה לא הפריע לנו, הצ'יפס היו טובים. הסלט הירוק הכיל, חסה, עגבניות, מלפפונים ונבטים. שילוב מעניין עם רוטב טעים. מנה מוצלחת. אני הזמנתי את שניצל הבית, בחרתי תוספת של פירה וביקשתי אם אפשר במקום סלט ירוק רק מלפפונים לא מתובלים. הבקשה נענתה ...
המשך...

אייר קפה
אייר קפה – אירפורט סיטי – המסעדה כשרה   החיפוש והנסיונות של ד' ושלי לשפר את מצבנו הקולינרי בלוד, הביא אותנו לנסות את המסעדה החדשה אייר קפה באייר פורט סיטי. לא ידענו איזו מסעדה זו, לקחנו צ'אנס. הגענו, חנינו במגרש החנייה הצמוד למסעדה. העיצוב מאד נעים, יש מרפסת חיצונית וחללים פנימיים. בחרנו לשבת בחלל הפנימי, ליד החלון עם השמש הנעימה. מסתבר שהמסעדה חלבית כשרה, זרמנו עם הנושא, אני מאד אוהבת פסטות וד' אמרה שתלך על כריך טוב או פשטידה. לקחנו את העסקית. העסקית מורכבת ממנה ראשונה לבחירה, מנה עיקרית שעל פיה נקבע מחיר העסקית ושתייה. מרק היום היה מרק בצל, אני מאד אוהבת מרק בצל, גם ד' אוהבת מרק בצל, לכן הוחלט, 2 מרק בצל למנה ראשונה. הגיעו קעריות עם מרק הבצל, המרק היה בטמפרטורה טובה, חם כמו שצריך. פנכת קרוטונים הוגשה לצידו של המרק. הקרוטונים היו קטנטנים ועשויים מדי ולא היה ביכולתם לספוג את טעמי המרק כמו שקרוטונים אמורים לעשות. המרק היה סתמי, ללא שום טעם ייחודי, לא טעם של ציר ירקות, לא של הבצל וגם לא של היין הלבן. ביקשנו גבינה, קיבלנו "מלחיית" פרמזן, הוספנו, זה הוסיף קצת מליחות שהייתה נדרשת למרק, אבל זה לא באמת עזר, את המלח, הפלפל והטעמים צריך להוסיף כבר בבישול. אני התלבטתי באיזו פסטה לבחור, המלצרית המליצה על פטוצ'יני, אמרה שהוא מעולה, פסטה טרייה. לקחתי, פטוצ'יני ברוטב פסטו שמנת (55 ₪), בנוסף ביקשתי הקרמה של המנה (7 ₪). הגיעה המנה, חמה, רותחת בגלל ההקרמה, חיכיתי קצת, הפסטה עצמה הייתה דקה מדי לעניות דעתי, כל הכיף בפטוצ'יני זה שהפסטה רחבה כזו. היא הייתה עשויה במידה נכונה. הרוטב היה תפל, הפסטו לא הורגש, כשאני מזמינה רוטב פסטו שמנת, אני מזמינה אותו כי אני רוצה להרגיש את טעם השום, הבזיליקום, הפרמזן, כל אלו כנראה שהיו אבל לא מודגשים מספיק. המנה הוקרמה בגבינה בלתי ברורה ומסטיקית למדי. חבל, מנה פשוטה שקל לעשות אותה טעימה. ד' התלבטה מה לקחת, מאפה או כריך, אחרי שהוחלט על כריך, המלצרית מאד השתדלה "לדחוף" לנו דברים עם טורטייה, ניסיתי להסביר למלצרית שזה לא ילך עם ד', ...
המשך...

גרין האוס קפה
מסעדת גרין האוס – מושב שילת – המסעדה לא כשרה טרם עזיבתי, ד' ואני, החלטנו לדגום מסעדות באזור לוד שטרם היינו בהן. להפעם הוחלט לנסות את גרין האוס – מסעדה הממוקמת בשילת ליד משתלה. בית הקפה נמצא בינות המשתלה, ישבנו בפנים מפאת הקור ומסביבנו מלא עציצים ועצים קטנים. דבר המוסיף מאד לאווירה שאתה סועד לך בטבע אבל בתנאים משופרים. ראינו את התפריט באינטרנט, מסתבר שהוא לא ממש מעודכן. הגענו ב – 11:45 עם מחשבה לאכול ארוחת בוקר, התפריט לא הלהיב אותנו, היה סתמי החלטנו לחכות רבע שעה לתפריט צהריים. ארוחה עסקית שלהם כוללת מנה ראשונה לבחירה במחיר המנה העיקרית. במנות הראשונות ניתן היה לבחור בין ירקות קלויים, סלט, פטה כבד ומרק היום. בחרנו ד' ואני בפטה. קיבלנו פרוסה דקיקה במיוחד (הלוואי והפורסות בסופר, היו לומדות לפרוס ככה דק ....) של פטה. ליד פרוסת הפטה, היה צנים קשה במיוחד ותלולית ריבה. הרמתי את פרוסת הפטה והנחתי אותה על הצנים, הצנים היה גדול מדי, ניסיתי למרוח את הפטה אבל, הוא לא היה ממש מריח וגם לא היה מספיק. הפטה היה בסדר, לא יותר, גם תוספת הפיסטוקים הגרוסים לא היוותה קפיצה בטעם כמו שחשבתי. ניסיון להוסיף מעט ריבה גם לא הועיל. הוספתי מעט מלח וזה היה יותר טוב. מנה קטנטנה ולא ממצה. למנות עיקריות הזמנו: ד' הזמינה המבורגר (56 ₪) עם צ'יפס, ביקשה במידת צלייה מדיום ואכן כך הגיע. הצ'יפס היה קנוי ומהסוג הפשוט ביותר. ד' מסרה שההמבורגר בסדר, הרכבנו לעצמנו רטבים, ד' אוהבת לערבב מיונז, קטשופ וחרדל. אני אוהבת לערבב מיונז, מיונז חריף וחרדל, אבל לא היה להם מיונז חריף והסתפקתי במיונז עם חרדל. אני הזמנתי כמובן שניצל ופירה (56 ₪) הגיעה מנה גדולה, מכובדת, השניצל היה בסדר, הציפוי פריך כמו שצריך. למרות שאין הרבה מה לצפות משניצל, עדיין הייתי רוצה שיהיה לו יותר טעם. אני לא נוהגת להוסיף מלח לשום דבר ופה ממש היה צריך. הפירה היה גושי מדי לטעמי, יותר מדי גושים נשכחו במעיכה וגם הוא סבל מחוסר מלח וממימיות. לסיכום, מקום שנעים לשבת בו, המלצרים משתדלים, לא תמיד בהצלחה. הציון שלי 2.75 מתוך 5.   הסקאלה החדשה לביקורות האוכל: 1 – ...
המשך...

אמורה מיו
כתבתי לי את רשימת רשימת העסקיות המומלצות בתל אביב והופתעתי לגלות שלא כתבתי ביקורת על אמורה מיו - אולי המסעדה שבה אני אוכל הכי הרבה בתל אביב!   מה עוד אפשר לאמר על אמורה מיו שלא נאמר - האוכל האיטלקי הטוב ביותר בדיל הטוב ביותר שאפשר למצא. זה לא זול, אבל זה ממש לא יקר - ואם משווים לאיכות האוכל המעולה, לחוויה במקום ולשירות המצויין - התוצאה היא אחת האפשרויות הטובות ביותר לארוחה איטלקית בתל אביב.   סתם בשביל לסבר את האוזן, כי לאמורה מיו אפשר להגיע מכל מיני סיבות, אבל עסקית הצהריים שלהם, בגירסה הזולה שלה, ב55 ש"ח, כולל משקה (יין, בירה, מרטיני או שתייה קלה), מנה ראשונה (בשבילי תמיד אנטיפסטי, אבל יש גם מרק וסלט), ומנה עיקרית - פסטה אחת מתוך 6 או 7 אפשרויות שפשוט כולן מעולות.   בנוסף יש במקום אוכל איטלקי בשרי כמובן - אנריקוט, כבד ביין וכדומה - כולם מצויינים גם הם.   מומלץ בחום!
המשך...