|
|
הפיל
מקום נחמד לשיפודים בשכונות הצפוניות-מזרחיות של תל אביב. האוירה היא של שנות ה-70, ספסלי עץ שרוטים וממורביליה רבה על הקירות. יוצא לי לאכול שם מספר פעמים בשנה ואני תמיד הולכת על שיפודי פרגית, שעליהם אני יכולה להמליץ כטעימים.האוכל לא יקר - פשוט, אך טעים. מקבלים חמוצים, סלטים עם הבשר, וקפה על חשבון הבית בסוף ( מי שיודעת ולוקחת לעצמה).מומלץ לאוהבות אוירה מחוספסת ונוסטלגית. בפעם האחרונה שהייתי שם, היה ריק ופחות נעים מתמיד - יכול להיות שהמקום משתנה לרעה, או שזה היה חד פעמי. הקפה השחור היה חמוץ.
המשך...
|
|
09:05 21/01/2008
|
|
|
רוברג
רוברג אשר שוכנת בלב לבנים ומשקיפה על נוף מרהיב של הכנרת רמת הגולן והרי הגליל המסעדה מציעה אוכל ישראלי ים-תיכוני עם נגיעות העולם אותן ממזג במומחיות השף אילן רוברג. אנחנו בחרנו את ארוחת הטעימות שזה אומר שבעצם אוכלים כמעט את כל מה שיש בתפריט. אני לא זוכרת כמה מנות ראשונות אמצעיות ועיקריות קיבלנו אבל זה היה המון המון המון אוכל, שהתחילו להגיע העיקריות כבר בקושי היה לנו מקום בבטן.כל המנות היו מוגשות מעולה, צוות המסעדה היו חייכנים ומקסימים. גם השף שיוצא מידי פעם לבדוק שכולם נהנים.הדבר היחיד, שפחות אהבתי היה הקינוח יותר נכון הקינוחים - המבחר היה נהדר אבל קינוחים פרווה זה משהו שלטעמי אף פעם לא משתווה לקינוחים עם שוקלד חלב אמיתי. אבל בכ"ז זה משהו שאני לוקחת בחשבון אם יוצא לי להגיע למסעדה כשרה.
המשך...
|
|
19:33 12/01/2008
|
|
|
ליאת נוריאל
אני ממליצה בחום על ליאת לטיפולי שיאצו שעושים טוב ללב ולגוף :-)תהנו, ותודו לי אח"כ :-)רלוונטי לאלו מאיתנו שגרות או גרים במרכז וגם לאלו שמתגוררות באזור חיפה והעמקים.
המשך...
|
|
18:53 20/01/2008
|
|
|
לימוזין
מסעדת בשר ברמת ישי. בכניסה למסעדה יש אטליז, אם מגיעים באמצע השבוע אפשר גם לקנות בשר הביתה...לפי התפריט יש להם מנות מכמעט כל חלקי הפרה. אני הסתפקתי בהמבורגר, שלמרות שהגיע שלי קטשופ או כל רוטב אחר, היה טעים למדי.
לסלט קטן הם קוראים סלטטון. והוא ממש לא קטן.
המשך...
|
|
17:37 28/06/2009
|
|
|
Y music
דדי אלוני היה הספק הראשון עימו סגרנו לערב החתונה והספק האחרון שהלך הביתה בסיומו של אירוע מוצלח ביותר שנמשך כ-9 שעות נטו וכמובן שהרבה הרבה בזכותו! פגישה קצרה הספיקה בכדי להבין שמדובר בבעל מקצוע אמיתי על כל המשתמע מכך. לאחר כמה רגעים של שיחה הבין ישר את אופי האירוע: חתונת שטח במושב בית לחם הגלילית, ועם הכוונה כללית ביותר מצידנו וללא רשימות מייגעות של בקשות, ידע לקלוע היטב לטעמם של כל 380 המוזמנים בכל טווח גילאים אפשרי.ובמבחן התוצאה: עד השעה 03:30 רקדו ושמחו אורחים מכל שכבות הגיל בניצוחו של דדי אלוני שתיקלט מעמדת הדי.ג'י. שהוקמה על עגלה חקלאית רתומה לטרקטור כתום...החל מהמוסיקה שהתנגנה לכל אורך קבלת הפנים והאוכל, ועד לשליטה המצוינת בכל נושא ההגברה שאפשרה למי שרצה לשבת מחוץ לאזור הריקודים לדבר בנוחות ולהמשיך וליהנות מהערב, דדי לא הפסיק לקצור מחמאות גם שבועות לאחר האירוע!ועידו – איש הקשר, היד המושכת בפועל בחוטים : מסודר ומאורגן בצורה יוצאת דופן ומרשימה! מקצוען בכל נושא ההתנהלות, סגירת קצוות ותיאומים (והיו לא מעט היות ודובר באירוע שטח). תמיד מעדכן וזמין להתעדכן , חושב על הפרטים הקטנים ביותר ויודע לתת את ההרגשה והשירות הטובים ביותר שיכולנו לבקש.שוב מנצלים את ההזדמנות להודות לכם מקרב לב על שהייתם חלק משמעותי במה שהפך את הערב הזה למופלא וכמובן על כל מה שקדם לו!
המשך...
|
|
00:14 09/07/2009
|
|
|
זוריק
החיים הבוהמיים של תל אביב הם חוויה יום יומיומית שיש להבינה דרך נשימות קצובות ורחבות אחרת אתם מסתכנים בחנק בלתי צפוי וקטלני. בתור נקודת התחלה טובה להתחברות ראשונית, יכולים להיות בתי קפה רבים הפזורים בעיר. כל בית קפה וייחודו הוא, מלא בברנז'ה של התל אביביים הבטלנים, אנשים שמשדרים הצלחה, נינוחות וסטייל בלתי מעורער של החיים הטובים שמתבטאים ברישול והקפדה "מותגית".
בנקודה הכי תוססת של הצפון הישן המציאות התל אביבית מקבלת תפנית מעניינת, רחבה, מסקרנת ודוחה הרבה יותר ומובנת הרבה פחות. במרכז מעוזו של הצפון הישן, שבכניסתו ניצב כיכר מילאנו (מה הקשר בין פיסת הדשא הזאת להגדרה של כיכר ולמה דווקא מילאנו – חידה עבורי), כמו שער כניסה לעולמו של הארנב באגדה "אליסה בארץ הפלאות". גולת הכותרת הם כמובן בתי הקפה האינסופיים שמארחים אורחים בורגניים שעברו את התלאות של תל אביב בהצלחה ושרדו את כל מבחני הקבלה שלה וכעת נהנים להם מהשקט של הלב הצפוני במרכז תל אביב.
נחזור לשער הכניסה אל העולם המרתק הזה. בכיכר מילאנו, שנמצאת בתוך הפרונט החזיתי שלו, ממוקמים 2 בתי קפה צמודים זה לזה, אחד מפוצץ ביותר בכל שעות היממה, השני מפוצץ קצת פחות ולפעמים אפילו ריק. שני אחים תאומים החולקים את אותו הרחם, ניזונים מאותה האם, לאחד קוראים "זוריק" לשני "קופי האוס".
ב"זוריק" ביקרתי פעמיים במהלך חיי המלאים קצב התל אביבי (ושיסלחו אותי בקופי האוס אבל אם אני רואה שני מקומות צמודים זה לזה ואחד מלא אני אכנס לתוכו רק מתוך סקרנות, שלא מתעוררת לנוכח מקום ריק), פעם אחת בשעות הלילה קצת אחרי חצות במוצאי שבת, ופעם אחרת בשעות אחר הצהריים המוקדמות ביום שני. בשני המקרים מצאתי את המקום עמוס עד כמעט אפס מקום בנשים בלונדיניות "חכמות" בעלות נוט בוק אדום, אנשי עסקים צעירים עם חולצות מכופתרות עם שרוולים מקופלים, ברמודות אופנתיות וקפקפי עור יקרים על הרגליים, אמהות עם עגלות סטייל רכבי המר או קשירות "רוחניות" סביב החזה, ואבות עם קפקפי ים ושעוני יוקרה.
המלצריות האנטיפטיות תואמת את הסטייל ...
המשך...
|
|
13:33 15/10/2009
|
|
|
מיה קפלושניק - צלמת
בפעם הראשונה שדיברנו עם מיה הבנו שקיבלנו המלצה טובה מאד.אחרי שנפגשנו איתה הבנו שלא צריך להמשיך לחפש.העבודה איתה היתה מדהימה, כל המשפחה ציינה שהיתה לנו צלמת מקסימה, שלא הפסיקה לעבוד לרגע.למרות תנאי מזג האוויר.מיה היא לא סתם צלמת, היא אמנית מוכשרת.מיה הוציאה מהחתונה שלנו את המקסימום, היא תפסה את האנרגיות, את האנשים, את הסיפורים הקטנים.אנחנו מסתכלים על האלבום שמיה עשתה לנו ולא מאמינים שמישהו היה עושה זאת טוב ממנה.התאהבנו.
המשך...
|
|
08:01 27/01/2010
|
|