מדובר ברשת אטליזים, עם שלושה סניפים בב"ש.

אני קניתי בעיר העתיקה, בסניף קטן יחסית. השירות היה מהיר מאוד, אדיב ומקצועי. הבשר במקום לא זול, אבל מסיבות טובות. קניתי בשר לקבב, שזה מגיע כבר מטובל עם שומן בשר וכל מני דברים טובים, שישליק פרגיות שהיה מצוין וכמה סטקים.

כל הבשר הגיע למגל עוד באותו הערב, כמעט ולא תיבלנו אותו, והוא יצא ממש טעים, למרות שקניתי יותר מדי וחשבתי שישאר מלא בשר, צוות האוכלים הצליח לסיים את הכל (כמעט) והיה מרוצה מאוד.

סך הכל קניתי קילו בשר טחון לקבב, 8 שישליק פרגיות ו 5 סטקים אנטריקוט במחיר של 280 ש"ח.

מסעדה איטלקית בשדרת האוכל שממוקמת במתחם וואן פלזה (One Plaza) בבאר שבע.

השולחנות ממקומים עם הפנים לחניה, עם קירות מזכוכית (בחורף) ושימשיות בקיץ, צוות המלצרים צעיר וחובבני קצת, מה שמוסיף לאווירה לא מחייבת ונחמדה. המארחת ציינה בפנינו שכל המזון מגיע ביבוא באיטליה.

הזמנו רביולי בטטה ברוטב שמנת ופטריות (40 ש"ח) וסלט מוקפץ (גזר, קישואים, גמבות, פטריות שמפיניון, מוקפצים בסויה, דבש וחומץ, בתוספת שברע קשיו על מצע אייסברג - 37 ש"ח).

מנת  הרביולי היתה טעימה ועשויה טוב. לא היתה ענקית כמו האוכל שמגישים בנאפיס השכן, אבל בהחלט בסדר.

את מנת הסלט אני לא אהבתי במיוחד, טעם הסויה ושרוף היה יותר מדי דומיננטי, אבל לא היו תלונות מצד בת הזוג, אז זה עניין של טעם.

סה"כ, חוויה נחמדה ואוכל טוב.

הגענו למסעדה ביום ראשון בערב, המקום היה ריק לגמרי וזה הכניס בנו קצת חשש..

המלצרית הושיבה אותנו איפה שרצינו ובעל הבית בא לברך ולהציג את עצמו והמסעדה. בבר (השף) הציג את המקום כמתמחה בשני תחומים : הבישול המרוקני ומנות מיוחדות. ביקשנו לשמוע על הבישול המרוקני, כי את המנות האחרות באמת אפשר לאכול במקומות אחרים..

אחרי ששמענו מהשף מה יש למקום להציע, החלטנו ללכת על מגוון סלטים לפתיחה, לחם הבית ושתי מנות עיקריות: בשר מבושל בכדרה בבישול איטי.

הסלטים היו טעימים, לחם הבית היה מצוין. פשוט טרי וטעים.

חבל שאני לא זוכר מה היו השמות של המנות העיקריות, אבל הבשר היה טעים ביותר. התיבול, הבישול, המרקם של הבשר.. היה מאוד טעים.

חיסלנו את המנות העיקריות והינו מרוצים אך לא מפוצצים עד גסיסה, בדיוק כמו שצריך. קיבלנו מתוקים מרוקאים ותה או קפה על חשבון הבית.

החשבון קצת הפתיע אותי, אולי כי אני לא רגיל לאוכל בחוץ, ולא במסעדות כאלה. השותפים לשולחן אמרו לי שזה מחיר הוגן לחלוטין. על הסלטים לפתיחה (לשלושה אנשים) שילמו כ 55 ש"ח, על כל מנה עיקרית בערך 80 ש"ח.

במרכז ביג, יושב לו בית קפה ומאפיה של לחם ארז.

הרבה פעמים שעברתי שם המקום היה שומם, חשבתי שזה בגלל המיקום בפינה או מחוסר התאמה לאוכלסיה המקומית, אז יום אחד נכנסנו לבדוק.

הינו שלושה, ואני קצת רעב, לקחתי כריך עם קציצות (נדמה לי שזה מנת הבית) והחבר אכל סלט.

הכריך שלי היה מאכזב - היו בו שלוש קציצות קטנות חתוכות לחצי בתוך שתי פרוסות. הקציצות היו סבירות אבל לא משהו מיוחד, הלחם היה ממש לא טרי ולא משהו שאתה מצפה לקבל במאפיה.

הסלט של החבר היה טעים ועשיר.

לסיכום - יש במרכז ביג אפשרויות יותר טובות לניצול הכסף, וכנראה בגלל זה המקום די שומם וישאר כך.

חנות מקצועית לציוד ריצה, אפשר למצוא בה נעליים וביגוד.

בחנות יש הליכון שבעזרתו בוחנים את סגנון הדריכה של האדם ולפי זה מתאימים לו את הנעל, הבדיקה חינם ואיננה מחייבת.

המוכר שלנו היה בעל הבית, אריה, שמכר בצורה מקצועית, אדיבה ועם המון המון סבלנות. אחרי מאמצים רבים מצאני נעל מקצועית, מתאימה ושנראת טוב.

סה"כ החוויה היתה מאוד חיובית ובאמת אין חנויות מקצועיות כאלה דרומית לת"א.

הגענו לסניף באילת בשעת לילה מאוחרת, בסביבות 02:00, הצוות קיבל אותנו יפה, הזמנו שוקו וקפה קר.

השוקו היה אחלה, בדיוק מה שרציתי, וגם הקפה קיבל תשבוחות, הבעיתיות התחילה כאשר הצוות החליט אחרי בערך 10 דקות שישבנו שם, שהם רוצים שנעזוב אותם לבד ונתן להם לחגוג.

מה שקרה זה שהמוסיקה הנחמדה שמשכה אותנו פנימה התחלפה בקובי פרץ בוואליום כזה שלא אפשר לנו לדבר, אחרי שביקשנו שיחלישו מספר פעמים הוואליום כל הזמן חזר.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני לגמרי יכול להזדהות עם צוות עובדים שכבר רוצה להגיע הביתה אחרי משמרת, אבל יש צורה לעשות את זה. המקום נראה כמו קפה שהשתלטו עליו חבורת רחוב, אחד עטוף במגבת שני לבוש מוזר, ופשוט התחילו לתקלט לנו על הראש טראנסים בשילוב מנצח עם שלמה ארצי.

יצאנו משם קצת מבואסים, למרות השוקו הטוב החוויה היתה לא נעימה.

הגענו למקום בשעה 19:30 באמצע השבוע, וקצת התלבטנו אם זה סגור כי הכל היה שקט וכמעט לא היו אנשים, בשונה מהרבה פעמים בערב שיש הרבה תנועה מחוץ למסעדה כל הערב.

מבפנים העצוב קצת מוזר, יש חדר גדול והשולחונות מסודרים ב 4 שורות ישרות, מזכיר קצת מסעדות פועלים וחדרי אוכל, אבל עם עריכת שולחן יותר מפוארת ומסודרת. איך שהתיישבנו המלצר הגיש לנו את "התפריטים בעברית"..

אכלנו מנות דגים : סטייק סלומון וסלט עם שריפס. המנות היו טעימות ולא יקרות, הסלמון הגיע עם פירה טוב וסלט טרי וגם השריפס היה טעים.

רצינו להזמין גם כבד שהיה בתפריט, אבל המלצר המליץ לא לקחת, בטענה שהכבד קפוא ויהיה עדיף לנו לאכול משהו טרי, שזו המלצה נחמדה ממלצר.

סה"כ מחיר הוגן לאוכל טעים, הבעיה שלא היה ממש משביע, כנראה שבשביל להיות שבעים צריך להזמין עוד מנות ראשונות, או לא להגיע ממש רעבים..

בנוסף לדגים יש גם תפריט עשיר של בשרים שממנו לא נסינו.

ההמבוגריה ממקומת בשדרת האוכל של העיר העתיקה (רח' קק"ל), מציעה המבוגר שהטעם שלו רגיל מינוס, אפשר להגיד "נסבל". זה לא מקום שנוח לשבת בו והשרות מנימלסטי ביותר.

מבחינת מה שחשוב : הגלידה של גלידה באר שבע בסניף של העיר העתיקה ( הסניף הראשון), היא גלידה מצויינת. אם הולכים על העסקה של הקופסא הגדולה ב 100 ש"ח זו עסקה ממש טובה.

מה שפחות חשוב - השרות הוא על הפנים. צוות העובדים מיואש, לא ידידותי, יש כללים מטופשים של קמצנות כמו לשמור על כוסות הנייר וכל מני דברים כאלה.