ואם הלבנונים אומרים שגנבנו להם את החומוס

אז  שיבינו שצד"ל זה כאן ועכשיו וישתקו

על כל פנים הגעתי לחומוס זחלאווי בליווי מומחים:

השף טארק שהואן

השפית אביגיל אהרון

הבלוגרית איירין

ויאיר

על מנת להסיר ספק הייתי אורח המקום!!!

קיבל את פנינו אוריין וחלי התחילה להגיש תוך כדי ההסברים של אוריין על המנות וכמובן הצילומים שלנו. אגב, לא תמיד הינו סבלניים לצילום כי המנות היו מגרות.

החמוצים היו מקוריים תוצרת בית והזיתים נהדרים. אני מעריך כשמגישים ליד מנות חומוס בצל לבן.

סלט ירקות קצוץ טרי טרי טעים להפליא הונח על השולחן

ואחריו סלט עגבניות חריף חריף הונח בתמימות מפליאה

אבל על הטבולה שהוכנה על פי מתכון סודי של השף מוחי ( מוחמד) רעד איש צד"ל לשעבר אשר על כל המתכונים כאן, אי אפשר יהיה לפסוח.

מדובר על טבולה ליגה ראשונה 90u05E4טרוזיליה טרייה כאילו כרגע נקטפה נענע בורגול ועוד מרכיב סודי. מנת בריאות מרוכזת וטעימה.

מסעדת חומוס זחלאווי נמצאת ברח' בן יהודה 202, יש חניה כחול לבן...

למעשה על המדרכה יצרו מעין מרפסת כפרית הנותנת תחושה של " כיף לשבת כאן"

הבפנים קצת צפו וקטן יחסית אחרינו נותר אולי שולחן אחד, אבל מדובר בחומוסייה, לא לשכוח.

הקישוטים על הקירות שבו את המבטים שלי כך שאוכל רק לשתף אתכם בצילומים.

חומוס או לא חומוס מדובר כאן באלופי שש בש.

ואם אתם רוצים עוד חוויות יש שם בקבוק עארק זחלאווי מקורי רק להריח...

את המסעדה הקימו שחר ושגיא בעלי מסעדת אלורה שלוקחת אתכם לטוסקנה הטעימה.

שחר הגיע בשלב מסוים אבל אנחנו שהיינו שקועים בצלחות החומוס הטעים לא ראינו מטר מסביב.

החומוס הראשון היה אחד הטובים שאכלתי, חומוס זחלאווי כמובן שמתחרה בכל המשאושה לסוגיו. חומוס חמים טרי טרי, עם רכות של קטיפה נמסה, מעוטר בביצה קשה וגרגרים נימוחים. לנגב אותו עם הפיתה הכי טרייה שיש היה סוף הדרך.

בשולחן היה גם רוטב שום שמן זית וגם סחוג מיוחד ירוק בהיר צהבהב, בדיוק בחריפות האהובה עלי בניגוד לסלט העגבניות.

החומוס השני היה חומוס עם פטריות אשר בהחלט היה טעים , איירין לחשה לי " מאוד טעים"

בהחלט קיים הבדל במרקם והוא שונה.

החומוס שתפס אצלי את המקום השני היה חומוס צנובר עם טחינה, אני לא יודע אבל להרגשתי וטעמי ממש טחנו שם צנובר פרט לזה שמפוזר למעלה. זה חומוס שאי אפשר להפסיק לאכול, ככה עם הכף!! חבל למלא פיתה בבטן.

החומוס " משולש" מביא לך את כל מה שאהבת על צלחת אחת: יש שם פול טעים, גרגרים שנמסים בפה, טחינה עאסלית, וחומוס כמובן. אני בהחלט יכול להמליץ לפתוח רומן עם המנה הזו, הבעיה שרומן כזה הוא קצר מאוד...זה נגמר כל כך מהר.

סיימנו בקינוח של מלאבי שמנת שטרפנו לפני הצילום מה שחייב להביא עוד מנה, ומוס שוקולד מעוטר אגוזים שכשלעצמו שווה להגיע ולהתפנק בקינוח הזה שם.

מוסיקה ערבית של סוואד ואחרות  התנגנה לנו בנעימות ופשוט לא רצינו לקום.

כוס קפה עם מי ורדים עורר אותנו כמובן.

איזה מזל שלא התפתינו ללגום מהארק

אין לי ספק כי כשמדובר בחומוס לבנוני האסלי, עשוי לפי מתכון של מוחי  יש לנו חומוסייה עממית מאוד שווה בתל אביב

 חומוס זחלוואי רח בן יהודה 202 תל אביב

כאמור היינו אורחי המקום.

קראון פלזה ים המלח

לקריאת הביקורת המלאה

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1499773

ברמת העיקרון זה מלון 5 כוכבים מהטובים שיש בים המלח.

יתרונות: חוף ים  צמוד

בריכות שחיה חיצוניות  מעולות רחבות בשטחים, לא לשחייה אולימפית , שטחים נרחבים הכול סבבה.

בריכה תרמו מערלית מתוחזקת טוב, שני ג'קוזי מעולים.

מטפלים טובים בספא

חדרים מרווחים ונעימים, מאובזרים, אמבטיה מפנקת

לובי ענק, מעליות מהירות ומסודרות

חדר אוכל די מרווח

האוכל בסופ"ש טוב מאוד

צוות בידור מעולה

חסרונות:

ספא  ללא חדר קבלה והתאוששות והיחס והשירות מתחת לכל ביקורת.

אוכל תת רמה באמצ"ש, היה קרח בסלטים, אתם כבר מבינים במה מדובר

אינטרנט במחירי גזילה מעל 4 דולר לחצי שעה.

אני חייב לציין שארוחות הבוקר באמצ"ש סבירות אפילו מצוינות פרט לפינת הדגים שהיא עלובה לדעתי למלון בסדר גודל כזה, באו נגיד במלון 3 כוכבים מקבלים יותר, אבל כל השאר דליקטס.

אז אם אתם מחפשים מלון לאמצ"ש תשאלו אותי להמלצות

ואם בא לכם סופ"ש מפנק ( בהתעלם מהספא הלא ידידותי במישור האישי) ההנאה בטוחה

בכלל לא כולם ביקורתיים כמוני, מזל בתולה לפעמים אכזרי בביקורתיות

ממליץ לכם לקרוא את הפוסט בלינק ולצפות בצילומים.

למרות שביקרתי בערמונים במסגרת אירוע משפחתי לפני שבוע, מצאתי לנכון לרשום כאן ביקורת כי שווה להגיע לשם

אפילו שהיה יום חורף סוער הפנים היה מחומם כיאות והאווירה של המקום הייתה חמימה יותר.

אני לא זוכר מקום שהמלצרים והאנשים במשרות השונות הקדישו כל כך הרבה תשומת לב לאורחים, תוך הקפדה

על כל הכללים של הגשת אוכל.

אנחנו ועוד כמה בני משפחה ובני דודים עורכים סיורים במסעדות, כך שלאנשים יש אבחנה מהו אוכל טוב. וכאן האוכל היה ממש טוב.

טוב מאוד.

אומרים לי שעל המשימה מופקדת השפית קטלינה פוצצי, לצערי לא יצא לי להכיר אותה, מה גם שהיא לא נמנית על השפים והשפיות החברים שלי בפייסבוק או בטוויטר, הפסד הדדי.

האירוע התקיים במבנה הפנימי  שהוא רחבת הבר האקטיבי וכל שמסביב. העיצוב כפרי עץ שמשרה אווירה נהדרת. המסעדה שבכניסה התווספה יותר מאוחר, איך לא? בסגולה יש כבר שלש מסעדות שף.

יש לציין את הגן והרחבה הנאה שבכניסה שבימי שמש אביבית כנראה תענוג לשבת שם.

מנות הנגיסה Finger Food שהוגשו בתקריבים על מגשים עם מלצריםיות מסתובבים היו סושי עם רוטב סויה סביר.

היה נאצוס עם מטבל פלפלים מעניין וטעים. אפשר לטרוף מגש בשקט.

חטיפים על בסיס רולים של בצק עלים עם תפוחי אדמה, או עם בשר וצנוברים  ואחרים היו מעולים. רצוי קצת  דמיון לצאת מהקונספט הזה של בצק עלים, בכלל כיום עוברים לפילו. חשוב לציין שהמלצרים הגיעו ברוחב לב לכ שולחן והגישו עוד ועוד כמה שביקשנו, שאפו.

מתקפת המנות הראשונות הייתה בלתי אפשרית הן בכמות ובשפע והן בטעם ושוב מה שביקשנו עוד הגיע ובשפע.

שני סלטים עשויים עם ויניגרט מעולה ומדויק הגיעו:

סלט שורשים עם עלי בייבי, גזר, צנון, קולורבי ובצל סגול, הכל חתוך ג'וליין ברוטב וינגרט צ'ילי. מנה שמספיקה לשניים ויותר

על מנה כזו תשלמו 44 ₪

סלט חסות עם אגסים עלי בייבי, גמבה בצבעים, מיקס חסה, אגסים, גזר, בצל סגול, פיטריות וקרוטונים, ברוטב וינגרט נענע. יש לציין את הרוטב

שהיה מעולה. גם על סלט כזה במנה שמספיקה לשניים תשלמו כאן 44 ₪

ברבוניות בציפוי פירורי לחם פריך עם קונפי עגבניות היו מעולות וביקשנו עוד 49 ₪

סירת חצילים מוגשת על מחבת לוהט עם נתחי עוף בטחינה , חידוש מעניין וטעים גם כאן הגיע מילוי... 44 ₪

פטה כבד עם טוסטונים ורבת גזר , פטה טעים לנו. 44 ₪

אימם בלאדי ( ככה הם כותבים צ"ל האימם ביאלדי - התעלף) חציל קלוי בטאבון, מוגש עם בשר טלה ברוטב עגבניות, מעוטר בטחינה וצנוברים,

גם מנה זו הוגשה על מחבת לוהט והייתה טעימה לנו מאוד 49 ₪

היו סיגרים לא ברור לי מה המילוי בתפריט רשום לוקוס. 39 ₪

כיסונים נוסח פירושקי מוגשים עם רוטב צ'ילי נחמד.

מה לא היה עשוי כראוי- לחם הבית ואמרו לי לא לכתוב.

היין רכס אדום, ושתיה מים, תפוזים ולימונדה טבעיים חופשי חופשי.

למי שלא שבע מהראשונות הגיעה קדרת בשרים, מה היה לנו שם?

אנטריקוטים משובחים עשויים בדיוק למידה.

סטייקים של פרגיות

קבבונים

צ'וריסוס וצימיצ'ורי

ממליץ על האנטריקוט עליו תשלמו כאן למנה של 350 גרם 89 ₪ מחיר סביר ושווה לכל נפש.

גם הפרגיות היו מעולות 75 ₪ למנה

ליד היה סלט חסות ירוק עם שרי ( לא טעמתי)

ותפוחי אדמה מבושלים ברוטב צ'ילי מתוק ששדרג אותם

וכאילו לא די הגיעה צלחת עם פילה מושט שבני הדודים ניסו לשכנע אותי לטעום ללא הצלחה. אני לא אוכל דגים אחרי בשר.

מאידך ברגע שאמרתי למלצרית " אבל למסעדה קוראים "ערמונים" ולא קיבלנו ערמונים? הגיע סלט ירוק עם עלי בייבי רוטב אסייאתי וערמונים.

זה שירות!!

אחרי האוכל הזה אם ציפו שם שנקום ונלך לבר לקפה ועוגה אז טעו ובגדול ( אין שם מנופים). אבל המלצרית החיננית שלנו שהייתה מחופשת לבוקרת מדהימה פתרה את הבעיה ומיני גלידות מצופות בשוקולד טעים ועוגות שוקולד הגיעו לשולחן.

אין ספק שערמונים עושה הכל בלב שלם ובחמימות על מנת לתת הרבה יותר מתמורה מלאה לקוח ושווה לבקר שם פרטי. ס"ה שלשת רבעי שעה נסיעה מראשון לציון. ויש חניה...

ששת ממליץ תרשמו

ואפילו שהייתי אורח ולא של המסעדה

* צילומים מאתר המסעדה

אמש היינו באירוע צהריים בשמים כחולים, הגענו מעט באיחור אולם הספקנו לטעום מהקבלת פנים. גם המלצר החביב הגיש לנו סלטים טעימים, השתיה זרמה ונשירות היה מעולה.
עיקריות היה סטייק עוף ואנטריקוט, בחרתי בעוף שהיה בחירה טובה.
מעולים והמקום כל כך יפה ביום שבא לך לבלות שם ממש
שאפו

ביקורת על המסעדה

זו ביקורת על המסעדה שאירחה אותנו כבלוגרים לארוחת טעימות

פתיחה

 פוקצ'ה בליווי שלושה מטבלים, הייתה מעולה, אהבתי את טפנד זיתי הקלאמטה ופחות התחברתי לשמן זית עם הבלסמי, לטעמי כדאי לטפטף יותר בלסמי. הפסטו היה כמו כל פסטו ירוק וטעים.

סלט הקומה ה11 חסות (ירוקה, אדומה, מסולסלת), עלי בייבי, אנדיב צרוב בגריל, עגבניות מיובשות בשמש, אבוקדו, צנובר ופיסטוק בויניגרט לימון. מנה נחמדה מלאה דברים טובים והרבה חסות ( מי ממלא את הבטן בחסות לפני ארוחה...)

42 ₪ מנה שמספיקה ליותר מזוג.

מנת הקרפצ'יו סינטה בכלל הייתה נמסה בפה.. וטעימה תוצאה מעולה לסינטה. 58 ₪  למנה נשמע לי קצת יקר אבל טעים.

צילמה יולה זובריצקי

סלט שקדי עגל מוגש עם חסה ערבית אדומה ומסולסלת, אספרגוס, חמוציות וצנובר, אכלתי רק את השקדים שהיו טעימים עשויים בדיוק ולא קשה לקלקל שקדים. גם שמענו סיפור מהשף על ימי הביניים ועל לחם שקדים אשר תפקידם היה להמתיק את הלחם ( האצילים לא אכלו כידוע חלקי פנים הנחשבים לנחותים). 55 ₪ למנה נאה.

כבדי האווז היו נפלאים לא פלא שברגעים אלו שאני כותב אני מרייר. הם מוגשים עם שני טוסטים של בריוש ורבת שרי עם

ג'ינג'ר. זו לא ממש מנה לזוג אבל מדובר בכבדי אווז שכידוע מיובאים ומסמלים את מטבחי הגורמה. 79 ₪ למנה.

.

על המבורגר 300 גרם תשלמו כאן 77 ₪ זה מגיע בהגשה שטרם ראיתי עם פלחי פוטטוס חמוצים ורטבים.

המבורגר שלא מבייש אף מסעדה מתמחה.

צילום יולה זובריצקי

נתח פילה הבקר שהוגש היה עשוי לפי טעמי אם כי אולי מעט עשוי מדי לטעמם של אחרים או המקובל. מדובר בנתח נאה של 350 גרם מוגש עם פנכת אורז ואספרגוס, בשר רך אולם מי שמבין, מבין שלבשר הזה אין טעם בשרי ממש. 120 ₪ למנה קצת יקר לטעמי. הייתי מוותר עליה.

על נתח הפריים ריב בטח יהיו חילוקי דעות, מדובר בנתח עם עצם במשקל 800 גרם, מהחלק האחורי של האנטריקוט שאמור להיות רך מאוד, היה לי קשה לחתוך אותו בהתחלה, אולם לאחר שנחתך ככל שהתקרבתי סביב העצם לא יכולתי להפסיק לאכול ממנו. כאן הורגש טעם הבשר ואני בכל לא יודע מה היו התוספות סביב כי היו . ברגעים אלו שאני כותב אני מבין עד כמה הייתי קרניבור. בכלל לא אכלתי תוספות O.M.G למנה כזו שמספיקה לזוג אכלנים תשלמו כ 220 ₪.

את צלעות הטלה לא רציתי לאכול, השף אחז אחת ביד ואכל להנאתו," זה רך, לא צריך סכין ומזלג" ניסיתי ואכן אלו היו הצלעות הטובות ביותר שאכלתי לאחרונה, הרבה בשר על הצלע ביחס לשומן וטעם הלוואי חלש יחסית. השף הסביר את סוד ההצלחה בבשר טלה אוסטרלי טרי. מחיר מנה של כ 3-4 צלעות 160 ₪ משכנתא!

היה גם  פילה דניס, את האמת לא ראיתי ולא אכלתי.

כאן בתמהיל הארוחה נעשתה טעות לדעתי כיוון שכאשר אנחנו מפוצצים מבשרים הגישו סושי ומאחר ולא קיבלתי הסבר מפורט מה כל סוג- סושי סשימי נגירי וכו' לא אכתוב על כך. מה גם שהטעמים לא היו מודגשים דיים והרטבים הוגשו באיחור ולא בפיזור מספיק. לטעמי הסושי שאכלנו בקראון פלאזה תל אביב - פאסיפיק היה הרבה יותר טוב וטעים.

על כל פנים אם יש טונה אדומה בסביבה פראייר מי שלא אוכל...

את הסושי לדעתי היו צריכים להגיש כמנת ביניים לפני העיקרית. נכון שמגש סושי המכיל: 4 ניגירי, 4 סלמון פריך, 4 מאקי טונה, 4 סלמון הפוך, 4 ירקות קליפורניה, 6 סשימי ועולה 120 ₪ זו ארוחה בפני עצמה, אבל בתמהיל של ארוחה זו לאחר העיקרית זה היה too much.

צילום יולה זובריצקי

בין העיקריות כולל הסושי גם הייתה הפסקה ארוכה לטעמי, נכון הורידו צלחות וערכו הכנות להפצצה הבאה בעיקר בקלוריות. ההמתנה הייתה מיותרת.

מה היה לנו שם:

ואפל בלגי בשלוש סוגי סורבה מנה סבירה אהבתי את סורבה המשמש. 36 ₪ למנה , סביר בהחלט

סברינה עם חלבה, פקאן סיני ברוטב מישמשים הוגשה עם הרבה פירות יער גם סבירה , מנה פצפונת לדעתי במחיר של 38 ₪

קרפצ'יו אננס עם כדור גלידה פסיפלורה היה לי טעים בכיף, מי שלא אוהב אננס טרי שיעביר לי... 39 ₪ למנה

עוגת שוקולד בתוך ספל, לא טעמתי 36 ₪

תחרה שקדים ותפוז מנה חדשה לא התחברתי אליה משהו שם בבסיס היה לי קשה 39 ₪ למנה

המסמר של המנות האחרונות היה ללא ספק " אגוזי" עם נוגט שקדים חבל על הזמן! זו מנה חדשה המחיר כנראה כמו כל הקינוחים.

לסיכום אם הייתי נכנס ומזמין ארוחה הייתי הולך על שקדי העגל , צלעות הטלה והאגוזי כמובן מחיר מנה כזו ליחיד יעלה

מעל 250 ₪ בלי יין או שתייה. יקר בהחלט מה שמביא אותנו לצהריים עסקית ב 99 ₪ אולם לא נקבל שם את התמהיל הזה או אחר מהארוחה שאכלנו.

 גילוי נאות: הייתי אורח המקום!

אמש היינו 12 איש במקס ברנר רמת החייל. לי זו פעם ראשונה שם. בכלל אנשים חושבים אותי אולי לבליין של בתי קפה וזה ממש לא.

 סך הכל המקום נראה כמו בארה"ב אהבתי את העיצוב של המקום.

אני הזמנתי שוקולטה איטלקית משוקולד מריר עם קרם וניל 19 ₪ האמת חיפשתי משהו שונה מהמשקאות השגרתיים שלי

( קפוצ'ינו) והלכתי על זה . הזרקת שוקולד סמיך ישר לווריד. למדתי.

היא הזמינה קפוצ'ינו דאייט 16 ₪

ליד הזמנתי סופלה משלא ראיתי משהו אחר מתאים. הסופלה מוגש עם לונה פארק של כדורי וופל קראנצ'י, גלידת וניל, ורוטב שוקולד חם. בהחלט עיצוב מעניין 42 ₪ קצת מוגזם המחיר ביחס לתמורה לדעתי.

היא הזמינה עוגת גבינה ( יחי השמרנות) על פי התפריט זה מוגש עם יוגורט תות, אגוזי לוז קרמל, רוטב שוקולד חם,

בפועל, של כדורי וופל קראנצ'י, רוטב שוקולד חם, וקצפת. 39 ₪

חברים לידי הזמינו ואפל תותי פרוטי שהזכיר לנו נשכחות RTL שכנראה היה בכיף 48 ₪

מילקי קרם עוגיות שהוזמן יל פי ניסיון טוב כנראה 35 ₪

מילקשייק מונטנה 29 ש"ח

אז מה הפריע לי חוץ מעליית רמת הסוכרים בדם?

המלצר אסף את הצלחות בלי לשאול אם אפשר

ואחרי שעתיים גם הביא את החשבון בלי שהתבקש

מה צריך יותר בשביל להבין, חבר'ה תפנו את המקום אנשים מחכים בחוץ.

המופע של אורי בשירי אדית פיאף התקיים בהיכל התרבות בראשון לציון. חבל ששירותי ההגברה של האולם פגמו בהנאה.

הצעתי למי שאוהבים את שירתה של אדית פיאף ללכת למופע  מהשורה בו אורי לוקחת את כל האחריות וגם נותנת את הנשמה

מדובר על מופע של שעה ורבע שכולל להיטים משל אדית פיאף וקטעי משחק. אורי היא בראש ובראשונה שחקנית שרק על הרקורד שלה אפשר למלא כתבה. נציין רק שהיא בוגרת בית הספר לאומניות הבמה "סופי מוסקוביץ'" מצטיינת וזוכת מלגת בית הספר.

כך היא מתייחסת למופע, כמחזה המגולל את חייה של אדית פיאף. המופע מלווה ב 14 להיטים משל אדית פיאף, והיא מקנחת בשירים באידיש ועוד.

בין השירים: "La vie en rose", "Milord", "Non, je ne regrette rien", "Padam...Padam" ועוד.

אין מישהו שלא יתרגש לצלילים הבוקעים מגרונה של אורי ואשר לרגע יחשוב כי אדית נמצאת על הבמה.

יחד עם זאת, התלות במערכת ההגברה המשמיעה את מנגינת הליווי יחד עם העוצמה של הקולות שמשמיעה אורי ועם האיכות הגרועה של מערכת ההגברה יוצרות תחושת אי נוחות, עד שלפעמים נאחז בך הספק האם זו אורי פיאף או אדית פיאף או שזה בכלל פליי בק.

הייתי חייב להיות חצוף ולהתקשר ליעל האמרגנית של אורי ולשאול. וכמובן זו מיהרה להרגיע אותי כי זו העוצמה האדירה של הקול של אורי פיאף גם שוחחתי אישית עם הזמרת ששרה לי לאוזן בטלפון, כל כך התרשמתי .

אורי פיאף זה מכבר חזרה מתחרות ברומניה שם כבשה את המאזינים והשופטים ועלתה לגמר מתוך 27 מדינות.

מדובר בתחרות שניה בגודלה באירופה אחרי האירוביזיון.

http://www.youtube.com/watch?v=5InHLG_Rt34

http://www.youtube.com/watch?v=Dt1vVCV5gac

אורי פיאף זכתה לשיר לפני נשיא המדינה שמעון פרס לציון יום האישה הבינלאומי 2008.

תאזינו לקולות, לא תאמינו, אבל זו אורי שרה לנו על הבמה בהיכל התרבות בראשון לציון.

וחבל, חבל מאוד שמערכת ההגברה שסיפקו לה הייתה עם תקלות שעצרו את המופע ובכלל לא החמיאה לקולה.

http://www.youtube.com/watch?v=30EySZDBomQ

 תודתי ליעל וויס על ההקשבה, הפתיחות והסיוע

אתר היוצרת

http://sites.google.com/site/oriyehez/עלהמופע

מחוץ למים - סרט בקולנוע לב

גיל ההתבגרות הוא גיל קשה לכל נער או נערה וגם לצד השני.

המרדנות במוסכמות, החוצפה, והיצרים זה לא דבר נדיר.

אם ניקח את כל אלו נערבב אותם בשכונת סלאמס בריטית טיפוסית, נוסיף אמא שיכורה " פרחה "  נערה מתבגרת שהשירותים הסוציאליים לא מתגברים עליה, נערבב היטב עם שכונה ואנשים, נקבל את הסרט המיוחד שקן לוקץ' מגיש לנו בבימויה של אנדריאה ארנולד .

מיה שהיא הנערה (קאתי גרביס) לא מצליחה ביחסים שלה עם החברה כל שכן בלימודים.

בסרט לא רואים אותה יום אחד לומדת. משאת ליבה זה להיות רקדנית. בינתיים היא מרדנית בכל המוסכמות.

מה הסיכויים של נערה כזו משכונת עוני עם אם שיכורה שלא איכפת לה מהבת שלה להצליח?

הסרט לא נותן לכך תשובה.

הסרט הוא פשוט צילום מצב, או מצבים מיוחדים להם נקלעת הנערה ואת מה שעובר עליה במיוחד מרגע שקונור המאהב של האם מגיע לחיים שלה.

יש בסרט עליות וירידות, לקראת הסוף המתח גואה. הסרט מדאיג מאד לפעמים והבמאית דואגת טוב מאוד שניצור לעצמנו אסוציאציות על מצבים. לרגעים היא מכניסה אותנו אפילו לחרדות.

 צילום באדיבות אתר סרט סרט

לדעתי הסרט מיועד לנוער מתבגר לא פחות מאשר להורים לנוער שכזה וכמובן לצופים אוהבי דרמות מיוחדות.

סרט טוב שנמשך 124 דקות, מותיר אותך עם מחשבות במיוחד משום שאין בו לקחים או פתרונות

שווה ללכת.

****

סוף סוף אנחת רווחה, אחרי שבאגף הדרומי כל בתי הקפה כנראה נסגרים או שהם לא נחמדם למי שנכנס ב 21:30 אחרי סרט טוב בקולנוע לב, נמצא מקום חביב וגם נעים.( איך לא אם זו המלצה של ליאור ציון מאתר רמקול).

מה אכלנו?

עציץ אנטיפסטי - חציל קלוי, פלפלים קלויים, גבינת פטה 5 אגוזים קצוצים ופסטו על רוטב יוגורט סילאן. מוגש עם סלט ירוק. שווה כל ביס 32 ₪

קיש אנטיפסטי זה היה טעים , לא רע בכל מנה בגודל סביר. הסלט שליד כל המון חסה, משהו שמתאים לארצות הברית. אפשר קצת יותר שרי. הרוטב מעולה. 47 ₪ שזה בכלל לא זול בהשוואה למנה שלה.

שתינו

היא סיידר חם עם מקל קינמון 17 ₪

אני קפוצינו רגיל בינוני 15 ₪

ב 22:30 סוגרים שם את העיר.