כשהתחתנתי הקטע של בחירת הצלם היה קשה עבורי. יש לי סטנדרטים גבוהים מהרגיל בתחום הזה, כי אני מצלמת בעצמי, ורציתי משהו יותר אומנותי ומתוחכם מעומק שדה קטן או פוקוס תוך כדי תנועה... והכי לא רציתי את התמונות ה"שטנציות" שרואים בכל אלבום חתונות.

את מורן בחרתי מכמה סיבות: קודם כל, העבודה שלו דיברה בעד עצמה. התמונות שלו היו כרטיס הביקור הכי טוב שיכולתי לבקש. שנית, כי היתה כימיה טובה בינו ובינינו והרגשנו שאפשר לסמוך עליו.

היו לי הרבה חששות. ההכנות לחתונה היו בתל אביב, ביום חמישי של יוני, בעוד שהחתונה עצמה בכלל היתה בחיפה. חששתי שהצוות של הצלמים לא יגיע בזמן לצלם אותי מתאפרת ומתלבשת. חששתי שלא נספיק להצטלם ביותר מלוקיישן אחד. אבל הכל היה פשוט מתוקתק!!! מורן הגיע עם הצוות חצי שעה לפני המועד שקבענו, צילם וצילם וצילם. 

הצטלמנו בעין הוד ובכרם מהר"ל ובכל אחד מהם בילינו פרק זמן לא מבוטל. מורן צילם וצילם וצילם, בסבלנות ובמקצועיות. היתה אווירה טובה, צחקנו המון. מבחינתי זה היה השיא של יום החתונה- הצילומים שלפני.

הגענו לגן ומיד הוא הדביק אותנו להורים לתמונות משפחתיות, לפני שמתחיל הבלגן.

ומאותו רגע- כל הערב- הוא צילם וצילם וצילם.

בערך 3000 תמונות קיבלתי ממנו. הבעיה היתה לבחור........ היו כל כך הרבה תמונות שאהבתי ברמות שהייתי יכולה לכסות קיר שלם בקולאז' שלהן.

תמונות אומנותיות, מזויות מיוחדות, בתאורה מיוחדת, ברגעים מיוחדים. הכי הכי לא שגרתי. הכי הכי מה שרציתי!

האלבום המעוצב שלנו יצא מ-ד-ה-י-ם!!!! במקרה של התקפת טילים איראנית על הבית, זה הדבר הראשון שאני מצילה לפני שאני יורדת למקלט 

בקיצור- מומלץ מאוד מאוד מאוד!

לרגל מספר ימי הולדת משפחתיים, התכנסנו (שמונה אנשים) לארוחה במסעדת "רוסו", שנבחרה ע"י חמותי על בסיס המלצות שהיא קיבלה. באנו בלי הרבה ציפיות, וכל כך הופתענו לטובה!!!

המקום עצמו מעוצב ומושקע מאוד ויושב בקצה המרכז המסחרי שבתוך רמת ישי. אפשר לשבת בחוץ (מוצל, נוף מהמם!) או בפנים, וגם בפנים אם יושבים בצד הנכון של המסעדה, ביום שטוף שמש כמו שהיה אתמול, זוכים לנוף מרהיב. האיזור כולו ירוק ומקסים, ובשילוב עם הפרות שרעו בערך 100 מטר מהחלון שלידנו הרגשנו קצת כמו בשוויץ (בקיץ...).

רובנו הלכנו על "ארוחת השף", הכוללת לחם עם ממרחים, כוס יין לבן/אדום, מנה ראשונה (ממבחר די גדול), מנה עיקרית (ממבחר יותר גדול) וקינוח (מתוך ארבע אפשרויות).

הלחם היה מצויין, והיינו צריכים ממש להתאפק שלא לסיים את הארוחה כבר שם...

מנות הפתיחה היו ההפתעה הראשונה. כמעט כל אחד מאיתנו הזמין משהו אחר והכל היה טעים, מאוד!!!! קצרו שבחים בעיקר: הפטריות הממולאות בגבינות (קטנות ונמסות בפה), הקלמארי בפנקו (שאחיו של בעלי העניק להם תיאורים מעולם אחר לגמרי כדי להסביר כמה שהוא מרוצה/מסופק מהם...), כדורי ריזוטו ופטה כבד עוף. הכל היה מצויין!

המנות העיקריות לא נפלו מהראשונות, בלשון המעטה. גם כאן היה קונצנזוס שהכל פשוט מעולה, החל בלברק/דניס בגריל, לפילה עגל, למנת השרימפס בשום ויין וכלה ברביולי גבינות.

לא השארנו עלה בייבי הפוך! 

לקינוח הזמנו את רוב האופציות: סופלה שוקולד (שיותר הזכיר עוגת שוקולד), טראפלס שוקולד (מעולים!) וסורבה פירות יער ופסיפלורה. הקינוחים היו שגרתיים למדי, אבל בהחלט השאירו אותנו עם טעם טוב לעוד ביקור.

יש לציין שהמסעדה היתה עמוסה מאוד ובכל זאת השירות שקיבלנו היה מהיר וטוב. 

בקיצור, מומלץ!

ולמחירים....

מנות ראשונות, בסביבות 30-40 ש"ח

מנות עיקריות בשריות/דגים/פירות ים, בסביבות 80-100 ש"ח

מנות עיקריות איטלקי, בסביבות 50-60 ש"ח

אל תתפסו אותי במילה :)

הרומן שלנו עם "בקתא בקדיתא" התחיל כבר לפני כ-7 שנים... הגענו לשם בעקבות המלצה של חברים, ומאז אנחנו חוזרים שוב ושוב, ורק לשם.

לא תמצאו שם טלויזיית LCD עם כבלים, וגם לא אינטרנט. אין שם את כל ה"פינוקים" שגורמים לרוב הצימרים בימינו להיראות ולהרגיש פחות או יותר אותו הדבר. אלה לא צימרים "יוקרתיים", אלא פשוט גן עדן למי שחפץ בקצת התנתקות מהיומיום ובזמן איכות עם בן/בת הזוג.

מה שכן יש שם זה טבע מהמם ביופיו, שקט שנדיר להיות חלק ממנו, והמון זמן איכות ביחד, בין אם אתם זוג ובין אם החלטתם לקחת את הילדים.

ב"בקתה בקדיתא" יש שש בקתות, שונות זו מזו במראה, בתכולה ובתכנון, אך כולן בעלות אופי דומה, אני קוראת לזה "טעם של פעם".

דורון ומיקה גולדמן אספו לאורך השנים חפצים מיוחדים (החל מכלי מטבח וכלה ברדיו ומאזני שקילה) ואלה מקשטים ומשמשים את הבקתות. גם הבקתות עצמן, ממש לא שגרתיות. אחת מהן, למשל, היתה פעם קרון של רכבת, אחרות בנויות מעץ שהיה פעם מכולה.

הכל מאוד מאוד אותנטי, עבודת יד ברובו, ובעיקר מאוד שונה וייחודי (וכמובן, ידידותי לסביבה).

בכל בקתה תמצאו משהו אחר, באתר יש פירוט לגבי כל בקתה ובקתה, אבל גם האתר מאוד מינימליסטי, וממש דל מלהכיל את הקסם של המקום הזה.

החימום בלילות נעשה בעזרת אח (כן, אמיתית, עם עצים!) ובחלק מהבקתות יש גם מזגן.

במקום יש כלבים וחתולים שמסתובבים חופשי (או אולי יש לומר- אנחנו מסתובבים להם חופשי בבית) אז אם יש לכם בעיה עם חיות- אולי כדאי לשקול טיפול :)

הבקתות מבודדות זו מזו, למעט בקתות 1 ו-2 שהן בעלות קיר משותף (מנסיון, זה לא מפריע).

בד"כ, אם רוצים לבוא עם הילדים, מיקה דואגת שהמשפחה תהיה בבקתה מבודדת במיוחד כך שלא תשמעו אפילו ציוץ מהשכנים... חוץ מזה יש גם בקתה אחת גדולה המיועדת לשני זוגות (או לשתי משפחות).

כל מה שאתם צריכים לקחת אתכם זה ספר טוב, את בן הזוג וסוודר חם לערבים הקרירים...

אם בכל זאת בא לכם לצאת מהבקתה ולראות קצת טבע, יש יער ממש באיזור שניתן לטייל בו ואפילו לקטוף פטריות (שאותן ימיינו עבורכם בקפידה כשתחזרו), תלוי בעונה. כמובן, אפשר גם לטייל בצפת, רבע שעה נסיעה. המלצות ומפות ניתן לקבל במקום.

ארוחת הבוקר (כלולה במחיר) לא מוגשת לבקתה, אלא במסעדה של המקום (פתוחה רק לארוחות בוקר) וזו חוויה טעימה ונעימה בזכות עצמה!!! הכל תוצרת עצמית- הגבינות, הזיתים, הביצים והריבות, והחלל המיוחד בשילוב עם המוזיקה עושים את האווירה. מומלץ!!!

פגשנו זוג חברים באיזור רחובות וחיפשנו מקום לשבת בו. בן זוגי בדיוק סיים שבוע מילואים אז היו שני קריטריונים שהמקום היה חייב לעמוד בהם:

אוכל טוב (ומהר) וסביבה שקטה יחסית, לא הומה (פועל יוצא של שבוע מטווחים...). אמנם אנחנו רחובותים לשעבר, אבל רחובות נעשתה ממש מטרופולין לעומת העיירה הקטנה שהיא היתה בתחילת שנות ה-2000, ולכן הפקדנו את הבחירה בידי הזוג המקומי.

וככה הגענו לקפה (מסעדה) לול, שהתגלה כבחירה מעולה!

קודם כל המקום כולו מבוסס על קונספט רטרו כזה, הכל בסגנון של פעם (כשעוד ישבנו בלול...)- החל מהמלחיות וכלה בצורת ההגשה. שזה נחמד ואפילו די אותנטי.

התפריט מכיל כריכים, פסטות, סלטים ואוכל ישראלי, במחירים סבירים מאוד. האווירה טובה, המוזיקה מצויינת, האוכל פשוט ולא יומרני, אבל בעיקר- טעיםםםם (גם למי שלא היה שבוע במילואים). הפיצה מעולה, מומלץ!

רציתי לקחת את בעלי לפינוק יומהולדת שכולל גם בריכות חמות (מאוד) וגם מסג' מפנק (או במקרה שלו-מסג' מפרק...). לא מצאתי שום המלצה ברמקול על הספא בחמת גדר (חמור מאוד!) אבל שמעתי עליו דברים טובים והחלטתי ללכת על זה.

היתרונות של הספא ויליג' הם שהוא יותר אינטימי (מפאת המחיר פחות אנשים מרשים לעצמם), אין כניסה לילדים, ועם ההגעה מקבלים חלוק, מגבת אישית ונעליים, סטייל "אחוזת יערות הכרמל" (אבל זה הקשר היחידי בין שני המקומות)..

יש במקום בר קפה-תה חופשי לאורך כל היום, ואת התיק שמים בלוקר, כך שלא צריך לקחת כלום חוץ מספר טוב.

ואכן, הבריכות היו כיפיות, והיו מעט מאוד אנשים, כך שהאווירה היתה רגועה מאוד.

הזמנתי לנו מסג' שוודי לכל אחד, ושנינו מאוד נהננו, המעסים היו מעולים!!! (ניר ואברהם)

אבל כל המסביב- ממש לא עומד בסטנדרטים של ספא (או אפילו של קאנטרי קלאב) שמכבד את עצמו:

כסאות הנוח שמסביב למעיינות החמים היו מלוכלכים ומלאים בעלים משלכת העצים שמסביב. באופן כללי, כל האיזור שסובב את המעיינות היה די מוזנח. אולי כי זה לא שיא העונה? ובכלל, מתי זה כן שיא העונה? בקיץ? כי מי רוצה להשתכשך ב-47 מעלות צלסיוס בשיא החום?

המקלחות היו במצב תחזוקה ג-ר-ו-ע (סוגרים שבורים של הדלתות, כתמים, קבוצות של שערות שלא נוקו (ואנחנו הגענו ממש על הבוקר), הפן היה שבור...בקיצור הבנתם...)

במסעדה החלבית שבתוך הספא- "בלו בר"- יש אקוסטיקה גרועה ואוכל במחירים מופקעים (כריך ב-49 ש"ח, לטעמי זה מופקע). ויתרנו.

אז לסיכום- 3 כוכבים, בסדר- אפילו לא בסדר גמור... המעיינות והמסג'ים מומלצים בחום! אנחנו נהננו, כי בילינו זמן איכות ביחד, ובשביל זה באנו, אבל כל השאר מאכזב. כדאי להנמיך ציפיות.

את ירח הדבש שלנו בילינו בגווטמאלה וקוסטה ריקה (הייתי כותבת המלצות מעולות גם עליהן, אם הן היו עסקים בארץ :)).

התמונות יצאו כל כך יפות, שהיה ברור שלא משאירים אותן במחשב, והחלטתי להשקיע את זמני וכשרוני בעיצוב אלבום דיגיטלי.

יש לא מעט חברות שמציעות אלבומים דיגיטליים און-ליין, ול-MyAlbum הגעתי מסיבות חמדניות בלבד- היה לי שם שובר הנחה :)

אבל בדיעבד הבנתי איזו בחירה מעולה עשיתי, כשהחלטתי ללכת אחר היצר החמדני שלי!

קודם כל, העבודה עם הממשק של MyAlbum, קלה וכייפית, והמגווון של רקעים, חיתוכים, אפקטים וכו' פשוט עצום!

בתוכנה מובנים לא מעט כלים על מנת לעזור למשתמש להפיק אלבום מעולה גם אם הוא לא נולד עם עין חדה וחוש עיצובי במיוחד, וגם האתר של MyAlbum מאוד ידידותי למשתמש.

אבל מה שהכי אהבתי- היתה התוצאה!

קיבלנו אלבום מ-ה-מם, עם דפים עבים ואיכותיים, ובעיקר עם צבעים מדהימים וחזקים בדיוק כמו במקור! מומלץ!!!

כשהייתי קטנה מסעדות יפניות היו רק ביפן, וכשרצינו לצאת לארוחה חגיגית (בארץ) היינו יוצאים למסעדה סינית. ומסעדה סינית היתה ממש, אבל ממש סינית. המלצרים היו סינים, והמנות היו סיניות והטבחים היו סינים ואפילו ברקע היו שירים של זמרת ששרה באינפוף סיני אותנטי. וזאת היתה חוויה חוצת יבשות כמעט, כי אפילו בלי לחפור מנהרה דרך ליבת כדור הארץ, הרגשנו בסין.

השנים חלפו והנה יש בארץ מסעדות יפניות, אפילו בחיפה :)

תקראו לי קטנונית, אבל אני אחת כזאת שהאווירה במקום חשובה לה לא פחות מהאוכל. לפעמים אפילו יותר. ככה זה. ואני מודה שקשה, ממש קשה לי  להנות מסושי וממרק מיסו, טובים ככל שיהיו, עם מוזיקת MTV ברקע, במסעדה שמזכירה, מכל הבחינות, לא יותר מאשר בית קפה גדול, סטייל קפולסקי של פעם. משהו שם פשוט לא התאים. ואין מה לעשות, גם אין כאן אוירה דיזינגופית שתפצה...

אז ברור שאני לא מצפה שגיישות יגישו לי סושי ויסיימו בטקס תה מסורתי, אבל קצת אותנטיות בחלל הגדול הזה תשנה את כל התמונה. ולא, הבמבוק הענק במרכז המסעדה לא שכנע אותי. האקוסטיקה הגרועה, בשילוב עם החזות של המסעדה- פשוט גרמו לנו לאכול ולעוף.

מאידך, האוכל מעולה. כיסוני טופו פטריות, קומבינציה אחת ו-Special Vegi roll היו סופר טריים וסופר מצויינים! מרק המיסו דורש שיפור קל.

בקיצור, מומלץ בחום לארוחות זריזות ולמשלוחים, או למבחני טעימה עיוורת :)

קשה (אבל באמת קשה) למצוא בחיפה ארוחת בוקר שהיא משהו מעבר לביצים ("לבחירתך") עם סלט קצוץ וגבינות ("ולחם הבית, כפרי או ג'בטה"). קשה עוד יותר למצוא מקום שיש בו אווירה נינוחה של בית קפה אבל אוכל שלא היה מבייש אף מסעדה טובה.

בקפה לואיז המנות מבוססות ברובן על קמח מלא, מרכיבים אורגניים ודלי שומן. זה הקונספט- בית קפה על טהרת הבריאות.

"בבניית התפריט ניתנה חשיבות עליונה לטריות המזון ולהיותו טבעי, ללא חומרים משמרים, צבעי מאכל או תוספי טעם וריח". בנוסף, כך כתוב בתפריט, "ניתנה חשיבות לערכים התזונתיים של המזון, כך שהמנות בלואיז לא רק טעימות, אלא גם מזינות" (!).

אני חושבת שהתיאור הזה קצת מרתיע, כי רוב האנשים מקשרים אוכל בריאותי לנבטים ומיץ עשב חיטה (ואת זה הם מקשרים לפרק ההוא ב"סקס והעיר הגדולה"...) אז אם הוא גם טבעי וגם מזין(!), אללה ירחמו, אוכל טוב זה בטח לא יכול להיות! 

אז זהו, שזה כן.

כל מה שכתוב בתפריט של קפה לואיז באמת נכון, אבל לא ממחיש אפילו במעט את החוויה האמיתית שמגיעה עם האוכל במקום הזה..

אז נתחיל בארוחת הבוקר, כי זו הרי הארוחה החשובה ביום!

הביצים שבחרתם בשורה הראשונה, מגיעות עם פלטת טפאסים. תוכלו למצוא שם אופציות סולידיות כמו לבנה, ממרח שום, זיתים אורגניים, גבינת פטה, ממרח חציל ועגבניות מיובשות וטחינה אורגנית, אבל גם ממרח טופו, דפי אורז ממולאים בקינואה וסלמון, ריבת הבית, סלט ירקות אורגני וסלט קינואה.

הלחמים המצויינים, הנאפים במקום כמובן, מוגשים עם "חמאת" שום, רק שבמקום חמאה הבסיס הוא שמן זית וזה טעיםםםםם!

בשביל הטעם המתוק בפה בסוף הארוחה, יש גם כוסית קטנה של טפיוקה ופירות יבשים, והמיץ הטבעי והקפה ברורים מאליו...

ואם הגעתם בצהריים, אל תתבאסו שכבר לא מגישים ארוחת בוקר (בכל זאת, זה לא ת"א פה...) כי יש מנות מ-עו-לות (גם בשריות, זו לא מסעדה צמחונית!) קלילות או משביעות, וכל אחת מהן שווה טעימה (בדקנו)!

בדליית אל כרמל יש שתי גלריות תמונות/מראות/מסגרות גדולות, אחת מכל צד של הכביש הראשי. בן זוגי ואני נכנסנו לאחת מהן (הימנית מכיוון חיפה) על מנת למסגר כמה תמונות מהחתונה. לא סתם בחרנו בדליית אל כרמל, ידוע שזול שם אבל עד כה התמורה היתה סבירה.

כשקיבלנו הפעם את המסגרות חזרה, היינו המומים. בחלק מהתמונות המסגרות היו שרוטות, הפינות לא צמודות, והעבודה פשוט זוועה. גם במחיר זול יחסית, ציפינו לקבל משהו שלא נתבייש לתלות על הקיר. פנינו אל מנהל החנות והראינו לו את הפגמים והוא מיד התחיל לתרץ: "זו עבודה של מכונה, ככה זה, אין מה לעשות". הסברנו לו שזו לא פעם ראשונה שאנחנו ממסגרים אצלו ומעולם לא קיבלנו כזו תוצאה (אגב, 6 תמונות ממוסגרות היו מוכנות תוך חצי שעה!). הראיתי לבעל החנות את הפגמים בפינות ואת השריטות, ואמרתי לו שאני לא מוכנה לקחת את המסגרות האלה כמו שהן. הוא מצידו אמר: " אין בעיה, אז אני זורק את המסגרות לפח יחד עם התמונות ולא תראי אותן יותר"... לפני שעוד הספקתי להגיב, המסגר (שעמד בצד כל אותו הזמן) התחיל לצעוק עלינו (אני מזהירה, שפה גסה לפניכם): "אם הייתי יודע שאתם כאלה עקשנים הייתי מעיף אתכם מפה כבר כשהגעתם! אתם היחידים במדינת ישראל שאי פעם באו בטענות, אני מחרבן עליכם ומשתין עליכם"... כמובן שעמדנו שם המומים, וכשהתעשתנו בן זוגי ענה לו: "אין בעיה, אנחנו כבר עפים"..

שילמנו על כל המסגרות ויצאנו משם בהלם, נחושים לספר לכל מי שמוכן לשמוע על היחס שקיבלנו שם...

אז נכון, ניסינו לחסוך קצת כסף, אבל זה בשום צורה לא מצדיק ניבולי פה ויחס כזה בזיוני!

ב"קסם המגע" הייתי כבר ארבע פעמים. יש משהו במקום הזה, שאיך שנכנסים אליו שוכחים שיש עולם אחר בחוץ, וכל הגוף פשוט עובר להילוך איטי.

אתמול הייתי שם עם שתי חברות (פעם רביעית, כבר אמרתי?) לשלוש שעות מעולות שכללו עיסוי בשמנים של 50 דקות ולאחריו ארוחת צהריים חלבית. כשהגענו קיבלו אותנו עם שתיה חמה ומאפים תוצרת הבית, רק כדי להכנס לאווירה.

המעסה שלי היתה מצויינת, אבל ניסיתי כבר כמה וכולם באמת מצויינים, אז אי אפשר ליפול לא טוב. אחרי 50 דקות של מסז' מעולה ועוד 10 דקות התאוששות והתגברות על שלב ההכחשה שזה באמת נגמר, אכלנו ארוחת צהריים כייפית (קישים, סלטים וכו') במקום.

מה שכיף ב"קסם המגע", חוץ מהמגע עצמו, זה היחס החם והאישי, והנסיון לרצות את הלקוח ולהפוך את החוויה כולה ליותר מסתם מסז'. בקיצור, מומלץ מאוד, דרך מעולה להתחיל את השבת :-)