קחו תמונת רקע תמציתית של הקהל באולם סינמה סיטי בצומת גלילות,שתעיד משהו על מה שהלך שם במשך כשעתיים וחצי(עם הפסקה "תיקנית" של שבע דקות):האולם הגדול ריק בחציו,במהלכו נטשו שלושה זוגות את הסרט תוך כדי הקרנתו,זוגתי הסתובבה באי נוחות בכיסא מאמצע הסרט וקיטרה מדי מספר דקות על שאינה מתחברת לתוכן ולסגנונו.זה החצי הריק של הכוס ! ולעומת זאת,אפשר לראות הכל באור של חצי הכוס המלאה:

האולם היה מלא בחציו,במהלכו ישבו מרותקים עשרות אנשים שנישארו עד תומו,ואני הייתי מרוכז כל הסרט במלוא החושים כדי לקלוט ולנסות להבין כל פיסת מידע מהמסך ! הבנתם ? מה הבנתם ? לא הבנתם !  פשוט:לפניכם סרט דרמה מותחת מבית היוצר של הבמאי/מפיק ה"בעייתי"-מרטין סקורסזה... אין מצב שתהיה אחידות בדעות ובתגובות לגבי סרט זה.נקודה.

דה קאפריו(לא בר ! ליאו...) נותן הופעה לא רעה של משחק יציב ואמין,ולידו עושה עבודה דומה בן קינגסלי בתפקיד הרופא הראשי על האי.

הבחירה באתר ההסרטה הזה על אי מבודד ומרוחק מציויליזציה(17 ק'מ של ים סוער) בו שוכן בית הסוהר/בית חולים לפושעים חולי נפש,היתה מצויינת

ומוסיפה רבות לאוירת המיסתורין של העלילה רבת מלחמות פסיכולוגיות  בין הדמויות בסרט.לא ארחיב ולא אפרש כדי לא לחשוף ולו פרט משמעותי אחד מהעלילה-למרות שבסוף במילא יהיו רבים שלא יבינו בדיוק את כל ההתפתחויות שקורות בו...

קולטים ? אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם את המסר והתחושה שלי שמדובר על סרט מוזר,מתעתע,אך גם שואב אותך לתוכו אם רק תירצה ותגיע

לצפות בו במצב צבירה מתאים(=עירני ומתודלק בקפה הפוך חזק שתכניס ב take away מהמיזנון מחוץ לאולם)-כמו שאני הגעתי והחלטתי.

וכך יהיו כמובן גם הביקורות והציונים/כוכבים שיתנו המבקרים המקצועיים והגולשים החובבניים-שונות גדולה וחריגה.תאמינו לי.

ועכשיו לבחירתכם אם לצפות בו או אם לאו...

ל"בליקר" הגעתי מהמלצה קלילה וכהזדמנות שחיפשתי כשאהיה בסביבה,והיא התרחשה לאחר בדיקות רפואיות שערכתי בבי'ח "רבין" הסמוך אליו בטווח שלוש דקות נסיעה.אין שילוט הפנייה מהכביש הראשי, אבל טיפ עבורכם:חפשו את התורן הגבוה של מרכז "יכין סנטר" שמתנוסס למרחקים ואי אפשר לפספס אותו מכל נקודה באיזור שם.מתחתיו הוקם מרכז קניות ואוכל בצורת ח',שבליקר שוכן בצלע הצפונית שלו.

חנייה יש במיתחם בלב המרכז עצמו,ושעתיים ראשונות ניתנות בחינם.לבית קפה זה מספיק כמובן,אלא

אם לא תעמדו בפיתוי ובסקרנות של לערוך סיבוב בין החנויות שם.

נכנסתי ואהבתי את מה שראיתי מולי:עיצוב חם של פנים בית הקפה,כשגווני החום שולטים בו(ראה סגנון מקס-ברנר),תיקרה גבוהה שנותנת תחושת גודל לישיבה שם,שולחנות וכיסאות קטנים בסגנון צרפתי,

ויטרינה מגרה של קינוחים(בדיוק עבור כמה חברים ברמקול...),וקיר מרכזי עם שעון גדול בראשו:

(ותודה לששת שלימד אותי איך להדביק תמונות )

תפסתי לי "צרפתי" אחד סמוך לקיר,פרשתי את העיתונים,והתנחלתי לטובת ארוחת הבוקר שלהם.

אגב,יש אפשרות לשבת גם בחוץ-שוב בסגנון הצרפתי המוכר של צפייה בעוברים וחולפים על המדרכה הסמוכה-בהתאם למזג האויר כמובן.

הבונוס שם הוא שבאותה "עיסקה" של ישיבה בבית קפה,אתם מקבלים גם קונדיטוריה עצמית שלהם-

ואני מתמוגג משילוב קטלני זה ! כמובן בתנאי שהמוצרים ברמה לשביעות טעמי.וכך זה שם.

אני הלכתי הפעם על הפשוט שנקרא "בוקר קלאסי" למרות שאני אוהב להיחשף בפני מנות ייחודיות,אבל הפעם הייתי באוירת סטנדרט נקודתית. אז מה היה לי בעצם:שתי ביצים עשויות לפי בחירה(וניתן להוסיף משלושת התוספות שלהם-ללא תשלום !), סלט ירקות קצוץ, סלט טונה מתובל עם ירקות ומיונז, טחינה, גבינה בולגרית, גבינה לבנה מתובלת, לחם הבית חם ואפוי במקום, חמאה וריבה ביתית, שתייה חמה וקרה(כ-50 שח).

טעים,משביע,לא חסר כלום,ואפילו כולל שתייה משני הסוגים.מה שנקרא בפי-עושה את העבודה.

שלא אשכח:המקום כשר ובאופן לא מפתיע גם סגור בתחום שעות השבת.

לסיכום:ממליץ בחום על האספרסו-בר הזה שנקרא "בליקר" ונמצא בתחילת פ"ת-לא רחוק מהצומת הגדולה עם ר"ג וכביש גהה-(והוא סניף של רשת לא גדולה בשם זהה),אבל שלא תבואו מראש עם מיצי קיבה סוערים לכיוון הבשרי,כי לא זה המקום ! פה מדברים איתך ברמה החלבית בלבד.והרמה גבוהה.

אם אתם בענין ארוחות בוקר,טוסטים,מאפים,קישים,כריכים,סלטים,פסטות,עוגות,מתוקים,וכמובן קפה-

זה בשבילכם ללא היסוס.

יצאתי בשביעות וסובע,ולא שכחתי להעמיס עלי שקית קרטון עם עוגת בננה/שקדים מעניינת וטעימה,

וקובץ קרואסונים קטנים ושמנמנים לקפה בבית.צרפתי או לא צרפתי

שבת שלום ומבורך.

רק להיזכר איך פעם היו ניראות ה"מסעדות על האש",או איך שקראנו להם גם "מסעדות מיזרחיות" או "סטייקיות" ! ולהשוות להיום... תיראו למשל את "גחלים"(סניפי צומת ביל'ו וראשל"צ),ואת "שיפודי רחובות" כאן ! איזה גודל ומירווח ונוחות ועיצוב לעומת הימים ההם ! תיקרה גבוהה שתורמת לתחושה ולאקוסטיקה,

ריהוט כבד ומושקע שגם תורם להרגשה ולישיבה הנעימה,ואפילו המוסיקה שונה ולחיוב. ואפילו הריח המסורתי,הכבד והנידבק של עשן הצלייה שהיינו חוזרים איתו בילדותינו ובגרותינו אחרי ארוחה בשרית באותן מסעדות של אז-נעלם הפלא ופלא בזכות קולטי העשן המודרניים מעל הגרילר במסעדות של היום.וזה חשוב.

והאוכל,שבשבילו בעיקר אנחנו הולכים למסעדות-ובטח מסוג זה-מוגש כאן בשפע,הן במיגוון התוספות והן בגודל המנות,כיאה וכנדרש בשוק תחרותי והישרדותי כמו שקיים בארץ בתחום האוכל ובטח באיזור פארק המדע ברחובות.

אז המלצתי לכם כאן היא ללכת על הפרגיות שלהם למנה העיקרית:כנתחים בעדיפות ראשונה,או אפילו כשיפודים ! לא אכלנו את כל התפריט כמובן,אבל אין מצב שהפרגיות לא מובילות בתחום הבשר אצלם.

גם מנת הכבדים המטוגנים בפיטריות ובצל היתה מצויינת ומשביעה.

ולסיום,עוד אציין את השירות הלבבי,ענייני,ואיכפתי של הצוות-שנמצא כל הזמן בהישג יד לכל צורך-

ואפילו לדאוג לבעיית טיפות רוטב שניתזו על החולצה... אפילו לא הייתי צריך להגיד כלום-שני מלצרים קלטו בעצמם את האירוע,והיזדרזו שניהם משתי קצוות האולם להביא לי מטליות לחות ! סחטיין עליכם

חבל רק שסיימתי את הארוחה בהרגשת כבדות ושובע גדולים מדי(טוב,ככה זה ברוב המזרחיות)-שחלפה לי

רק למחרת...בעצם מה רציתי שיקרה אחרי ארוחה שכוללת גם פיתה עירקית(רכה) וכבדים .

אז תודה "שיפודי רחובות" על האירוח והחויה אצלכם בצהרים,אבל אני עוד עובד אחה"צ,וארוחות כאלה הורגות אותי ! סליחה שאני חוזר ל"מקור",כלומר למסעדת הבית שלי("מו ומו"),אבל מבטיח לשמור לכם פינה חמה בליבי,ולהישתמע בפעם הבאה שאחליט שוב לגוון ולהתרענן.

היתכן שסרט שמורכב מרשימת "תותחים" כזו,יכול להיות לא טוב?! אין מצב: ג'וליה רוברטס(מ"אשה יפה"),בראדלי קופר(מ"ניפ טאק"),אן האתווי(מ"השטן לובש פראדה"),ג'סיקה בייל(חברתו של הזמר ג'סטין טימברלייק),ג'ניפר גרנר( אשתו של בן אפלק),ג'סיקה אלבה(מ"ארבעת המופלאים"),אשטון קוצר(בעלה הצעיר מאד של דמי מור),ג'יימי פוקס(זמר ושחקן "הממלכה"),קווין לטיפה(זמרת אמריקאית )! לדעתי,אין צורך להוסיף מילה,חוץ מלציין שהסרט כייפי,זורם את השעתיים שלו בקלילות מרשימה,ושולח אתכם הביתה עם חיוך ואפילו בלי שיעורי בית :) כי אין בו לקחים או מסקנות או תובנות גדולות לחייכם.

ובכל זאת התמצית היא:שמדובר/מסופר על קבוצת אנשים(זוגות ובודדים) מלוס אנג'לס-שלכאורה(בסוף הכל מתחבר...) אין שום קשר בינהם או בין המקרים האישיים שלהם-שחווים אהבה ושברון לב במהלך יום ה"ולנטיין" ,דבר שמעיף אותם בין פסגות לבין תהומות נפש שמזמנים להם החיפוש,המציאה והשמירה על מערכות יחסים-והכל ביום אחד חגיגי בחייה של האהבה.מחר הכל יחזור לשיגרה וזאת עד לפעם/שנה הבאה,אבל היום ב"יום האהבה" העולמי-

כל האמוציות והאנרגיות מיועדות ומכוונות לכיבושים ולקידום מהלכים בסיוע האהבה,שלא תמיד משתפת פעולה כמו שרוצים...

אהבתי את המוסיקה/שירים ברקע,שמתאימים כמובן לאוירה הרומנטית ביום חג זה,אבל ציפיתי לשווא לראות הרבה מלוס אנג'לס עצמה-

והסתפקתי בצילום של בוורלי הילס ממעוף הציפור,מחזה מרשים ומדגדג של איזור יוקרה זה.

אז אל תישכחו לקחת פנימה לאולם הקולנוע קופסת פופקורן חם וכוס גדולה של קוקה קולה,ותרגישו כמו אמריקאים אמיתיים בחוף המערבי...

ואכן,בפאב בסגנון האירי הזה,שנמצא בפארק המדע של העיר רחובות,משתלבים חזק אש עם עשן...

אש-מלשון הסלנג להביע בחיוב את הצלחתו של המקום,ועשן-להמחיש לשלילה את תנאי האויר והנשימה בפנים !

בא לומר שאם היה נאסר שם העישון עפ"י החוק ובריאות הלקוחות,הייתי מעניק את מלוא 5 הכוכבים.

כי "דבלין" הוא פאב מוצלח בהחלט מכל הבחינות,ו"רק" ענין העישון,שמותר ברוב שטחי פנים הפאב-עומד לו לרועץ,לפחות מבחינתי.

אנחנו קבוצת חברים מאותו מקום עבודה,שהחלטנו להיפגש פעם בחודש באופן קבוע ביום חמישי מייד בסוף יום העבודה הארוך לבירה וקצת נישנושים,בדרך ולפני המנה העיקרית של ערבי חמישי:צפייה במשחקי מכבי ת"א בכדורסל.ומה מתאים יותר מפאב מוכר וטוב,ובטח אם הוא ממש בסמוך למקום העבודה...

אז ניסינו פעם אחת,התרשמנו,נהנינו,ואימצנו !

מה שהכי קנה אותנו אלו הבירות מחבית(מיגוון של מעל 10 שונות),האוירה,השירות המקצועי ויעיל,מנות הנישנושים,

וצורת הישיבה שמעניקה תחושת פרטיות לקבוצות קטנות כמונו.

אגב,בימי ושעות שידור משחקי ספורט מרכזיים(כדורגל,כדורסל) הם מקרינים אותם על גבי מסך גדול-חוויה ששווה

לנסות אותה למי שטרם עשה זאת.וכמו כן,המקום עוטה תפאורה/קישוטים תואמים באירועים/ימי חג עולמיים,כמו-

חג המולד,יום פטריק הקדוש,וכד'.

חשוב--הצוות בהחלט מיקצועי וברמה גבוהה,ואפילו הסכימו ללא שום בעיות ו\או פרצופים להחליף בירה גם אחרי שכבר נילגמו ממנה מספר "שלוקים",וזה קרה לא פעם אחת.

טיפים ממני:1.הזמינו בירה מהחבית בשם "הוגארדן" עם הכוס/ספל המיוחד ומדליק שלה.זו בירה בלגית בהירה,קלה ומרעננת עם כ-5 אחוז אלכוהול,ושסוד טעמה הוא שבתהליך העשיה שלה מעורבים מרכיבים מתבלים כמו גרגרי כוסברה טחונים וגרידה של קליפת תפוז קירסאו...תענוג למי שבירות כהות הן לא must עבורו.

אם לא אז מציע את ה"אדלוייז" האוסטרית-5.5 אחוז אלכוהול עם ארומות שמרים, בננה ומסטיק קלות ואופייניות לסגנון. עדינה, פיקנטית ומרעננת,ובעלת "ראש געשני" שגורם לקצף לבעבע למעלה רוב הזמן...

2.הזמינו בצד הבירה(ולא משנה איזו) את אחת לפחות משתי המנות של "שניצלונים בבצק בירה וצ'יפס","נקניקיות וצ'יפס".כ"א מהן עולה 40 שח פלוס-אבל טעימות ותואמות.

** ואל תשכחו לעשות "לחיים" ! לניצחון מכבי/להמשך הצלחת הפאב/לחייכם :) **

אני כבר מודיע מההתחלה,שבסוף חוות דעתי זו-ארוץ להוסיף את המקום הזה לרשימת המועדפים שלי לארוחות בוקר ! לא יודע איך שם בשאר שעות היממה,אבל לפי חווית בוקר שישי האחרונה-יש פוטנציאל ומצב שגם אז כדאי להגיע לשם.

"טאצה דורו"(caffe tazza d-oro) נמצא במקום "אסטרטגי"(שולי/כניסה לשכונה המיתולוגית נוה-צדק),שוכן במיבנה "קלאסי"(עתיק ומשומר),ונקרא על שם בית הקפה המפורסם ברומא-שמשם גם מיובאת תערובת הקפה המיוחדת(האספרסו) שלו.אגב,תירגום שמו מאיטלקית הוא-ספל הזהב... וכשמו כן הוא:גם הקפה עצמו אבל גם המקום בכללותו.

הגענו בבוקר מוקדם יחסית,נכנסנו לרח' הרצל בת"א,פנינו שמאלה בצומת(כש"כלבו שלום" ממש לפנינו) לרח' אחד העם,והתחלנו לגלוש פנימה בזהירות לתוך השכונה בכביש הצר מאד.מימין "מקום של בשר" ותיכף עוד כמה מטרים משמאל היעד.חנייה פנויה לא ממש בנמצא קרוב,והאמת שגם אם היתה כזו-לא בהכרח שכדאי בגלל צרות הדרך והסיכון שישפשפו לכם את האוטו... לפחות היתה שם חניה בתשלום סמוכה(20 שח גלובלי),ושם התמקמנו.

אני לא יודע אם זה רק אצלי כך,אבל איך שיצאתי מהאוטו מייד הירגשתי אוירה שונה ומיסתורית,וכאילו שנשמתי אויר אחר.או שבאמת הירגשתי כך,או שאולי זו השפעת ה"ולנטיין" בטווח 24 שעות בסה"כ קדימה .

אז לבחירתכם שלושה איזורי ישיבה במקום:בתוך הבפנים,במירפסת המקורה,ובחצר תחת השמיים.זה תלוי במזג האויר ובאופי האורחים,ואנחנו בחרנו הפעם במירפסת,שלא איכזבה.

נעבור לשירות:אחל'ה ! צוות צעיר,ענייני וכייפי.בעצם שאני חושב על זה וניזכר,אז אפשר לומר שהמלצרים מתאימים ומישתלבים נהדר באופי ואוירת המקום והשכונה.אפילו השומר בחוץ מסביר פנים וחייכן !

דוגמא,באחת הארוחות מגיע סלט ירוק ולא סלט ירקות,ול"עיקום פרצוף" קל שלנו היזדרזה המלצרית החביבה

ומייד הציעה להחליפו לשני באם זה רצוננו.כמה שדברים יכולים להיות קלים וזורמים.

ולעיקר,שלשמו התכנסנו בעצם-האוכל:יש 6-8 סוגי ארוחות בוקר שונות וכל אחת בעלת מאפיין וסגנון ייחודי לה !

אנחנו בחרנו 3 מתוכן,ואם כל כך נהנינו משמע שזה לא מיקרי,וסביר שכולן מוצלחות.מה שנותן את ה"דרייב" לחזור לשם לנסות את הכל.אז מה היה לנו:"בוקר ירק"=ביצי עין על מנגולד, תרד, בצל וגבינת ריקוטה , "בוקר מצרי"=קערת מסבחה של פול לבן, ביצה קשה, עגבנייה ובצל, ו"בוקר יער"=ביצי עין על פטריות יער, פורטובלו ושמפיניון. מוגש עם סלט ירוק. כפי שבטח הבנתם מכותרת ופתיחת חוות הדעת שלי כאן-ארוחות בוקר פצצות !

להן ולפני כן,הוגשו כחלק מהארוחה,סלסלות לחמים(3 סוגים מוצלחים),ומיץ(לקחנו תפוזים טעים שסחוט במקום).

לסיום,קינחנו בקפוצ'ינו(אחד כלול ואחד לא) שהיה חזק מדי לטעמי בכמות האספרסו שלו,אבל מי אני שאבין בקפה כשמקורו כאמור לעיל הוא מבירת איטליה ?...אז להבא כשאזמין-ולא משנה היכן-אציין "הפוך" ולא "קפוצ'ינו" כמו הפעם,אפילו שקפוצ'ינו נשמע הרבה יותר מרשים ...והוספתי מנת פרלינים להמתיק את הנשמה(שלישיה קטנה של לבן ומריר).

בפרק הסיום אתן שני טיפים-הראשון לכם והשני לבעלים:

א. הישתדלו להשכים קום בכל זאת-אם בחרתם לסעוד שם ביום שישי-ולהגיע מוקדם יחסית,כמונו,כדי להצליח להתמקם לפני כל צי העגלות תינוקות שניכנסות פנימה עם הוריהם החל משעה 09:30 לערך !

ב. מומלץ ואף רצוי שעל השולחנות יושמו מפות נייר,שעליהן יונחו כלי האוכל לאחר מכן.גם אסטטי וגם הייגני.

בתיאבון-ויוה איטליה,ויוה טאצה !

ריאן הוא איש עסקים של העולם המודרני,שבמסגרת עבודתו-כ"מפטר עובדים" בחברות-לא מפסיק לטוס ברחבי העולם,ובעצם חי באויר ובשדות תעופה

במשך שלושת רבעי ימי השנה(!) ובשאר מספק את הנאותיו מבלי להיות נשוי וקשור למשפחה.

כשהוא סופסוף מתאהב בנוסעת מיקרית דומה לו בסיגנונה וצורת חייה(לכאורה...),מתחיל להיסדק-לטובה-ה"זאב בודד" שבו,עד ש...

"תלוי באויר" הוא סרט קליל עם תובנות לא קלילות:לכל מצב יש מחיר,ואין להשיג ללא ויתור.
נהניתי ממנו בעיקר מרמת הדיאלוגים הרבים של קלוני עם השאר,ועם דמותו החזקה והזורמת-למרות בדידותו הבלתי נגמרת מול סביבתו,ולמרות עצמאותו הגובלת באי נטילת אחריות ומעורבות בגורלו עצמו,ואי ויתורו על החיים הטובים-לכאורה...
מבחינתי האישית על רקע משיכתי לעולם הגדול,יש כאן פיספוס מסויים של התסריט,שיכול היה וחייב לחשוף אותנו יותר למראות של המדינות הרבות בהן ביקר במסגרת טיסותיו.תקשיבו לקהל סביבכם באולם,איך הוא מתרגש מצילום גבוה(מדי) של שדות תעופה וערים אליהם נוחת ה"גיבור"-

ותארו לכם איזו היסטריית רגשות היו גורמים מראות נמוכים וממוקדים יותר של אתרים מפורסמים באותם מקומות...חבל,אאלץ לטוס לשם בעצמי ועל חשבוני

סרט טוב ומומלץ ! השימוש בנוסחת הקירוב של הצופים בעזרת הרגש,עובדת כאן היטב(מות האם מסרטן), ובמשך מאה דקות המסך(שחולפות ללא תקלות),אתם תשתמשו לבטח ב"משולש הקדוש" בגופכם:הלב,המוח וה...ישבן(הזזתו הרבה מההשתתפות באי נוחות אליה נקלעת המשפחה בבואה לספוג את האסון ולהתמודד עם החיים בלעדי האמא).

אין ספק שהשחקנים שמגלמים את האב(קלייב אואן,שניתקלתי בו מספר פעמים ותמיד הסתדרתי איתו היטב) ושני בניו(כל אחד מנישואין אחרים) עושים מלאכה משכנעת עבורינו.

כתוב היה בהתחלה שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי(עלי זה תמיד עובד לטובה...),אבל גם אם לא היה כזה-הוא מציאותי לחלוטין וקורה בצורה כזו או אחרת

במקרים רבים בכל רחבי העולם,יום-יום לצערינו.עיקר הדילמה והמסרים ממנה הם באיזו "שיטה" יש  לנהוג עם הילדים לאחר מות אחד ההורים,ואיפה הגבול בין הדאגה לפינוק,בין הצבת הגבולות לבין טישטושם.

מתרחש ברובו באוסטרליה והבזק קל מאנגליה,וחבל שלא סיפקו לנו קצת יותר מראות משתי מדינות יפות אלו.

אגב,השם הלועזי המקורי של הסרט הוא "the boys are back",והפעם דווקא השם הישראלי מתקן את העיוות,כי במרכז הסרט הוצב הגבר\האב וגם הצפייה היא בעיקר מעיניו.

בקיצור,שלא נדע צער...

חוות דעתי זאת תשקף את התרשמותי מהמקום בצהרי שבת המוקדמים ובנוגע לארוחת בוקר:

אני באופן אישי מעדיף ובוחר לצאת להכיר מקומות חדשים שטרם דרכתי בהם,ורק אם אין לי כזה על הכוונת-

רק אז אני חוזר לאחד הלהיטים ברשימה שלי.והפעם זה הישתלב עם גישתי זו-קיבלנו הצעה למיפגש חברים

ב"מקום קבוע שהם נוהגים לשבת בו בעיקר בגלל הקירבה למגוריהם במרכז ת'א",ונעתרנו בזריזות להצעה.

האמת,שזה ש"ניקו" הוא מקומם הקבוע של החברים,הכניס אותי לרמת ציפיה גבוהה-וכאן זה היה בעוכריי...

כי בית קפה/מסעדה זו,הוא מקום נחמד אמנם,אבל יש לו במה להשתפר והוא רחוק מה"תותחים" המובילים בת"א.

ראשית,וזה יתרון מסויים,יש ב"ניקו" 3 איזורי ישיבה שונים:בפנים במרכז,במרפסת הפונה לרחוב רוטשילד(עם ויטרינת זכוכית גדולה ולמעשנים),ובחוץ תחת כיפת השמיים על המדרכה עצמה.אנחנו בחרנו בחוץ בגלל מזג האויר הסתוי/רומנטי והיה נחמד אבל גם קריר ומוצל...

שנית,לעצם שני הנושאים המרכזיים שניראים לי החשובים ביותר בדרכ-האוכל והשירות=

האוכל(אני מזכיר,ארוחת בוקר)-הביצים(אומלטים) היו טעימים,הלחם היה לא משהו בכלל(אחד היה קשה מדי והשני רך וטעים אבל פשוט),המזטים היו קטנטנים ביותר וכדי למלא את התאים שלהם בכלי המוארך,דרשו מעל 10 שח !!! הענין שתופעת התוספות הכספיות היא שיטה שם כי גם לבצל ועישבי טיבול שילמנו 3 שח למנה,וגם למיץ הסחוט הוספנו 2 שח(הגזר שלקחנו היה טעים).חשבתי שאני במרכזה של התכנית "מצלמה ניסתרת"...

מזל שלא דרשו תוספת גם על גודל כוס הקפה שהיה כלול בארוחה.

השירות-היה תקין ומשתדל,והמלצר שלנו היה "גיזעי",דבר ששיפר את התחושה הלא כל כך בדברים שציינתי לעיל.אגב,יש אינטרנט חופשי במקום,ואפילו בחוץ על המדרכה ! דבר שנוצל היטב ע"י באי המקום בזמן שהיינו שם

והבנות הצליחו לגלוש גם עם ה ipod שלהן,דבר שהכניס להם עוד ענין בשהות שלהם עם המבוגרים :-)

לסיכום=מקום חביב אבל לא אצטרף לקבוצת הקבועים שלו...בתוספת עוד כמה שקלים ועוד כמה ק"מ,עדיף להתנחל במקומות אחרים בעיר ,ששמותיהם הרי כבר מוכרים לכם לפחות כאן מ"רמקול" :-)

צהרים שימשיים של שבת האחרונה בילינו בישיבה חיצונית בבית קפה מול החנייה(שבשיפוץ) של "הבימה" במרכז ת"א.

בדרך לאוטו קיבלנו "דרישה לא מתוכננת" מהבנות לאכול גלידה בסמוך.אחרי "ועדת מיכרזים" קצרצרה שקיימנו תוך כדי הליכה-דעת המיעוט ניצחה...

אז אם כבר ניכנענו ל"מיעוט היפה והצעיר",הרמתי את הרף:"בואו כבר ניסע לאחת הגלידריות המובחרות בעיר ולא רחוק כל כך ממקומינו ! קראתי המלצות

על "וניליה" האיטלקית,אז בואו נחגוג עליהם". וכולם סביבי:"כן,עוד פעם אתה והרמקול שלך !". ואני:"כן,אני והרמקול שלי :-)".

חמש דקות והיינו שם.הבעיה העיקרית שם היא החנייה ! ממש בעיה.לקחתי צ'אנס וחניתי על מעבר חנייה והישארתי נציגות בכירה באוטו למקרה ויגיע "מטריד של החוק"...עבר בשלום אבל לא מומלץ-לא ללב ולא לכיס.

חבר'ה,יופי של גלידה יש ב"וניליה" הזו ! טעמים רבים,ייחודיים,וטעימים. מה שנקרא במישחקיות של הלונה-פארק "כל מספר זוכה" !

הכמויות נאות והמחיר לא זול-אבל לא מוגזם.

אפשר לקבל בכוסיות(שני גדלים) או בגביע וופל גדול,וגם אפשר לצפות בסוף את כיפת המנה בסוכריות צבעוניות ועוד-וללא תוספת כספית.

באפשרותכם לאכול בפנים(בעמידה),בחוץ(סביב שולחנות-לא רבים),או בנסיעה הלאה(ברכב שלכם).

ודבר אחרון,ואחד החשובים תמיד-השירות:אחלה ! יש מספיק מוכרות לאורך שלושת הויטרינות(שבכל אחת סוג אחר של גלידות),גישתן נעימה וחביבה,

ואפילו מאפשרות טעימות קטנות למי שמתעניין בסוג "לא מוכר" של טעם גלידה כלשהי-לפני שהוא קונה זאת !

בקיצר-לכו תישתוללו לכם שם על הדימיון שלהם ושלכם בענין טעמי הגלידה המיוחדים ומשובחים-רק תמצאו פתרון לחנייה...אגב,פתוח כל השבוע ועד מאוחר(לפחות חצות)